נערת הניחומים | פנטזיה רומנטית למבוגרים

פרק כה

שלום לכולם!

אני ממש צריכה עזרה, אשמח לשמוע את התגובות של כל הקוראים בפרק הזה. אני מפחדת שהפרק יהיה ממש מסובך ואני ממש אשמח לשמוע את דעתכם, אם הבנתם את התיאורים שלי - כי אני מרגישה שפישלתי איתם~

חיכיתי לפרק הזה מהרגע שהתחלתי לכתוב את הספר הזה ואני ממש מפחדת איך תגיבו, אני באמת אעריך כל דבר שתגידו עליו...

שתהיה לכם קריאה מהנה3>

***

חום ורוגע סגרו אותה מכל צידיה. זיאה הרגישה בטוחה יותר מאי-פעם. ידיו של רוהן עטפו אותה והצמידו אותה אליו בחוזקה. היא יכלה להרגיש את נשימותיו הקלים כנגד מצחה וידעה שהוא היה עמוק בממלכת החלומות שלו. היא שכבה על צדה. ראשה נח על ידו השרירית ופניה דחופות בין צווארו לכתפו. הוא הריח כמו היער הפראי והעשבים הטריים עליהם הם שכבו.

ידה הושטה והיא מצאה את עצמה מלטפת את הצלקת הקטנה שציירה לאורך ידו וישירות אל החזה שלו. הוא היה גבר גדול מימדים והיא הרגישה ממש קטנה לידו. היא תהתה לעצמה, בן כמה הוא היה וכמה זמן הוא עוד יראה כך. היא יכלה לתאר בראשה את הימים בהם היא תתחיל להזדקן והוא לעומתה עוד ישאר צעיר לנצח.

היא לקחה נשימה נוספת, לפני שהצמידה את שפתיה אל עצם הבריח שלו. ידו ירדה לאורך גבה למטה והוא לפת את לחי ישבנה החשופה באצבעותיו, דבר שגרם לה להיאנק. היא הרימה את ידה אל שריר ידו והחדירה את ציפורניה לתוך עורו. מותניהם נפגשו בתנועה חדה כנגד המשיכה שלו והיא יכלה להרגיש את הזיקפה שלו כנגד ביטנה. שפתיה עלו לאורך צווארו ונישקו אותו, כאשר פניו ירדו אל כתפה והוא נשך אותה בנשיקה עדינה.

"זיאה..." היא שמעה את קולו של הדוב מהדהד בתוך ראשה והבינה שהייתה זאת החיה שהייתה כעת בשליטה על גופו של הגבר. מבטה עלה להתרכז בעיניו ועיניו הצהובות הביטו בה. "זיאה..." הוא הצמיד את מצחו לשלה ונשם עמוק וברוגע, כאילו שהנוכחות שלה הרגיעה אותו.

"אני כאן..." היא השיבה.

אצבעותיה ליטפו את פניו המזוקנות של רוהן ומעלה לאורך הצלקת העמוקה שפיצלה את פניו. היא יכלה להרגיש את גופה מגיב כנגד מגעו של משנה הצורה ותהתה, אם הוא היה מופרד מהחיה שהתעוררה במקומו. רוהן חייך בתגובה למחשבותיה וליטף את גבה. לקח לו כמה שניות, לפני שהוא עצם את עיניו ונתן לה להיכנס פנימה לתוך ראשו.

"הוא לא ישן, זיאה..." קולו העמוק של הדוב עטף אותה, "הוא פשוט נתן לי להרגיש אותך... לרוב הצורה האנושית מקבלת את המגע הפיזי של הנערה שלו ואילו החיה מקבלת את הרגשות שלה. וכעת האנושי נתן לי להרגיש אותך, כפי שרבים לא יכולים להרגיש... אני והוא, אנחנו אחד ויחיד... אם הוא ימות, כן אמות גם אני-"