אני מביט על האישה עם שיושבת מולי, מייק הזמין אותה לבית שלנו. כן, מייק ואני גרים יחד רשמית מאתמול. היא לבושה בשמלה בעלת פרחים צהובים והשיער שלה צבוע לחום עדין, בדיוק כמו שזכרתי אותה מהילדות שלי. תווי הפנים שלה רכים ואין לה אפילו קמט אחד קטן למרות גילה הבוגר, היא נשארה עם העיניים החומות בצבע שוקולד או כמו שאבא שלי נהג לקרוא להן בצבע קינמון כהה. היא שותקת ופורכת את ידיה פעם אחר פעם כשנעלי הבובה הלבנות שלה מטופפות בקצב על רצפת הקרמיקה השחורה של הדירה. "אני מצטערת על מה שקרה בקניון" היא שוברת את השתיקה שנמשכה מהרגע שהגיעה, מייק בא לומר משהו אבל אני מושך בידו והוא נשען אחורה לספה האפורה. על שולחן הקפה עומדות שתי כוסות קפה וספל של תה היביסקוס, אף אחד לא נגע בשתייה שלו ואני מוצא את הריקוד הלא צפוי של האדים מאוד מעניין. "אבא מי זאת? ולמה אתם לא מדברים?" ג'וני מגיע מהחדר שלו ונראה שאף אחד לא עומד לענות לו אז אני מרים את מבטי ורואה אותו בוחן את האישה שיושבת על הכורסה בסלון שלנו בעיניים תמימות וסקרניות. "זו סבתא שלך" אני מצליח לומר לפני שהראיה שלי מטשטשת ודמעה בודדת זולגת אל הברכיים שלי, "אז איפה סבא?" הוא שואל ואני רק צופה על אימא שלי מחייכת ברכות אל ג'וני "הוא הלך לגן עדן לפני הרבה שנים" היא עונה וג'וני מהנהן "אז את יודעת על אבא ופאפא? את כאן בגלל שאבא ופאפא מתחתנים?" הוא שוב שואל והפעם אני מסמיק מהשאלות שלו "ג'ו-ג'וני חמוד מה דעתך להפסיק עם השאלות?" אני אומר לו והוא מהנהן ורץ לחדר שלו. "הוא חמוד, בכלל לא מזכיר אותך כשהיית ילד" היא אומרת ואני מחייך "אני יודע".
מייק ואני מחזיקים ידיים "אני רוצה לומר לך ובעצם מאז שהפסקת להתקשר רציתי לומר לך שאני אוהב אותך ושאת היית האימא ועדיין האימא הכי טובה בעולם" אני אומר עם עוד דמעות שמחליקות לאט לאט במורד הלחיים שלי. היא מביטה בי בהלם ואז דמעות זולגות גם על הלחיים שלה בזמן שהיא ממלמלת סליחה עשרות פעמים, "אני מצטערת כל כך שלא הייתי איתך כל הסבל שעברת לא היה קורה אם הייתי מעורבת בחיים שלך יותר" היא אומרת ובאה לכיוון שלי ומחבקת אותי. יש לה את אותו הבושם שתמיד היה לה, ריח עדין של לימונים בקיץ. "אני יודעת שבטח חשבת איפה הייתי כל הזמן הזה ואולי אפילו אמרת לעצמך שאני לא אוהבת אותך יותר וכבר לא אכפת לי אבל זה לא נכון אייס... ילד שלי זה לא נכון אני אוהבת אותך ותמיד אוהב אותך לא משנה מה" היא מלטפת אותי ואני רק שוקע בריח המוכר והמנחם שלה "אני כל כך גאה בך" היא אומרת ואני מייבב מעט לתוך הצוואר שלה "התגעגעתי אלייך כל כך...אימא" המילה הזו שכל כך הרבה שנים לא אמרתי מתגלגלת על הלשון עם תחושה של כאב קל והקלה ששוטפת את העצב כמו טל על עלי כותרת של פרח בשעת בוקר מוקדמת. "אני רוצה לדעת הכל, כל מה שקרה בזמן שלא היית איתך" הקול שלה רך ומלטף ואני שוקע בהילה האימהית שאליה התגעגתי במשך השנים האלו. ואני מספר לה בזמן שהיא מחבקת אותי ומידי פעם היא מהדקת את החיבוק ואני שומע אותה מלמלמת מספר קללות בחלק האחרון של הסיפור בו הגעתי לחלקים האהובים עלי היא מהדקת את החיבוק ואז אני שומע אותה מודה למייק שישב כל הזמן בשקט והחזיק את היד שלי מסמן לי שהוא ישאר לא משנה מה.
