נערת הניחומים | פנטזיה רומנטית למבוגרים

פרק כ

שלום לכולם:)

אני ממש מקווה שתאהבו את הפרק ואני כולי דמעות, כי זה יהיה פרק ממש ארוך ואני עבדתי עליו ממש קשה ואני לא בטוחה שתאהבו אותו, אבל אני ממש אבל ממש אשמח לשמוע את דעתכם~

שתהיה לכם קריאה מהנה!

***

רוהן המשיך להתקדם בריצה גם לאחר שהחושך נפל סביבם. ובשלב מסוים זיאה האמינה שהם יגיעו לארצות העזובות, אם הוא ימשיך לרוץ כך ללא כל יעד. העצים הפכו לתכופים יותר, דבר שסימן על חוסר החיים שהיה במקום הזה. הם היו רחוקים מהשבטים ומבני-האדמה, עמוק בתוך היערות הפרועים של אזור הפראים.

היא ניסתה לדחוף את עצמה מעל לגבו של הדוב האימתני תחתיה בכדי לראות טוב יותר את המקום סביבה, אך המהירות איתה הוא התקדם גרמה לה להיצמד לגבו. היא פחדה שאם הרוח תכה בפניה, היא תעוף מעליו ותתנגש באחד הגזעים מאחוריה. מצחה היה צמוד למעיל פרוותו ואצבעותיה נאחזו סביבו בחוזקה.

רוהן...

האם הוא ידע מה הוא עושה בכלל? האם הדוב לקח את השליטה המוחלטת על בן-האדמה? כמובן שהוא לא היה בן-אדמה, אבל המחשבה שהוא יכל לאבד את יכולת המחשבה והדיבור שלו הפחידה אותה. אחרי הכל חיה פראית יכלה בקלות לקרוע אותה לגזרים, בייחוד אם היא הייתה רעבה - גם אם זיאה הייתה נערת הניחומים שלו.

אצבעותיה התלפפו סביב פרוותו וגופה הרועד נצמד אל מקור החום היחיד שהיה לה. הרוח הדוקרנית תקפה את רגליה החשופות והיא הרגישה כאילו שעורה נחתך לגזרים. אל כל האלים. היא רצתה לצרוח מבעד לכאב הנורא. אוזניה החלו לפעום מרוב התחושה הנוראית וליבה הפועם השתולל בחוזקה בתוך החזה שלה.

אך בדיוק כפי שהוא התחיל, כך הוא גם סיים. הוא עצר במקומו וקרס תחת רגליה, כאילו נגרר לאורך האדמה הפרעית תחתיו. שום צליל לא נשמע, מלבד האנקה השקטה שנפלטה מבעד לפיו הפעור. היא התגלגלה מגופו ונפלה על האדמה. האבנים שהסתתרו תחת העשבים הגבוהים חדרו לתוך עורה ודקרו אותה עד לכדי צווחה.

היא הסתובבה לצד מתבוננת על החיה המתייפחת למולה. חוטמו וכן גם פרוותו הכהה כוסתה בדם שלא הפסיק לזרום מפצעותיו הפתוחים. זיאה דחפה את עצמה מהאדמה, נלחמת בגופה הזועק שמנע ממנה לזוז. היא נשמה ונשפה, נותנת לאוויר הצח סביבה לקרר אותה ולהעיר אותה מהסיוט הלא-נגמר שעטף סביבה.

היא התיישבה על ברכיה מתרגלת לכאב שלה, לפני שהיא חזרה להתבונן על רוהן. העיניים שלו היו סגורות. הפה שלו היה פעור והלשון הארוכה שלו יצאה החוצה מבעד לשיניו החדות, נדמה היה לה שהוא מת ללא התנועה הקלה שנעשה על ידי גופו. ידה הושטה לעברו והיא קפאה באמצע תנועה.