part 3.9

1.1K 81 16
                                    

Part: 30/ האמת שיצאה לאור הלא נכון מרתון 3/3
------------------------&----------------------------

"מה הזנזונת עשתה הפעם?" נאנחתי
"קימברלי!" נזפה בי דיאנה על השפה
"מה? כל עבודה מכבדת את בעליה" התגוננתי
"היא גרמה לילדים לחשוב שליאו רוצה להעביר אותם לפנימייה כי היא ידעה שתריבי איתו" אמרה אנה במהירות
"מה? איך את יודעת?" התקשתי להאמין
"כי היא בדיוק סיפרה את זה לאמא שלה שיושבת איתה בסלון" לוסי ניגשה אחינו בריצה קלה.

"נו באמת! זה התחיל בשני גברים ועוזרת, איך לעזאזל הגענו לזה שיש לנו כאן בית מלון?! האמא הכלבה לא הולכת להישאר כאן!" התעצבנה דיאנה, מה שהפתיע את כולנו "דיאנה!" נזפתי בה על השפה
"מה? אוי נכון, לוסי כאן" נבהלה ופנתה ללוסי "חמודה קטנה, כלבים זה דבר חמוד ומתוק, אמא של איימי לא." הבהירה את המצב וירדה מטה במדרגות.

"מה קרה?" שאלה דיאנה כשראתה את האספה הכוללת אישה בוגרת בעלת שיער שחור, לבושה חליפת נשים מכובדת, איימי, ליאו, בריאן ושאר הילדים.
"צריך לקרות משהו כדי שאבקר כאן?" שאלה האישה המבוגרת בקול עדין ונינוח, עייניה ירוקות.
מבטה הצטלב בשלי, לרגע הייתי בטוחה שאני מכירה אותה.

"אז יצאנו אמא, להתראות ליאו" הצהירה איימי ומשכה את אמא שלה אל עבר הדלת, וכך נעלמו עקבותיהם.
"יום יבוא ואני ואיימי ניכנס לאיזה פינה ואני לא אהיה אחראית למעשיי" לחשה אנה ובהתה בדלת.
"כל כך" הצדקתי את דבריה
"אני חייבת מקלחת" הצהרתי ופניתי לחדר, משאירה מאחוריי את שאר האנשים באפיסת כוחות.

טעם שפתיו של ליאו לא נשכח משפתיי, תחושת הנשיקה עוד חולפת במוחי אין ספור פעמים.
"וגם לצחצח שיניים" מלמלתי בשקט לעצמי כשנכנסתי לחדר האמבטיה.

לאחר רבע שעה יצאתי עטופה במגבת ולא אחרת מאיימי, חיכתה לי בישיבה במיטה.
כשביידיה השרשרת שלי.

"תעזבי את זה" דרשתי בכעס
"האישה שבתמונה מוכרת לי" הרהרה בקול כשהביטה בתמונות שבתליון
"אמרתי, תעזבי את זה" הרמתי מעט קולי
"אני יודעת! זאת האישה הזאת שליאו שלח להרוג, לא? איזה יופי אתן מתחבקות.. ממש כמו אם ובת.. רגע, יכול להיות ש?.." התגרתה והתממה "לא נכון! את הבת של ג׳סיקה? אחרייך כל העולם התחתון רודף?" זייפה הלם מוגזם

"מה את רוצה איימי?" אמרתי בידיעה שחיי תלויים עכשיו בפאקינג איימי.
"שתתרחקי מליאו" חיוכה נמוג ומבט רציני הולבש על פנייה.
"כל עוד נפשי בי" אמרתי בתחינה לבקשתה
"אחרת השרשרת הזו תגיע לליאו, ויש לי הרגשה שאת לא רוצה שזה יקרה" טלטלה את השרשרת בחיוך רחב.
"את לא מתחצפת אליי, מתרחקת מליאו ועושה בדיוק מה שאת אמורה לעשות. וזה לעזור לדיאנה" קבעה בחוצפה.
לירוק עלייה עכשיו או אחר כך?

"אב.." עמדתי למחות על דברייה אך צקצוק לשונה המתנשא קטע אותי "לא מתווכחת." אמרתי בגיחוך ויצאה מהדלת, זורקת אל הריצפה את השרשרת שלי.

