LA PRIMERA VEZ QUE TE VI

פרק 42

שיט,פאק,לעזאזל,אלוהים אדירים! ועוד מלא מילים שמעידות על דבר רע,כל המילים האלה הדהדו בראשי כאשר ירדנו לסלון בגלל הרעשים ששמענו,רעשים של דברים מתנפצים,נשברים,קולות של בומים גדולים כאלה,זה היה מלחיץ,נורא.
״כריס״ צעקנו ביחד אני ואריק כשראינו את כריס שובר כל מיני דברים בחצר,במטבח,צלחות,כוסות,הפיל כיסאות,אני בחיים לא ראיתי אותו במצב הזה,בחיים!
״כריס״ צעקנו שוב פעם והתקדמנו לכיוונו,או שיותר נכון רצנו מרוב כל הלחץ שחס וחלילה הוא עוד יעשה משהו לעצמו.
״כריס תפסיק עם זה מה יש לך?!״ אריק שאל בלחץ ובדאגה,תכלס צודק,אני בחיים שלי לא ראיתי אותו במצב כזה אני נשבעת. כריס המשיך לשבור דברים ולזרוק דברים ולהפיל דברים בכוונה,אני באמת לא מבינה מה עובר עליו,מה קרה לו פתאום? למה הוא מתנהג ככה? באותו הרגע פשוט התקדמנו לכיוונו יותר מהר כדי לגרום לו להפסיק.
״כריס!״ צעקתי אליו וראיתי בעיניים שלו כל כך הרבה עצב,משהו שבחיים לא ראיתי אצלו,הוא תמיד שמח וחייכן ולא מפסיק לצחוק לשנייה אז מה קרה פתאום? מה השתנה? ״כריס די תפסיק עם זה בבקשה״ צעקתי עליו אך הוא לא הפסיק ״אני הולך רגע להביא דברים כדי שנוכל לנקות פה שהוא יירגע״ אריק לחש לי באוזן ״בסדר,תיזהר לדרוך על זכוכיות״ לחשתי לו בחזרה והוא הלך. ״כריס תפסיק עם זה! די!״ אמרתי לו והוא הסתכל עליי ופשוט לא הגיב,מה לעזאזל עובר עליו?!
מה קרה לו? איך פתאום המצב השתנה?! ״תפסיקו להגיד לי מה לעשות! די שחררו ממני!״ הוא צעק והדבר היחידי שעשיתי היה להתקדם אליו במהירות ולחבק אותו בתקווה שיפסיק עם השיגעון הזה.
״היי,הכל בסדר,די״ אמרתי לו בזמן שחיבקתי אותו ופתאום התחלתי להרגיש דמעות יורדות על החולצה שלי. כריס בוכה? ״די,נמאס לי מהכל,נשבר לי הזין כבר״ הוא אמר מייבב בבכי וכל כך כאב לי עליו באותו הרגע,אני אף פעם לא חשבתי שאני אראה אותו במצב כזה,אף פעם לא חשבתי שמשהו יצליח לגרום לו להגיע למצב כזה שהוא פשוט אבוד!
״די הכל בסדר,תירגע אני כאן״ אמרתי לו והמשכתי להרגיש את הדמעות זולגות מעיניו ונופלות ישר על החולצה שלי,בחיים לא הייתי במצב כזה עם כריס. זה כריס,אף פעם לא נשבר אבל גם לבן אדם יש את נקודות השבירה שלו,אני רגילה לראות אותו מחייך וצוחק ולא מייבב בבכי,אבל מה קרה לו?
״הכל בסדר״ אני אומרת לו בלחש בתקווה שזה ירגיע אותו,אם לא לגמרי אז לפחות קצת.
אריק בא למטבח ונעצר כשפניו קצת המומות ממה שהוא רואה ״הכל בסדר?״ הוא שואל אותי בזמן שהוא רק מזיז את שפתיו ולא מוציא הגה מהפה,אני יודעת לקרוא שפתיים,יפה שהוא זוכר את זה. ״כן,כן תעלה לחדר אני כבר אנקה כאן״ אמרתי לו בדיוק באותה הצורה שהוא אמר לי,הוא הנהן בחיוב ועלה למעלה משאיר אותי ואת כריס לבד במטבח.
״תפסיק לבכות,הכל בסדר״ אמרתי לו והוא נרגע קצת. התנתקתי מהחיבוק והסתכלתי לו בעיניים והמשכתי לראות עצב וזה כל כך כאב לי,העציב אותי לראות את זה.
״הכל.יהיה.בסדר.״ אמרתי ולקחתי רווח של כמה שניות בין מילה למילה והוא חזר לחבק אותי.
