"קפה אחד ותה יסמין אחד" אני אומר לטבחית שבדלפק החום והיא מהנהנת ומתחילה לעבוד בעוד אני הולך בקימונו ירוק לעבר השולחן הבא. "שלום מה תרצו להזמין?" אני שואל בחיוך כמו תמיד, "על מה אתה ממליץ, זו פעם ראשונה כאן" הלקוחה נראית מתוחה ואני מחייך ומצביע על משהו בתפריט שמאוד טעים לדעתי. "זה תה היביסקוס, הטעם מצויין בדיוק כמו הריח וזה עוזר להפיג לחצים" אני מסביר לה והיא מהנהנת אני לוקח את ההזמנה במהירות והולך לעבר הדלפק. "ההזמנה של שולחן שלוש" הבחורה אומרת ואני לוקח את המגש. עוד הזמנות, עוד חיוכים והטיפים מהלקוחות הותיקים מגיעים לסכומים גבוהים עוד לפני סיום המשמרת שלי. אני מחייך לעוד לקוחה שהזמינה תה ועוגיות ושומע את צליל פעמון הכניסה.
"שלום מה תרצו להזמין?" אני מחייך בעצימת עיניים "אותך לדייט" קולו מוכר עד כאב ואני פוקח עיניים במהירות מביט עליו כשחיוכו המשוחק נמצא שם. עיניו החומות והגדולות מביטות בי, זיק של שובבות נמצא בהן וגם משהו מעורפל שרק אני יודע לזהות. אני מסתובב והולך, לא רוצה עם האיש הזה שום קשר. "אייס תחזור" הוא צועק וכל המסעדה עכשיו מרוכזת במלצר עם הקימונו הירוק והגבר הלבוש חליפה. אני לא עוצר את צעדיי עד שאני מרגיש את ידו עוטפת את זרועי השמאלית. אני מנסה להתרחק אך אני מרגיש איך הנשימה שלי נעשית קצרה וכל אותם זכרונות תוקפים אותי, כל הפעמים בהם התעלל בי ובגופי שכבר לא יכל להחזיק יותר. כל הפעמים בהם התכסתי במייק-אפ בבכי מול המראה הגדולה שבשירותים, אותן פעמים בהן זעקתי לרחמים והוא לא הקשיב. הכל חוזר ואני מתמוטט על ברכיי כשמבט ריק נמצא בעייני.
"לך מהמסעדה שלי ואל תחזור לעולם" אני שומע את קולה, ידו עוזבת את זרועי ואני מרגיש הקלה. קולות מטושטשים הופכים לברורים אחרי שג'י-יונג זורקת אותו מהמסעדה. "אייס? אייס תסתכל עליי" היא מרימה את פני אליה ונבהלת, אין בי שום הבעה. אטימות אין סופית, וקור מתפשט מליבי אל שאר חלקי הגוף. "אייס הוא לא כאן, הוא לא יחזור אליך, הוא לא יפגע בך" ג'י-יונג חוזרת ואומרת לי משננת את זה לאוזני כמנטרה. בשלב כלשהו אני מקיץ מהטראנס שתקף אותי והולך כמו רובוט לחדר ההלבשה. שם אני פורץ בבכי כשג'י-יונג רק מלטפת את גבי, "אל תדאג ילד, אני צופה לך עתיד יפה בו אתה עומד עם גבר וילד ומביטים מעלה אל הכוכבים" מילותיה גורמות לבכי להתגבר. החלום שלי היה להיות עם גבר שיחזיק אותי מכל הבחינות, כזה שיגן עליי ויאהב רק אותי וכאשר יהיה לנו ילד אנחנו נצפה יחד בכוכבים. ג'י-יונג רק ממשיכה ללטף את גבי, "לך הבייתה אמרת שג'וני מסיים מוקדם וסימון מחזיר אותו" אני מהנהן וקם.
שוטף את פני במים קרים בכדי להעביר את סימני הבכי, גופי עדיין מצולק. אני יוצא מבית הקפה במהירות והולך לעבר המכונית שלי, אני זורק את התיק למושב הנוסע וטורק את הדלת. "אייס" אני קופא, ג'י-יונג הרי זרקה אותו למה הוא לא הלך? אני לא רוצה לשמוע ונכנס במהירות למושב הנהג וטורק את הדלת בחיפזון. "אייס תחכה שניה" הוא דופק על חלון הנוסע ואני מתניע במהירות ונוסע למקום הראשון שעולה בראשי, הים.
YOU ARE READING
Rules(boyXboy)✔
Lãng mạnאייס הוא אב חד הורי לילד בן חמש בשם ג'ון, הוא נפרד מבן זוגו הקודם ולאחר שנה שניהל חיים שקטים יחד עם בנו, בן זוגו חוזר ואיתו השדים שאייס החביא במשך שנה שלמה. בתפנית מוזרה שרק החיים יכולים לעשות השופט הצעיר שנתן לאייס את הזכות לגדל את ילדו לבדו נחלץ ל...
