"ג'וני, היום מייק יקח ויחזיר אותנו, טוב?" הוא שאל את הילד הקטן שאכל טוסט גבינה צהובה ושתה שוקו. "טוב אבא" הוא השיב בפשטות והמשיך לאכול את הטוסט, אייס היה שמח, זו בהחלט התקדמות של ג'וני. הוא הלך לחדר שלו ובחר בגדים לא שוכח להתאפר מעט, היום הוא צריך להראות יפה. הוא לא יודע למה אבל הפרפרים בבטנו הפכו להיות משהו רגיל כשמייק נכנס לחייו. למען האמת הוא זכר את מייק והודה לו בליבו על הרגע הזה שעזר לו לצאת מן מעגל הפחד והכאב שהיו נמצאים בו. המושבעים שנבחרו עשו את עבודתם כמו שצריך וההמתנה המפרכת הייתה שווה, הוא זוכר את ההליכים הקשים שלא ידע איך לעבור ובזכות עורכת הדין שלו הצליח.
"איך אני נראה ג'וני?" הוא נעמד לפני הילד הקטן שלו שעדיין לועס את הטוסט, "אתה הכי יפה בעולם אבא" ג'וני קם ורץ אליו כשהוא פותח את זרועותיו לחיבוק. אייס וג'וני עומדים מחובקים עד שדפיקה בדלת מפריעה להם, "אני בא" אייס משחרר מג'וני והולך לדלת החומה. "או, בוקר טוב" אייס פותח את הדלת לרווחה ומכניס את מייק העומד מחוייך לבוש בחליפה שחורה ועניבה אדומה, הנעליים שלו מבריקות והשיער הלבן שלו נראה לבן מתמיד. "צבעת את השיער?" קולו הילדותי של ג'וני שואל ומייק מחייך חיוך חושף שיניים ומהנהן. "אני חושב שאנחנו מאחרים" הוא אומר ואייס נזכר בשעה ונבהל. הוא רץ למטבח ומניח את האוכל של ג'וני בתיק הגב הירוק שלו ורץ בחזרה לג'וני, מלביש את התיק על גבו ומושך את מייק אל מחוץ לדירה. "היי אייס תרגע הכל בסדר אנחנו לא נאחר" אייס לא מקשיב הוא לחוץ מידי להקשיב עכשיו.
הנסיעה עוברת במהירות כיוון שמייק נוהג מהר לבקשתו של אייס, הם נעצרים לפני המדרכה המסומנת בכחול לבן ואייס יוצא מן המכונית לשחרר את החגורה מג'וני. "בי ג'וני שלי שיהיה לך יום נפלא" הוא נושק למצחו של שחור השיער ומלטף בחיבה את ראשו. "בי אבא תהנה היום גם אתה" הוא מהנהן לילד הנמוך והמתוק והולך למכונית, צופה בילד שלו צועד אל הגן. הוא נכנס למכונית רק אחרי שכבר לא היה ניתן לראות את ג'וני, טורק את הדלת השחורה בעדינות. "אתה בסדר?" מייק שואל בקול מודאג, "כן, פשוט..." קולו גווע ומייק נדרך. "זה פשוט..." אייס בולע רוק בעצבנות ואז מניד בראשו כאילו וסילק זבוב טורדני מעליו. "זה... זה שום דבר" הוא אומר לבסוף ומייק מנהנן בוחר לא לשאול שאלות. זה היה טבעי עבור שניהם להיות מסוגרים עמוק בתוך המחשבות, נכון לפעמים בשביל אייס האפשרות להסתגר בבית ולבכות הייתה אפשרות וסביר להניח שהיה עושה זאת אם היה לבד. אך הוא לא היה לבד, היה לו את ג'וני שהיה צריך להאכיל. הוא רצה לפעמים להיעלם, פשוט לקחת את ג'וני ואותו למקום מרוחק מניו-יורק הרועשת ולחזור אחורה לעיירה השקטה שחי עם הוריו.
"הגענו" מייק לוחש בעדינות, הוא לא ידע למה הוא לחש. הוא רק הבין שכרגע אייס זקוק לשקט שלו ללא הפרעות מיותרות. "בוא נכנס" הוא אומר למייק ולוחץ על הכפתור לפתיחת החגורה. "אני צריך ללכת למשפט עכשיו אני מבטיח לחזור לפני שלוש" הוא אומר לאייס שמהנהן בהבנה "בהצלחה" הוא לוחש ויוצא מן הרכב. משתררת אצלו מועקה ברגע שהוא שומע את מנוע הרכב מטרטר ויוצא בקול גלגלים חלק לכביש. ברגע שרגלו דורכת על מפתן בית הקפה הוא פונה לחדר העובדים במהירות ולובש את הקימונו הירוק כמו תמיד. "בוקר טוב" אייס מהנהן ומשיב בקול חלש, "אייס היום אתה במטבח" ג'י-יונג אומרת ואייס מהנהן.
YOU ARE READING
Rules(boyXboy)✔
Romanceאייס הוא אב חד הורי לילד בן חמש בשם ג'ון, הוא נפרד מבן זוגו הקודם ולאחר שנה שניהל חיים שקטים יחד עם בנו, בן זוגו חוזר ואיתו השדים שאייס החביא במשך שנה שלמה. בתפנית מוזרה שרק החיים יכולים לעשות השופט הצעיר שנתן לאייס את הזכות לגדל את ילדו לבדו נחלץ ל...