״בוא נצא לבחוץ לרגע ניקח קצת אוויר״ אמרתי ויצאנו לבחוץ והתיישבנו בחצר. ״מה קרה?״ שאלתי אותו בהסתקרנות ״סתם..״ הוא ענה בחוסר חשק ״כריס,אם זה היה סתם לא היית שובר חצי בית״ עניתי לו והוא הרים את עיניו והסתכל עליי ״חלמתי שהורגים את כל האנשים הקרובים והחשובים שלי מול העיניים שלי,בניהם גם המשפחה שלי. אני נשבע שזה הרגיש לי כל כך אמיתי,המשפחה שלי לא עונה וזה גורם לי להיכנס ללחץ״ הוא אמר לי,בגלל חלום כל זה קרה.
אוי כריס אלוהים ישמור,כנראה שזה יותר נוראי ממה שהוא אומר אם הוא הגיע למצב שהוא שובר כאן חצי בית. ״קודם כל,גם לי היו חלומות כאלה. פעם חלמתי שאמא שלי נרצחת בייסורים מול העיניים שלי,התעוררתי והזכרתי לעצמי שזה היה רק חלום רע,זה היה כשהייתי קטנה אז תאר לעצמך איך ילדה קטנה הייתה מגיבה. כריס זה רק חלום,לא יותר מזה.
אני בטוחה שהמשפחה שלך בסדר והם לא עונים לך כי גם אצלם לילה עכשיו,אני בטוחה שכשהם יקומו הם ידברו איתך,אין לך מה לדאוג אני מבטיחה״ אמרתי לו והתכוונתי לכל מילה שאמרתי ״תודה. באמת על הכל״ הוא אמר לי ״ברור לא הייתי משאירה אותך ככה״ אמרתי והוא נתן לי חיבוק. ״טוב אז עכשיו צריך לסדר את כל מה שעשיתי״ הוא אמר וקם מהספסל שבו ישבנו בחצר והקים אותי ביחד איתו ״שטויות אני אנקה כאן,תעלה לישון אתה צריך לנוח״ אמרתי ״לא לא אני עשיתי את זה אני אנקה״ הוא אמר ״כריס את צריך לנוח,זה הדבר היחידי שאתה צריך. תעלה לישון ואני כבר אנקה כאן״ אמרתי ודחפתי אותו לכיוון המדרגות אבל הוא יותר חזק ממני ובקושי הצלחתי ״בטוח בטוח?״ הוא שאל ״כן קרצייה תלך לישון כבר״ אמרתי ״טוב,תודה שוב״ הוא אמר,נתן לי נשיקה קטנה בראש ועלה במהירות למעלה.
התחלתי לטאטא את כל הזכוכיות,להחזיר את כל הדברים למקום,לסדר את הכיסאות וכל הדברים שהוא הפיל,הלכתי לחדר ניקיון כזה שהיה קרוב למטבח,לקחתי משם סט חדש של כוסות וסט חדש של צלחות והתחלתי לסדר אותם בארונות.
אחרי שסיימתי לסדר את הכל החלטתי לשטוף למקרה שנשארו קצת זכוכיות וכשסיימתי לנקות את הכל כולל הכל עליתי למעלה בחזרה לאריק.
זה נורא ביאס אותי שאפילו את הסרט הזה לא סיימנו לראות,הוא בטח ישן עכשיו ומבואס אפילו יותר ממני כי הוא חיכה ללילה הזה,אני חייבת לו סליחה ענקית.
כשנכנסתי לחדר הופתעתי לגלות שאריק עדיין ער ומחכה לי. ״לא הלכת לישון?״ שאלתי אותו מופתעת ״נראה לך באמת שאני אלך לישון? הלילה הזה מוקדש רק לנו ואני ממש לא אלך לישון עד שאנחנו לא מסיימים לראות את הסרט״ הוא אמר וחייך אליי.
