Part: 10/ לילה בודד חסר כוכבים
-------------------------&--------------------------
"גם לה יש צמיד כזה" הצביע עליי בריאן כשקלט את צמיד הזהב שלי.
ליאו משך בידי ותלש ממני את הצמיד באגרסיביות, למרות התנגדותי.
"קימברלי ג׳ונסון" קרא גם בקול.
ליאו תפס בצווארון החולצה של בריאן שלבשתי.
"אתן לא הבנות של כריסטיאן?" לחש בכעס "שחרר ממני" דחפתי אותו מהחולצה "זה שמות משפחה שונים כדי שלא יחשדו" אמרה אנה, מנסה להתרחק מבריאן "בעצם, לא, אנחנו לא הבנות של כריסטיאן, עכשיו אפשר שתשחררו אותנו?" תיקנה עצמה בציניות "אחי, אלה הן, אל תבלבל במוח אתה והפרנויות שלך. עוד שניה בוקר ואני מת לישון" אמר בריאן וניגש לעמוד לצידו של ליאו
"ואני רוצה הביתה!" אמרתי בכעס
"ואני רוצה שתסתמי!" התרחק ממני ליאו.
צילצול קצר של פלאפון קטע את מלחמת הדמים שעמדה לפרוץ. בריאן הוציא את האייפון שלו מהכיס ובחר לקרוא את ההודעה שנשלחה "ניק" אמר בריאן בקצרה והביט בליאו. ניק? ניק זה האויב של כריסטיאן, אז ניק זה אבא של ליאו!
"מה הוא רוצה?" שאל ליאו והתקרב אליו "מחר בערב" אמר בריאן בקרירות, מה שהספיק לליאו להבין במה מדובר, אך לי ולאנה להחליף בנינו מבטים שואלים.
"הבגדים שלכן בחדר של בריאן, דיאנה בחרה לקנוץ לכן בגדים נוספים. אם יש לכן תלונות תשמרו אותן לעצמכן" אמר ליאו בלי להביט בנו אלה בבריאן שמקליד בפלאפון שלו "אני נכנסת להתקלח, עייפתי מהיום הזה" נאנחתי בייאוש ופניתי למדרגות "אני נשארת לאכול" אמרה אנה וניגשה למטבח "לפעמים אני לא מבין אם אנחנו מארחים או חוטפים" מילמל לעצמו בריאן והתיישב יחד עם ליאו בספה הגדולה.
עליתי במדרגות בחיפוש אחר מקלחת, לא, לא, לא, לא, למה אין כאן מקלחות?! פתחתי את הדלת השביעית וסוף סוף חדר אמבטיה ענקי נגלה לעייני! רק... איפה אני בכלל? לא זיהיתי את המסביב, מסדרון רנדומלי ויוקרתי, איזו קומה אני בכלל? "למה הבית הזה כלכך גדול, סך הכול גרים כאן שלודה אנשים" מלמלתי לעצמי בכעס ונכנסתי אל חדר האמבטיה, שבתוכו כבר היו מגבות, סבונים וכדומה, הכול היה מרוצף בשיש יפייפה בגווני שמנת, מדהים!
זה כאילו האמבטיה פשוט צעקה לי "כנסי אליי, מותק" בחרתי להקשיב לה ולחטוף אמבטיה קצרה..
"כל כך התגעגעתי למקלחת נורמלית!" אמרתי לעצמי כשיצאתי מהמקלחת והתעטפתי במגבת לבנה "זאת תהיה טעות ללבוש בגדים מלוכלכים אחריי מקלחת נקייה.." תהיתי לעצמי. אני ארוץ לחדר עם מגבת ושם אלבש בגדים חדשים ונקיים!
כן, מה כבר יכול לקרות?
יצאתי מחדר האמבטיה כשמגבת לבנה עוטפת אותי עד מעל ברכיי "רק קודם שאמצא את החדר" מלמלתי לעצמי והתחלתי לטייל בין הדלתות והמסדרונות "איך בכלל אפשר ללכת לאיבוד בתוך בית?" נזפתי בעצמי
פתחתי דלת לבנה והחלטתי להיכנס אל תוך החדר, אני אקח משהו ללבוש ואצא. אם כבר ללכת לאיבוד, אז לפחות עם בגדים..
YOU ARE READING
Keep breathing//להמשיך לנשום
Romanceאולי אתכם היקום מזהיר, שולח לכם מאין תחושה רעה כזאת המזהירה לקראת יום רע. אולי אם הייתי יכולה לעבור הכול מחדש, הייתי עושה זאת אחרת. אולי לא הייתי בורחת באותו היום, אלה בוחרת להישאר ולהאבק על שלי, על חיי. אולי הייתי פחות אמיצה. אולי הייתי מעיזה...
