Twenty two-Jonie

967 99 31
                                    

אבא ופאפא ישנים ביחד, הם לא יודעים שאני מסתכל עליהם. אני מביט על הסימנים הכחולים שעל הצוואר של אבא, אני יודע שאלו לא מכות יש באמצע הכחול שתי נקודות אדומות, אלו נשיכות. פאפא מחבק את אבא וזה נראה שהם מאושרים, אני מחייך ויוצא מהחדר לכיוון הסלון. הרעש התמידי של העיר נשמע ביתר שאת זה תמיד ככה בצהריים. אני זוכר שאבא היה מספר לי על העיר בה נולד 'קולד ספרינג', הוא היה מספר על שדות התבלינים ועל היער העצום שבמרכזו נמצא נהר שחוצה את היער לשניים. ושם היה רעש מסוג אחר, היו שם ציפורים וארנבים, צרצרים ופרפרים ממאות סוגים. אני הייתי רוצה ללכת לשם, לראות את סבתא ואת הקבר של סבא. ולפגוש את מיס ג'ונסון ומיס רוברט שאבא סיפר עליהן, אני רוצה לראות את קולד ספרינג מהעיניים של אבא. 

אני עומד מול החלון הענק שבסלון, השמיים מעט מעוננים מה שאומר שירד גשם. אני אוהב את הגשם של אמצע הקיץ, יש לו ריח מיוחד. אבא אומר שלגשם יש ריח של חופש, ביום שיצאנו מהבית של האיש הרע ההוא ירד גשם ואבא בכה. אני זוכר שהבטתי עליו ורציתי לבכות במחשבה שהוא פגע בו עוד פעם, אבל אז אבא חיבק אותי והביט לשמיים שהיו מכוסים עננים אפורים ואמר "ג'וני תסתכל השמיים מורידים לנו גשם, לגשם יש ריח של חופש אתה לא חושב ככה?" וככה אנחנו עמדנו בלי מטריות באמצע ניו-יורק הגשומה. אנשים עברו ללא עיניין בנו ולנו זה לא היה אכפת כי בפעם הראשונה מאז שנולדתי אני ראיתי את אבא מחייך אליי עם העיניים שלו. זו הייתה הפעם הראשונה שלמדתי מהו חופש, אחרי שראיתי את אבא על הריצפה כשדם ומכות כחולות נמצאו על גופו למדתי שצריך להיות בשקט. למדתי על שקט ופחד אבל מעולם לא חייכתי, לאבא היה לפעמים מכות שהתנפחו והוא היה בוכה בשקט בלי שאף אחד ישמע או שהוא היה נשאר במיטה כל היום. אני זוכר שאבא הגן עלי ממנו, אני יודע שבכיתי מפחד. אבל עכשיו עם פאפא זה שונה, פאפא אף פעם לא עמד בצורה מאיימת והוא אף פעם לא צועק. פאפא מדבר בקול רגוע והוא לא משקר אף פעם. אז אני יודע שפאפא יהיה אבא שלי, כמו אבא אבל רק ביחד איתו. 

"ג'וני אתה בסדר בייבי?" אני מסתובב לאבא שלבוש בחולצה גדולה ותחתונים, "אבא אפשר לראות משטרת האופנה?" אני הולך אליו והוא מחייך אליי "בטח ג'וני, רוצה פופקורן?" אני מהנהן ומתיישב מול הטלוויזיה הגדולה של פאפא. אבא הלך למטבח ואני מסתכל על הטלוויזיה השחורה ומחכה שאבא יחזור, "ג'וני למה לא הדלקת את הטלוויזיה?" אבא חוזר עם שתי קערות מלאות בפופוקורן "רציתי לחכות לך" אני מסתכל על הסימנים הכחולים שעל הצוואר של אבא "אבא?" הוא מהמהם כתגובה "פאפא נשך אותך כי הוא סימן שאתה שלו?" אני שואל והוא מסתובב אליי עם עיניים פעורות "מ-מה?"אני מהנהן "כמו אצל זאבים שהאלפא מסמן את האומגה שהיא שלו, ראיתי את זה בבאפי ציידת הערפדים" אני אומר לו והוא מאדים. "כ-כן ג'וני, ז-זה ככה" אני מהנהן "אם אבא בסדר עם זה גם ג'וני בסדר עם זה" ובזה אני נשען על הספה הנוחה ורואה את התוכנית האהובה עליי. 

Rules(boyXboy)✔Where stories live. Discover now