"מייק אתה זוכר שחג המולד בעוד שבוע?" אימא שלי שואלת בקול המודיע על כך שהיא מתכננת משהו "כן", היא מוחאת כפיים "מעולה אז אתה ובן הזוג שלך תגיעו לכל החג, גם סבתא וסבא" אני נאנח, אני לא חושב שהיא יודעת על אייס כי למען האמת המשפחה שלנו לא טובה בכל הדברים האלו של קשר ולדבר. "אימא קוראים לו אייס ויש לו ילד, כלומר לנו יש ילד" אני אומר לה ויש שתיקה של כמה דקות "אי-אימא את שם?" אני לא יודע למה היא לא אמרה שום דבר, יכול להיות שהיא לא אוהבת את העובדה שיש לאייס ילד? "אתה ילד זבל" היא אומרת ואני נמצא ביותר מידי הלם מכדי לדבר "איך לא הזמנת אותנו לחתונה שלכם? אה? ככה אתה מודיע שיש לכם ילד? איפה הנימוסים שלך? בעלך בכלל יודע על הקיום שלי בכלל?" היא מדברת כל כך מהר ואני מרגיש את המבוכה שלי "אימא אנחנו לא נשואים אייס גרוש" אני אומר בטון הרגוע ביותר שיכולתי לגייס "אה" זה כל מה שהיא אומרת. "אז תביא את המשפחה שלך לחג אבל תגיעו השבוע, חסר לך שלא" היא אומרת ומנתקת את השיחה. אימא שלי היא אדם כזה, אני רגיל למצבי הרוח שלה וכולם במשפחה מסכימים כי היא מגניבה מאוד ואיך לא? היא הייתה הראשונה לדעת שיצאתי מהארון והדבר הראשון שהיא אמרה זה "כל עוד יהיו לי נכדים הכל בסדר" וככה זה נגמר. אני הולך למשרד שבו אייס ישב וכתב הערות במרץ בעודו יושב כשמסביבו מספר ספלים ריקים וחטיף חצי גמור, זו המשימה האחרונה של אייס לסמסטר הזה והוא משקיע את כל כולו במשימה הזו. אני גאה בו אבל לפעמים הוא שוכח לאכול ונשאר ער עד שעות מאוחרות, זה די כואב לי לראות את האהוב שלי מכאיב לעצמו בלי לשים לב אני רוצה שהוא יהיה מאושר ובריא. "אייס בייבי" אני קורא לו והוא מרים את ראשו מהמחברת "אימא שלי הזמינה אותנו לחג המולד נהיה אצלם שלושה שבועות" הוא מחייך אליי "אוקיי, אימא שלי אמרה שהיא הולכת לעשות את החג עם ג'י-יונג" אני הולך לחבק אותו אבל הוא מתרומם וקופץ עליי. "אני באמת אוהב אותך" הוא אומר ואני מרגיש חום בחזה, אני מאושר איתו ועם ג'וני. ג'וני הוא כמו הילד שלי והוא מתייחס אליי כמו לאבא ואין יותר מאושר ממני, החודשים האלו היוו שיגרה מבורכת ומאושרת עם המשפחה הקטנה שלי. "אז נטוס מחר? כי יום חמישי מחר" הוא מהנהן ואני נושק למצחו ברכות, העור שלו מרגיש רך כל כך תחת המגע שלי.
אני אוהב כשהוא מתכרבל בשמיכות, הגוף הקטן שלו מוחבא מתחת לערימה של שמיכות כשרק הראש שלו בחוץ. זה מתוק, הוא מתוק וחמוד. אני אוהב את העובדה שהוא לוקח מהסוודרים שלי, הסוודרים גדולים עליו כי הם במילא אוברסייז ואז כשהוא לובש אותם השרוולים מכסים את הידיים שלו והסוודר מגיע לו עד לברכיים. אני אוהב את איך שהוא מחייך, למשל כשהוא רואה את משטרת האופנה יחד עם ג'וני בסלון והם מחובקים יחד מתחת לשמיכת הכרבולים כמו שג'וני קורא לה. אני אוהב את זה שהוא מחייך כשאני מנשק אותו, החיוך שלו מגיע עד לעיניי השוקולד שיש בהן כוכבים קטנים. אני אוהב את הגניחות שלו, מלאות באוויר ואיך שהוא מעקל את הגב שלו בחצי קשת מושלמת. למרות שעוד לא עשינו את זה, ואני לא רוצה למהר אותו אני מפחד שזה יהיה מהר מידי עבורו. אבל זה לא אומר שלא עשינו דברים אחרים, כמו הפעם ההיא שג'וני הלך למימי ואפשר לומר שהפרעתי לו בלימודים. אבל זה היה שווה את זה, הוא היה כל כך יפה, הריח של הגמירה שלו מילא את החדר והיה לזה ריח כל כך מתוק בדיוק כמוהו. יש לעור שלו ריח אורנים, חריף אבל מתוק בו זמנית.
