נערת הניחומים | פנטזיה רומנטית למבוגרים

פרק ד

שלום לכולם:) אני מקווה שתאהבו את הפרק ולא יהיה משעמם מדי! סליחה שזה נמשך ככה, אבל אין לי זמן בכלל - אני מקווה שיהיו לי ימים שאוכל לכתוב בכל יום כמו פעם. בנתיים, שתהיה לכם קריאה מהנה ונתראה בראשון הבא!

***

הייתה זאת הצרחה האימתנית שהן שמעו בהתחלה ואז הריח החזק תקף את אפן, לפני שהעשן הסמיך התפשט סביבן ושרף את עיניהן בצריבה עזה. זיאה כיסתה את פיה כנגד הטעם המריר שנכנס לתוך הפה שלה ביחד עם העשן והריח של הגופה הנשרפת. היא הכירה את הניחוח הזה טוב מאוד, הרי שהייתה עדה לשרפת גופות במשך השנים האחרונות בהן התפשטה המגפה.

"בשם כל האלים..." היא שמעה את הקיאנית שעמדה לצידה, לפני שזאת תפסה את זרועה ועצרה אותה בפתח קרחת היער, דרומה מהמחנה. שם, אל מול המקדש שעמד במרכזו של מעגל עשוי מאבנים, ישבה לה אישה על ברכיה באמצע מדורה בוערת. ידיה היו מתוחות לכל עבר וקשורות אל שני העמודים במרכזם היא ישבה. גופה היה עטוף בלהבות והיא צרחה ביסורים, נשרפת למוות בעודה בחיים.

זיאה מעולם לא ראתה קורבן חיי לפני כן, הרי שבכל השרפות להן היא הייתה עדה כיכבו אנשים מתים ולא חיים, כמו האישה הזאת. היא יכלה להרגיש את הזעזוע זורם ושורף את עורקיה מבפנים, לפני שהיא זעקה את ההלם שלה החוצה. הצמרמורת העזה שעלתה לאורך גבה, הודיעה לה על מה שעמד לקרות איתה ועוד לפני שהיא הספיקה להגיב על הדבר, היא לקחה נשימה עמוקה והתכופפה קדימה. היא הקיאה את כל אשר היא אכלה לאורך השבוע האחרון - וזאת למרות שהיא לא אכלה דבר בשעות האחרונות.

לקח לה די הרבה זמן להתעשת, לפני שהיא הרגישה את ידה הקרירה של טאיינה בין שכמותיה. היא התיישרה וניגבה את הקיא שנזל לאורך שפתיה וסנטרה בשרוול הטוניקה שלה. בעודה מיישרת את מבטה אפוף האימה על חברתה למסע, היא הבחינה בזעם שהתפשט לאורך פניה המנומשות של הלוחמת. האישה לא הביטה עליה אפילו, היא הסתכלה קדימה על המקדש - פניה מכוסות באיבה.

זיאה לקחה נשימה עמוקה, מנסה להרגיע את ליבה הפועם בתוך כלוב החזה שלה, לפני שהיא הישירה את מבטה לעבר המקום עליו הביטה טאיינה ופגשה בעיניהם המופתעות של כל תושבי הכפר - את חלקם היא אפילו לא ראתה במהלך החודש הזה. הם ישבו על ברכיהם מחוץ למעגל האבנים של המקדש וחזו במתרחש בתפילה שקטה של שירה מצמררת.

זיאה לא הבינה בכלל, כיצד היא לא שמעה את התפילה השקטה שהם זימזמו לאל השמש והלהבה - למענו נבנה המקדש הזה. היא תהתה, אם היו אלו הצרחות של האישה שחסמו את השירה השקטה מאוזניה, או שהייתה זאת התודעה שלה שהדחיקה את הדבר המזעזע ממוחה. אל כל האלים. המטורפים האלו ישבו והסתכלו על האישה המסכנה נשרפת לנגד עיניהם, נעים מצד לצד למשמע הזימרה השקטה שהתנוססה סביבם - האחת שהם בעצמם שרו למענה ולמען האל שלהם.