רצתי וקפצתי על המיטה והתקרבתי אליו ״אני אוהבת אותך״ אמרתי וקפצתי עליו והתחלתי לחבק אותו ולנשק אותו כמה שיכולתי ״גם אני אוהב אותך״ הוא אמר ונישק אותי,אני כל כך אוהבת את השפתיים הבשרניות האלה שלו,אני לא חושבת שאי פעם נהניתי כמו שאני נהנית כשאני איתו. ״כריס סיפר לך מה קרה לו?״ אריק שאל אותי ״הוא חלם שכולם נרצחים לו מול העיניים ואף אחד מהמשפחה שלו לא ענו לו והוא התחיל להילחץ״ אמרתי בזמן שראשי מונח על בטנו של אריק והוא מעביר את אצבעותיו בשיערי וגורם לי לצמרמורות בכל הגוף. ״מלחיץ״ הוא אמר ״כן..״ אמרתי וקמתי קצת מהתנוחה שבה הייתי והסתכלתי לו ישר בעיניים ״מה שאני אגיד לך עכשיו יהיה הדבר הכי קיטשי שהוצאתי מהפה שלי אי פעם אבל אני מרגישה חייבת להגיד את זה״ אמרתי לו,הרגשתי שאני פשוט חייבת ״אוקיי,תגידי״ אריק אמר וזז גם הוא מהתנוחה שהיה בה והתיישר על המיטה
״אז אני רוצה להגיד לך שאני אוהבת אותך.
אין לך מושג כמה שאני שמחה שנכנסת לי לחיים,אני כל כך זכיתי. ללא ספק זכיתי בך,שתהיה איתי,ושתיכנס לי לחיים. אתה הבן אדם הכי טהור ויפה שאני מכירה,גם מבפנים וגם מבחוץ. אני כל כך מאושרת שאני איתך אין לך מושג אפילו עד כמה.
אתה באמת הוספת אור לחיים שלי,זה משהו שאני כבר לא יכולה להסביר במילים.
אתה הסיבה לאושר שלי ואני אוהבת אותך ברמות שבחיים שלי לא אהבתי וברמות שאף אחת בחיים לא תוכל לאהוב אותך.
אתה שלי ואתה אך ורק שלי,ואני עד עכשיו לא מעכלת שבאמת השגתי את מה שאני כל כך רציתי במשך כל כך הרבה זמן.
אני מרגישה אליך את הדבר הכי אמיתי והכי טוב ויפה שיש,אני פשוט אוהבת אותך והיה בי צורך עז להגיד לך את זה למרות שאמרתי לך את זה מלפני שנייה בדיוק״ אמרתי ולקחתי נשימה עמוקה,אני לא חושבת שהצלחתי להכניס אוויר במשך כל הנאום הזה
״אני שמח שאת שלי,תאמיני לי שאני זכיתי הרבה יותר ממך. את הצלחת לגרום ללב שלי להרגיש משהו שאף פעם לא הרגשתי ואין לך מושג כמה אני מאושר שאני איתך,ויום אחד,את גם תהיי שלי לנצח,אני בטוח״ אריק אמר והשאיר אותי קצת המומה,הלב שלי דפק כל כך חזק שפחדתי שהוא עוד אכשהו ישמע את דפיקות הלב החזקות שלי.
הוא רכן את ראשו לעברי והניח את השפתיים שלו על שלי,ההרגשה הכי טובה ונעימה בעולם.
״אני,אוהב,אותך״ הוא אמר ובין מילה למילה השחיל נשיקה לשפתיי.
״אני יותר תאמין לי״ אמרתי לו כשניתק את שפתיו משפתיי,פאק זה כל כך טוב ונעים,ומרגיש נכון,אני מאוהבת,פאקינג מאוהבת,משהו שלא חשבתי שיקרה מאז שחר,אריק חיבר את הלב שלי מחדש,אני זכיתי בו ואני אעשה הכל כדי לשמור אותו קרוב אליי,שהוא ישאר שלי.
סיימנו את הסרט והלכנו לישון.
קמתי באמצע הלילה אחרי ששמעתי רעשים מהסלון,הפעם הייתי בטוחה שזה לא כריס כי הוא ישן,קמתי בבהלה והסתכלתי לצד שלידי על המיטה ולא ראיתי את אריק שם,מה שעוד יותר הלחיץ אותי.
ירדתי ללמטה לאט לאט,יורדת עוד מדרגה ועוד מדרגה,בשקט בשקט כדי לא להעיר את כולם.
לא האמנתי למה שראיתי,הרגשתי שהלב שלי מתנפץ לרסיסים,לא האמנתי,לא רציתי להאמין.
הרגשתי שפשוט נשבר לי הלב,שאני עומדת למות,הרגשתי שאני פשוט נשברת ושאני לא אצליח לתפקד יותר לעולם.
אריק שוכב על הרצפה בסלון שלידו שלולית גדולה של דם,סימני ירייה נראו בראשו ובבטנו,אני עומדת למות.
הסתכלתי לצד וראיתי את הרובה זרוק באמצע הסלון,אני לא מאמינה שזה קורה.
הבן אדם הכי יקר לי בעולם,הבן אדם שאני הכי אהבתי בעולם,הלב שלי בחיים לא היה מסוגל לאהוב ככה מישהו,הבן אדם שהייתי בטוחה שאני אתמסר אליו ביום מן הימים,הבן אדם הזה שוכב ומדמם לי כאן מול הפנים שלי.
