Part: 22/ לילה לצידו של החוטף
-----------------------&-----------------------------
"נדבר אחר כך, את מוכנה לזוז ממני?" ביקש "מה קורה כאן? למה אני לא יכולה להוזיז את היד?" אמרתי מעט בהיסטריה, ניסיתי למשוך את ידי אך לא הצלחתי, תומי ובן רצו אלינו "נו קים, הבטחת שנצא לבריכה לשחייה לילית!" אמר בן בהתבכיינות "אני גם רוצה, אבל היד שלי דבוקה לליאו!" ליאו לעומת ההיסטריה שלי, חייך חיוך והניח ידו על ידיי, מנסה לשחרר אותה.
"אה.. קים? השתמשת בקרם הידיים?" אמר תומי בהיסוס ופחד "אני אישה, אם תניח קרם ידיים על השיש ברור שאני אשתמש בו" אמרתי כאילו זה ברור מאליו "את לא חושבת שהמילה אישה קצת גדולה עלייך?" התקרבה איימי בלי להבחין במהומה המתרחשת. "איימי תעלי לחדר" דרש ליאו "את לא חושבת שפודל קצת גדול עלייך?" חיקיתי אותה כמו ילדה קטנה "איימי" הביט שוב בכלבה והיא עלתה לחדר עם חיוך מסופק.
"אבל.. זה היה הדבק של דיאנה, שפכנו אותו לתוך הבקבוק של הקרם ידיים" אמר בן במבוכה כשחזרנו לנושא "למה שתעשו דבר כזה?" אמר ליאו בהרמת גבה "כדי שאיי.." התחיל בן לומר אך תומי סתם את פיו בעזרת ידו "כדי שלדיאנה יהיה קל יותר להשתמש בדבק" אמר תומי בחיוך מזוייף.
בריאן ירד במדרגות, מותח גופו ומפהק "בוקר טוב" הצהיר והתקרב למטבח
"עכשיו כבר ערב, הבוקר היה כבר" ציחקק בן, אחיו. "מה פשר הדבר הזה?" הצביע על ידי שמונחת על חזהו הימיני של ליאו.
"מתי זה אמור להתפוגג?" שאלתי את תומי, מתעלמת מבריאן "אל תדאגי, תוך עשרים וארבע שעות, היד שלך שוב" קבע בחיוך.
לנשום עמוק, הם ילדים בני שבע, הם קטנים, יש להם עולם ליראות, לא להרוג אותם.
"מצד שני, כבר לא כלכך בא לי בריכה לילית.." אמר בן כשהביט בנשימותיי העמוקות ומשך בידו של תומי, ויחד הם ברחו מעלה אל החדרים. "הו לא, אני לא מתכוונת להתקע איתך כל הלילה!" הצהרתי בכעס וניסיתי למשוך בידי, מה שדי הכאיב לי אז הפסקתי "וואי אחי, נדפקתם" צחק בריאן והוציא מהארון קופסאת עוגיות כשבידיו כוס קפה. התקרבתי לעברו, מושכת אחריי את ליאו, ושפכתי את תכולת כוס הקפה על חולצתו של ליאו.
"מה? מה את עושה?!" הרים קולו "אנה! בריאן גמר לך את העוגיות!" קראתי כשבריאן פשט חולצתו. אני לא היחידה שאדפק כאן! אנה ירדה במדרגות במהירות והתקרבה למטבח "מה כבר ביקשתי? אה? קופסאת עוגיות? אבל לא, גם את זה אתם צריכים לקחת לי, נכון?!" צעקה בזעם על בריאן המבולבל "מתחיל להימ.. יא, מה זה הקרם ידיים הזה?" טונה נרגע ברגע שהביטה בקרם הידיים. ליאו עמד לפתוח את פיו, לעצור אותה מלמרוח את הקרם על ידייה "שקט ליאו, אני חושבת שגם לאנה מגיע לנסות את הקרם הזה" הבטתי בו בכעס ואיום שחלילה לא יפתח פיו.
הוא הבין אותי וחייך חיוך זומם.
אנה מרחה את ה'קרם' על ידייה "ועכשיו אתה, אפשר לדעת מה זה הדבר הזה שגמרת לי את העו.." ברגע שהתקרבה לבריאן דחפתי אותה מעט בעזרת רגלי, היא מעדה מעט קדימה ותפסה בכתפו של בריאן כדי לא ליפול. "אחי, נדפקתם" חיקיתי את דבריו שנאמרו כמה דקות לפני כן "למה אני לא יכולה להוציא את היד שלי" אמרה בהיסטריה ומשכה בידה בכוח, בריאן תפס בידיה כדי שתפסיק למשוך בעורו שדבוק אליה
YOU ARE READING
Keep breathing//להמשיך לנשום
Romansאולי אתכם היקום מזהיר, שולח לכם מאין תחושה רעה כזאת המזהירה לקראת יום רע. אולי אם הייתי יכולה לעבור הכול מחדש, הייתי עושה זאת אחרת. אולי לא הייתי בורחת באותו היום, אלה בוחרת להישאר ולהאבק על שלי, על חיי. אולי הייתי פחות אמיצה. אולי הייתי מעיזה...