"תודה לך, אני שמחה שהילד שלי פגש אדם כמוך שעזר לו" היא אומרת ומייק מחייך אליה עם חיוך רפה "אני מצטער שצעקתי עלייך באותו היום, הכעס עיוור אותי" הוא אמר בעוד הוא מצמיד אותי אליו "זה בסדר, אני הייתי צריכה את זה" הוא הינהן ואני הבטתי בו עם עיניים נוצצות "אני אוהב אותך" הוא משיב בלחישה משלו "אני אוהב אותך" וככה אנחנו נשארים.
"ג'וני בוא, סבתא רוצה לדבר איתך" אני קורא לו ואני שומע את הצעדים הקטנים שלו במקצב היחודי שלו, הוא נעמד מולה ומביט עליה עם עיניים סקרניות. "אתה כל כך דומה לאבא שלך" היא אומרת ומלטפת את הראש שלו, ג'וני רק עומד בשקט לא אומר שום דבר ונותן לאישה הלא מוכרת לדבר אליו. "אני אהיה סבתא טובה, אוקיי חמוד?" היא שואלת בעוד היא מוציאה מהתיק שלה קופסת פלסטיק קטנה, היא מושיטה את הקופסא לג'וני שפותח את הקופסא "עוגיות?" הוא שואל ואני מחייך "קינמון נכון?" היא מהנהנת ואני מחייך עוד יותר. הטעם שלהן הכי טוב בעולם "ג'וני אלו העוגיות הכי טעימות בעולם תאכל" הוא מהסס אבל לוקח עוגייה אחת ותוחב אותה לפה הקטן שלו בצורה מתוקה. למען האמת לא משנה מה ג'וני יעשה אני תמיד אחשוב שהוא חמוד כשהוא עושה את זה, ואני מניח שמייק ואימא יסכימו איתי כי גם הם הביטו בג'וני בדרך בה הבטתי בו. "טעים" הוא לוחש עם חיוך מרוצה ולוקח עוד עוגייה בזמן שאימא ליטפה את ראשו "אני אטפל בך יפה יפה מעכשיו, גם באבא שלך ויותר לא תצטרכו לדאוג סבתא תהיה פה לעוד הרבה זמן" היא אומרת ומחייכת בעצב קל.
"בייב בוא נלך לישון" מייק קורא לי ואני מהנהן ומפהק באיטיות, "אני אוהב אותך מייקי" הוא נושק לשפתיי בעדינות ומושך אותי לכיוון שלו. אני נישען לחום שלו שגורם לי להירגע ולתת לו שליטה מלאה על גופי, הליטופים על גבי לא מפסיקים והוא שותל נשיקות פרפר על הצוואר והצד של הבטן שלי במחזוריות. עוד נשיקה נשתלת על האגן שלי ואז עוד אחת כמה אינצ'ים מעליה ושוב ושוב עד שהשפתיים שלו מגיעות לעצם הבריח שלי והוא מפתיע אותי כשהוא מלקק נקודה אחת שוב ושוב כאם מכין אותה, השיניים שלו פוגשות את העור הלח ואני נאנח בשקט לתחושה המדהימה שהוא נותן לי. הלשון שלו מלקקת את העור הבוער, מרככת אותו עוד יותר לפני שהוא חוזר לשאוב את העור אל פיו. אני עוצם עיניים ונרגע, אני יודע שמייק לא יעשה יותר מאשר לנשק אותי אני לא באמת יכול להסביר את זה. הוא פשוט יודע, אני אוהב את זה. "אתה מתוק" הוא לוחש באוזן שלי שמאדימה וחוזר ללקק את העור שנהפך רגיש, "מייקי" הוא מרים את מבטו ואני פוגש בעיניים השחורות ועמוקות שלו "אני אוהב אותך מאוד" החיוך בעיניים שלו גודל עד שגם השפתיים שלו מתעקלות קלות. אני חורט כל תו ותו בפניו מקו הלסת המרובע ועד למצח הגבוה והחלק, עייני הנץ שלו שמביטות בי באותו מבט בעל אינסוף רגשות והאף המחודד שהוא קובר בשקע צווארי, כל אלו נחרטים עמוק בלבי ובזכרוני. אני רוצה שהוא יישאר לנצח, אני רוצה שיאהב אותי לנצח ואני רוצה שנהיה יחד מאושרים ולנצח.
YOU ARE READING
Rules(boyXboy)✔
Romansaאייס הוא אב חד הורי לילד בן חמש בשם ג'ון, הוא נפרד מבן זוגו הקודם ולאחר שנה שניהל חיים שקטים יחד עם בנו, בן זוגו חוזר ואיתו השדים שאייס החביא במשך שנה שלמה. בתפנית מוזרה שרק החיים יכולים לעשות השופט הצעיר שנתן לאייס את הזכות לגדל את ילדו לבדו נחלץ ל...