מיד רצתי אליו וניסיתי להעיר אותו ״אריק בבקשה תקום!״ צעקתי עליו אל הוא לא ענה ״אריק בבקשה,בשבילי אתה לא יכול למות״ המשכתי לצעוק שהדמעות שלי לא מפסיקות לזלוג כמו נהרות שלמים ״אריק בבקשה,תקום כבר!״ צעקתי בכל הכוח שלי שאני מנסה להעיר אותו ונוגעת בבטנו ובראשו ומרביצה לעצמי בלי סוף ״אתה לא יכול למות לי עכשיו,אריק בבקשה לא! אני אוהבת אותך״ צעקתי.
הבנים ירדן מהצעקות ששמעו וכולם היו בשוק ועם דמעות בעיניים שלא מיהרו לרדת.
ג׳ואל התקשר לאמבולנס,לקחו את אריק משם וחיברו אותו למכונת ההנשמה,אם הוא ימות אני אהרוג את עצמי,לפחות נהיה ביחד בעולם הבא,אני לא יכולה לדמיין את עצמי בלי הגבר שלי,אני נשבעת.
השארנו את הבית בדיוק כמו שהוא ואני וכריס עלינו איתו על האמבולנס ושאר הבנים נסעו עם ריצ׳רד שנסע יותר מהר מהאמבולנס מרוב כל הלחץ והדאגה.
הכניסו את אריק לטיפול נמרץ מבלי לדבר איתנו אפילו,הרופאים חלפו על פנינו מבלי להגיד מילה ואיתם אריק שוכב על מיטת מטופלים מדמם כמו שאפילו בסרטים הכי גדולים ואפילו בסדרות הרפואה הכי גדולות לא ראיתי.
אחרי שעה וחצי בערך שהרגישה לי כמו נצח בזמן שאני לא מפסיקה לבכות ולחשוב מחשבות אובדניות ורעות ושליליות,ותוך כדי גם מחבקת את הבנים שגם הדמעות שלהם זולגות ללא הפסקה,הרופא ניגש אלינו לחדר ההמתנה.
״אתם לאריק נכון?״ הוא שאל וכולנו הנהנו לחיוב ״אנחנו נצטרך להכניס אותו לניתוח״ הוא אמר והלחץ והדאגה שהיו בי גברו ״מתי?״ שאלתי כשאני עדיין מייבבת בבכי מושכת באפי ״ברגעים אלו ממש מכניסים אותו לחדר הניתוח״ הוא אמר ״רק רציתי לעדכן אתכם,נודיע לכם בסוף הניתוח״ הוא אמר ויצא משם במהירות והשאיר אותי עם כל כך הרבה שאלות.
אם אריק לא ישרוד את הניתוח? איך אני אחיה עם עצמי? איך? איך אני מסוגלת לחיוך בזמן שהאהבה של החיים שלי,הגבר שלי,הבן אדם הכי יקר לי בכל העולם המזורגג הזה שוכב לי שם בקבר וצופה בי מלמעלה?!
אני בחיים לא אצליח לחיות ככה,אני פשוט לא יכולה,לא מסוגלת אפילו לתאר את עצמי בלעדיו!
לאחר כמה שעות שבדיוק כמו השעה הקודמת הרגישו לי כמו נצח ניגשו אלינו כמה רופאים ולפי הפרצופים שלהם הבנתי שהם מבשרים משהו רע.
״הניתוח לא הלך כמתוכנן.. אני מצטער אבל——״
קטעתי אותו באמצע והתחלתי לראות שחור בעיניים,התחלתי לצרוח ולייבב מרוב בכי,הגבר שלי איננו עוד,הוא לא איתי יותר,אני לא מצליחה להאמין. לא מאמינה למה שאני שומעת בכיתי כל כך חזק שבקושי הצלחתי לשמוע את הדברים שהרופא מנסה להמשיך לומר לנו. ״הוא איבד המון דם,לצערינו הוא איננו,עשינו כל מה שיכולנו,אנחנו משתתפים בצערכם״ הוא אמר ושמעתי את קולו במעומעם מסרבת לשמוע.
לאלאללאלאלא! לא יכול להיות שהגבר שלי,לא יכול להיות שאריק שלי מת!

•.•.•.•.•.•.•.•.•.•.•.•.•.•.•.•.•.•.•.•.•.•.•.•.•.•.•.•.•.•.•.•.
אז... יש סיכוי שככה זה נגמר?
אוהבת💘