"ושתפלי במדרגות בדרך" לחשתי לעצמי והרמתי את השרשרת מהריצפה אל השידה. "תודה" אנה נכנסה אל החדר בפרצוף נעלב "לא את, איימי. היא גילתה שאני הבת של ג׳סיקה ואני מניחה שיש לה מספיק שכל להבין שאת השנייה שמחפשים" נאנחתי "קים!!" קריאה נשמעה מלמטה, "אני לא מאמינה, מה נעשה? אם ליאו ובריאן יגלו אנחנו מתות. כאילו, באמת, מתות" אמרה אנה בזמן שירדנו למטה לאחר שלבשתי שימלה פשוטה.

הסלון מלא שברי זכוכיות על הריצפה, מה קרה כאן? "מי שבר מה ואיך?" שאלתי בשילוב ידיים והבטתי בילדים
"להגנתי, פסל זכוכית לא אמור לעמוד סתם ככה בסלון" בן הרים ידיו כחף מפשע
"ואתה לא אמור לטפס על ספות" אמר בריאן בנזיפה "טיפסת על הספה? זה מסוכן אתה יכול ליפול, אתה יודע שאני לא מרשה" נבהלתי "קים, תפסיקי לבזבז את הזמן שלך. תעשי את המוטל עלייך וזה לעזור לדיאנה לנקות את השברי זכוכית" צחקה איימי בזדוניות.

"אז איפה דיאנה?" הבטתי סביב בחיפוש אחריה "היא יצאה לקניות" כיחכח ליאו בגרונו "אז אני אמורה לנקות את זה?" הבטתי בהלם בסלון והצבעתי על השברים
"למה את בהלם? הרי את ואנה הגעתן לעזור לדיאנה, נכון בן ותומי?" התגרתה בחיוך.
ספרתי עד שלוש, נשמתי עמוק, בלעתי את מעט הכבוד שנשאר לי בגלל הבית הזה
"בסדר, אנקה את זה" אמרתי בחיוך, בעבקבות האיום המתנשא מעל ראשי.

בריאן וליאו הביטו בי במבט מופתע, כך גם אנה "אין מה לראות כאן, להתפזר" אמרה אנה בידיעה שאני רגע מלקפוץ על אנה בציפורניים שלופות כך שאפילו איך קוראים לה לא תוכל לספר.

הילדים רצו אל הגינה לשחק בעוד שהבנים ואיימי עלו מעלה אל החדרים.

"אני חייבת לספר לך משהו" אמרתי בשעה ששלפתי מטאטא ויעה מארון השירות
"חוץ מזה שחיינו תלויים באיימי?" אמרה
"אחרי שהתנשקתי עם ליאו דיברתי עם דיאנה ואת לא מבינה מה היא סי..." התחלתי לספר לה בכוונה לספר על מה שגיליתי על אבא שלי, אבל כמובן שאנה תשמע רק משפט אחד.
"את מה?!" ספק לחשה ספק צעקה
"לא בקטע כזה, נו. צעקתי עליו והוא פשוט נישק אותי" ניסיתי לדלג על הנושא כמה שיותר "בקיצור, אז מסתבר שאבא שלי עבד עם ניק ואפילו כריסטיאן, קולטת?" לחשתי בהלם

"ליאו, הוא מנשק טוב?" חזרה שוב לנושא, שכניראה לא עזבה מעולם
"מי?" לוסי נכנסה אל הסלון יחד עם תומי ובן "התנשקת עם ליאו?" שאל בן
"באמת? ידעתי שליאו צריך להיות חבר שלך ולא של איימי!" קרא תומי באושר
"אף אחד לא התנשק עם אף אחד" עצרתי מהר את המהומה
"האמת שזה היה חד פעמי, פשוט היא מדברת כל כך הרבה!" ליאו הופיע מאחוריינו.

בבקשה, שמישהו ייריה בי וזהו.

-------
חלק אחרון של המרתון⁦❤️⁩
נהנתם? אם כן ספרו לי.
אם לא, זה לא יפה.
-
אשתדל להיות פעילה יותר בקרוב⁦❤️⁩
-
אני לא יודעת מה איתכם, אני מדמיינת את איימי נשרפת אטאט למוות.

Keep breathing//להמשיך לנשוםWhere stories live. Discover now