"בייבי ארזת הכל?" אני שואל ומסתכל על המזוודה שלו "כן אבל לא ארזתי הרבה בגדים" הוא מחבק אותי ואני אותו, בזמן האחרון הוא אוהב להתכרבל ולהתחבק הרבה יותר מאשר בחודשיים הראשונים. אני מניח שהוא מרגיש יותר בנוח איתי עכשיו, אני שמח שהוא ככה זה חמוד. אני מחזיק אותו קרוב יותר אליי ולוקח אותו למיטה שלנו, "אני אסדר את השאר תנוח בייבי" הוא מחייך אליי ואני אליו. הוא ארז את כל מה שצריך בצורה יפה, לא נשאר לי הרבה מה לארוז ככה שרק סגרתי את המזוודות שלנו והנחתי אותן בסלון. עברתי לחדר של ג'וני שעוצב בוורוד במיוחד בשבילו "לילה טוב מלאך קטן" אני נושק למצחו ובודק שהוא חם. מסתבר שג'וני רגיש לקור ויכול לחלות בקלות, זה קרה בתחילת החודש. הייתה הפסקת חשמל בסופר שהיינו בו וג'וני חלה בשפעת שהצטרכנו לקחת אותו לבית חולים. המלאך הקטן שלנו סבל כל כך באותו שבוע, כל כך דאגנו. אני יוצא מהחדר באיטיות ומשאיר את הדלת חצי פתוחה, אני מכבה את האורות בבית והולך לחדר השינה שלי ושל אייס.
אייס ישן כשהזרועות שלו מחבקות את הכרית שלי, אני מצחקק בלחש ונכנס למיטה יחד איתו. "אני אוהב אותך" לעולם לא ימאס לי לומר את זה. הוא זז מעט ואני מחבק אותו, אני יודע שזה מוקדם מידי אבל אני רוצה להיות איתך לנצח. אני רוצה שנקום כל כך יום יחד ונלך לישון כל יום יחד, אני רוצה להיות זה שגורם לך לחייך כמו שאני כל כך אוהב והיחיד שיגרום לך לעונג. אני רוצה להיות הראשון שיברך אותך בבוקר טוב והאחרון שיגיד לך לילה טוב, אני רוצה להיות היחיד שתלך איתו ברחוב ותחזיק איתו ידיים. אני רוצה להיות היחיד שיאהב אותך, אני רוצה להיות איתך לנצח ולא משנה כמה פעמים נתגלגל מגוף אחד לאחר אני עדיין אמצא אותך כי אתה היחיד עכשיו ובכל שאר הזמנים. אני אוהב אותך אייס, אני אוהב אותך כל כך, אני אוהב את כל כולך לא משנה באיזו צורה, אני אוהב אותך לנצח.
"בייב, אנחנו נאחר לטיסה אם לא תבחר כבר" אני מנסה לזרז אותו אבל הוא רק ממשיך להביט בגלידות שבמקרר ואני נאנח. אייס אוהב לאכול גלידה בכל מצב ואותו הדבר ג'וני למרות שאמרתי לו שלא כדאי לו הוא בכל זאת עמד ליד אייס ובהה במקרר עם הגלידות. "ג'וני אתה נראה בדיוק כמו אייס רק בקטן" אני צוחק והם מסתובבים אליי בסנכרון מושלם ותוקעים בי מבט זועף, זה רק גורם לי לצחוק עוד יותר ואז הם מגלגלים עיניים ולהפתעתי הרבה לא בוחרים את אותו הטעם. ג'וני הושיט לי קופסאת גלידה בטעם קרמל וריבת חלב "פאפא כיף לאכול גלידה בחורף עם כולם ביחד" אני מחייך ולוקח את הגלידות שלנו ומשלם בקופה. "אוקי אז עכשיו בואו נלך לשער של המטוס, ג'וני אל תשכח לזרוק את המכסה" אייס לוקח את המכסים של הגלידות ופותח גם את שלי והולך לפח אדום שהיה ליד העמוד התומך. "עכשיו בוא נעלה למטוס טוב?" הם מהנהנים תוך כדי שאוכלים מהגלידה, הם כל כך דומים שאי אפשר לא להבין שהם אבא ובן.
אנחנו עולים למטוס ושומעים את הקברניט והדיילת הראשית מסבירים על בטיחות ועוד כמה דברים ואז אחרי דקות ארוכות אנחנו סוף סוף ממריאים, ג'וני התלהב מהעיניין הכי הרבה. הוא הביט מהחלון הקטן ומידי פעם ציין את מה שהוא רואה, אני ואייס רק החזקנו ידיים וחייכנו אחד לשני, אני בטוח עכשיו יותר מתמיד שאני רוצה להיות איתו לנצח.
YOU ARE READING
Rules(boyXboy)✔
Romanceאייס הוא אב חד הורי לילד בן חמש בשם ג'ון, הוא נפרד מבן זוגו הקודם ולאחר שנה שניהל חיים שקטים יחד עם בנו, בן זוגו חוזר ואיתו השדים שאייס החביא במשך שנה שלמה. בתפנית מוזרה שרק החיים יכולים לעשות השופט הצעיר שנתן לאייס את הזכות לגדל את ילדו לבדו נחלץ ל...
