Part: 31/ הבית שקט, שום רעש לא נשמע במסדרונות הבית. אה כן, עוד פעם רצח
------------------------&----------------------------
"אני ממש לא מדברת הרבה!" התגוננתי במהירות ובשילוב ידיים "רגע, מי מתנשק בלי לאהוב? נשיקה זה סימן שאוהבים!" ניסה בן לחבר את הפאזל השגוי בראשו.
"הו לא, אני ממש לא אוהבת אותו, אל תחשוב ככה לרגע, בן." נפנפתי ביידי במהירות "אני לעולם לא אתאהב באדם כמוהו" גיכחתי וסקרתי את גופו של ליאו, שחייך חיוך מתגרה בתגובה.
"מצוין, כי אני לעולם לא אצא עם מישהי כמוך" לא נשאר חייב
"ומה זה בדיוק מישהי כמוני?" התקרבתי בכעס.
הוא ערער לרגע והשיב "היסטרית, חושבת שיודעת הכול, נודניקית, לא יודעת לקבל שום דבר"
"אני ממש לא כל זה!" מחאתי על דבריו
"רואה?" חייך בהתגרות וניגש למטבח.
"קים, שכחת כמה מכתבים במחסן ההוא, הם במשרד שלי" אמר ליאו באגביות, גורם לכל אותם רגעים נשכחים להתרוצץ במוחי.
תודה רבה, ליאו.
"מאמי, אני יוצאת לסידורים" איימי ירדה במדרגות, לבושה גופייה אדומה וג׳ינס כהה. "ממש לא, את נישארת כאן" קבע בקול נינוח.
אולי זה הרגל ואולי הפרנציפ, אבל רצו לי בראש אלפי משפטים שהייתי מתה להגיד לו במקום איימי.
"מה? אבל אני חייבת, מאמי" אמרה איימי מעט מופתעת "לא" חזר בהדגש על המילה
"אני ממש לא שואלת אותך" מבטם המעט מופתע של ליאו הסגיר את העובדה שלא אמרתי בראש את המשפט ההוא, אלה בקול.
"סליחה? השיחה בכלל לא מופנת אלייך, לכי תנקי איזה משהו, סינדרלה." איימי נפנפה בידייה בהתנשאות.
"אל תדברי אלייה ככה" יצאה אנה להגנתי
"אני אדבר אלייה איך שאני רוצה" השיבה בחוצפה
"לא את לא" אמר ליאו "כן אני כן, אני ממש לא שואלת אותך" חזרה על אותו משפט שאני אמרתי, מעתיקנית!
"אוקיי." נאנח "בריאן!" קרא ולאחר כמה שניות, בריאן שמזמן לא הראה פניו, התייצב במטבח, לא לפני שהעיף מבט קל באנה, שפנייה ספק שמחות ספק עצובות.
ליאו לחש בחיוך קל משהו לבריאן באוזן, בריאן הרצין פניו ופנה לאיימי שעמדה בשילוב ידיים על סף המדרגות.
"קים, אני מבקש שתקחי את הילדים לבריכה" אמר ליאו והרצין פניו גם, איימי נראתה מעט חוששת.
"קדימה ילדים, הולכים" אמרה אנה ועלינו במהירות אל החדרים להתארגן, בידיעה שמשהו רע הולך להגיע, או לקרות לאיימי.
בדיוק שעה שלמה לקח לנו ללבוש בגדי ים, בגדים ולהכין תיק קטן עם מגבות וקרם הגנה בשביל הבריכה.
"אבל אני לא רוצה ללכת עכשיו לבריכה" הזעיף בן את פניו "אבל אני לא שואלת אותך" הזעפתי פניי יחד עם חיוך ודחפתי לידיו את הכפכפים הכחולים הקטנים שלו.
"תומי, אתה מוכן?" פניתי אל תומי שהתווכח עם אנה שהבגד ים הירוק לא מתאים לו "תפסיק להתלונן כמו ילדה קטנה" זעפה לוסי "תפסיקי להתערב" התגונן והוציא לשון "ואתם מצפים שאני אסתדר עם שני אלה?" נאנח בן
"מספיק לריב, יורדים לבריכה" מחאתי כפיים כדי להשיג את מירב תשומת הלב של כולם, וסוף כל סוף יצאנו מהחדר.
YOU ARE READING
Keep breathing//להמשיך לנשום
Romanceאולי אתכם היקום מזהיר, שולח לכם מאין תחושה רעה כזאת המזהירה לקראת יום רע. אולי אם הייתי יכולה לעבור הכול מחדש, הייתי עושה זאת אחרת. אולי לא הייתי בורחת באותו היום, אלה בוחרת להישאר ולהאבק על שלי, על חיי. אולי הייתי פחות אמיצה. אולי הייתי מעיזה...
