Part: 33/ הלבבות שהתנפצו
----------------------&------------------------------
"מה את מתכוונת לעשות?" שאלה אנה בעצב ודאגה "ליאו קשור לזה, ליאו תמיד קשור להכול בסופו של דבר. הוא אשם בהכול." התמונה הישנה התקמטה בין אצבעותיי המתכווצות לאגרוף כעוס. "מאיפה את יודעת? אולי את סתם לחוצה ומפוחדת כרגע ובגלל זה עולים לך שטויות לראש.." ניסתה להוריד אותי במהירות מהרעיון והמחשבה שליאו אשם.
"אני ממש לא מפוחדת, אנה. דיאנה בעצמה אמרה שתומאס, אבא שלי, עבד עם ניק אבא של ליאו, ברור שליאו גם קשור לזה! איך לא חשבתי על זה קודם? ליאו קשור בטח גם לרצח של אמא שלי ושל אמילי, אם אמילי בכלל נפטרה, הרי הפקרנו אותה בבית הקברות כמו כלב." הכעס גבר ויחד איתו המחשבות המשובשות "עכשיו את סתם מגזימה קים. את מחפשת שעיר לעזאזל להאשים בכל מה שקרה וקורה. ולגביי אמילי, היא זאת שביקשה מאיתנו לברוח, לא הפקרנו אותה כמו כלב." נזפה בי "ליאו מסוגל לכל זה ואת יודעת." קבעתי בטון גבוה
"נתעסק בזה אחר כך, אם לא נרד ליאו ובריאן יחשדו." נאנחה ויצאה בדרמתיות מן המשרד, יצאתי מיד אחרייה, היא צודקת.
"ילדים, אנחנו יוצאים לקניון" קראה אנה שהגיעה לסלון, בריאן וליאו חיכו לבושים בחולצות וי פשוטות וג׳ינס כהה.
ובנוסף, אקדח שחור טעון בנרתיק מותאם.
"אני רוצה לבוא!" אמרה לוסי וירדה במהירות במדרגות.
"תיסעי עם בריאן ואנה, אני אסע עם קים" אמר ליאו ברוגע בזמן שנעלה את נעלייה הלבנות שדיאנה קנתה לה יחד עם שאר הבגדים שלה. "אני לא מתכוונת להיכנס איתך לשום רכב" אמרתי בקרירות
"מה?" שאל מופתע "מה ששמעת. דרך אגב, איפה ספייקי שלי? הוא נעלם" נזכרתי בכלב הקטן שלי שמזמן לא ראיתי
"הוא בגינה עם אוסקר" אמר בריאן עם מעט בלבול "מעולה, לוסי את מוכנה בבקשה לגשת להביא את ספייקי? זה הכלב הקטן החמוד שבגינה." פניתי ללוסי במתיקות "כן" חייכה אליי ורצה אל הגינה
"מי קורא לכלב שלו בשם של פינגווין?" אמרתי בזילזול "מי קורא לפינגווין אוסקר?" החזיר בריאן.
"מה הסיפור עכשיו? זה בגלל מה שהיה בבריכה?" התקרב אליי ליאו מבולבל אל עם טון מעט כעוס "אני לא צריכה סיבה מסויימת כדי לפנות אלייך בקרירות, האופי שלך נותן לי סיבה מספקת למדי. בריאן, אני אסע איתך ועם לוסי ואנה תיסע עם ליאו" קבעתי בקרירות "בוא.. כבר.." נשמעו אנחות קטנות מאחוריינו מכיוון היציאה לגינה. לוסי דחפה את ספייקי הקטן והמבוהל אל תוך הבית, למרות שהוא לא זז מהפחד והבהלה.
"את באה איתי, אני לא שאלתי, אני קבעתי." אמר ליאו בקרירות זהה לשלי
"ממש לא" שילבתי ידיי, עומדת על שלי.
"וספייקי גם בא לקניון, הזנחתי אותו יותר מדי לאחרונה" אמרתי לבריאן אובד העצות
"מסכן, החבר היחיד שלו היה אוסקר המפחיד הזה" אמרה אנה במתיקות וקול של ילדה קטנה.
"לוסי, תביאי את הגוש פרווה לכאן" ביקש ליאו ולוסי הרימה את ספייקי על ידייה, ובצעדים כושלים וקטנה העבירה אותי לליאו שאחז בו ביד אחת ושרירית.
YOU ARE READING
Keep breathing//להמשיך לנשום
Romanceאולי אתכם היקום מזהיר, שולח לכם מאין תחושה רעה כזאת המזהירה לקראת יום רע. אולי אם הייתי יכולה לעבור הכול מחדש, הייתי עושה זאת אחרת. אולי לא הייתי בורחת באותו היום, אלה בוחרת להישאר ולהאבק על שלי, על חיי. אולי הייתי פחות אמיצה. אולי הייתי מעיזה...
