Part: 16/ כמה טיפשית היא האהבה
-----------------------&-----------------------------
"אלוהים ישמור!" נפלטה לי צרחה מהבהלה, התקרבתי אל מקור היריות, בסמטה קטנה של הבית, שם עמד ליאו עם אקדח מכוון לריצפה, אל עבר אדם השוכב ללא ניע באדמה.
"ליאו?" לחשתי כלא מאמינה למראה עייני, ליאו הסתובב ומבט מלא זעם על פניו, כשהבחנתי שוב באדם השוכב, ראיתי כי זה היה אלכס.
"למה לעזאזל עשית את זה?!" התקרבתי אל ליאו בכעס ופעורת עיינים "אני לא חייב לך הסברים" סינן מבין שיניו "לעצמך תהיה חייב הסברים ללמה רצחת אותו!" הרמתי קולי והוא התקרב אליי "אתה רוצח בדם קר!" קבעתי "הוא לא היה מוכן לקבל את זה שאני האחראי עכשיו..." הסביר באיפוק וקטעתי אותו "אז רצחת אותו?!" השתגעתי מההיגיון החולני שלו
"אתה לא אלוהים כבר אמרתי? אתה לא יכול להחליט מי יחייה ומי ימות לפי החליל שלך!" ליאו התעלם מדבריי והתקדם אל כיוון כניסת הבית "מישהו אומר לך את האמת ואתה פשוט ממשיך ללכת? אולי החברים שלך היו רודפים אחרייך כשאתה עושה את זה.." קראתי לעברו והוא עצר אך ממשיך לעמוד עם גבו אליי
"ליאו, אני כלכך מצטערת שפגעתי בך, בבקשה תסלח לי שלא הייתי פודל מספיק טוב!" אמרתי בציניות מוגזמת, ליאו הסתובב בכעס והתקרב אליי בצעדים מהירים "בטח כיף להיות חברים שלך" גיכחתי בציניות "היית מתה להיות אחד מהם" חייך חיוך מתגרה, התקרבתי אליו יותר כך שפנינו במרחק נשימה, שנינו נושמים את אותו אוויר מזוהם בעיקבות נכחותו של ליאו.
"אני מעדיפה להתחלף עם אלכס" לחשתי והמשכתי ללכת, נועצת כתפי בכתפו.
"שלא תחשבי לרגע שאת נכנסת לסלון עם החלוק הזה" תפס בידיי ומונע ממני להמשיך ללכת "תראה אותי" התגרתי בלי להביט בו ונכנסתי בצעדים מהירים לסלון, להפתעתי הסלון היה ריק מלבד אנה ובריאן, לפי מבטו העצבני של בריאן הבנתי שהתוכנית עם החלוק עבדה.
"גם היא?!" שאל בריאן מופתע כשהביט בי וסרק את גופי "אני, אני באמת לא מבין את הקטע של החלוק וההלבשה תחתונה, כאילו מה, משעמם לכן בחיים?" נזף בנו בריאן ונעמדתי לצידה של אנה בחיוך
"ותסגרו את החלוקים כבר" דרש ליאו כשניכנס לסלון "היי היי, אמרתם לא קצר, החלוק הזה לא קצר" התחכמה אנה
"אל תתחכמי איתי!" אמר בריאן
"אל תגיד לי מה ללבוש!" החזירה לו באותו מטבע.
התקרבתי לאט לליאו "אני לא מאמינה שהם שוב מתחילים לריב" נאנחתי ואמרתי לליאו, מבטו עוד כועס וידיו שלובות "החלוק" אמר בשקט בפנים חתומות
"למה זה כלכך מפריע לכם?!" התייאשתי וחזרתי לעמוד ליד אנה "לא מוצא חן בעייני שאנשים חושבים שיש לי לייליות בבית גם במהלך היום" הסביר ליאו "ותסדרי כבר את החלוק" הצביע במבטו על כתפי, החזייה הסגולה עוד הציצה מבעד החלוק.
"בריאן, יצאנו." אמר לבריאן והתקרב לדלת
"היי, קרמיט, שלא תחשוב לרגע ששכחתי מה קרה בגינה" אמרתי בזעם כשנזכרתי באיש המת ששוכב בגינה, שלפני דקות אחדות היה חיי ונושם.
"היי, פריננס, שלא תחשבי לרגע שאת אורחת" חיקה אותי בזילזול ויצא מהדלת יחד עם בריאן.
YOU ARE READING
Keep breathing//להמשיך לנשום
Romansאולי אתכם היקום מזהיר, שולח לכם מאין תחושה רעה כזאת המזהירה לקראת יום רע. אולי אם הייתי יכולה לעבור הכול מחדש, הייתי עושה זאת אחרת. אולי לא הייתי בורחת באותו היום, אלה בוחרת להישאר ולהאבק על שלי, על חיי. אולי הייתי פחות אמיצה. אולי הייתי מעיזה...
