נערת הניחומים | פנטזיה רומנטית למבוגרים

פרק כז

שלום לכולם:)

אנחנו ממש בסוף, אנסה לעשות מרתון עד יום ראשון וביום ראשון יעלה הפרק האחרון (בתקווה רבה)~

שתהיה לכם קריאה מהנה☆

***

אוויר כבד ודחוס לחץ עליה מעל צדיה. היא הרגישה דבר מסיבי ואדיר יושב על החזה שלה ולוחץ עליה מלמעלה. היא לא הבינה אפילו מה זה היה, אך האמינה שזה היה אמיתי. החשכה סגרה סביבה כמו מערה חסרת יציאות והתעטפה סביבה בשמיכה גדולה, חמה ולחה של המוות.

היא הכירה את התחושה הזאת, היא הרגישה אותה בעבר והיא לא ידעה אם הפעם היא תשרוד אותה. עיניה היו צבועות בשחור מוחלט והיא לא יכלה להזיז את ידיה בכדי לבדוק, האם הן היו עצומות או פקוחות לרווחה. מבעד לחשכה הכבדה הכל הרגיש כה קר בשבילה והיא לא הצליחה אפילו לזוז.

הקושי לנשום היה אף קשה יותר. ליבה המשתולל היה העד היחיד להיותה בין החיים והיא לא הייתה בטוחה, אם חלמה את המתרחש סביבה או שהמוות הצליח למשוך אותה לעומק מסדרונות התהום. כובד מוחלט לחץ עליה, כאילו שמישהו הניח אלפי אבנים אדירות ברחבי גופה ודחף אותה עמוק לתוך התהום השחור של המוות - לאן שהיא הייתה שייכת מלכתחילה.

היא הייתה כמעט בטוחה - כעת, כאשר הכל נראה כה אבוד בעיניה -, היא הייתה בטוחה שתגיע אל המקום האחרון אליו הלכו המתים. היא הכירה את התחושה הזאת, זה היה משהו שהיא חוותה בעבר שלה. זה היה משהו שגרם לעורה להסתמר ולנשימתה להכביד.

הפניקה והלחץ סגרו סביב גרונה והיא ניסתה להבין כיצד עוד נותרה בין החיים, תחת כובד משקלם הגדול של כל אותם המתים שנזרקו מעליה. היא כמעט והייתה בטוחה שחזרה להיות אותה הילדה הקטנה שנקברה אז בין בני-משפחתה. ליבה לא הפסיק להשתולל ושערות ידיה עמדו דום כקוצים של צמרמורת עזה.

הצחנה הרקובה והמוכרת אפפה אותה וחילחלה עמוק דרך אפה. היא העלתה בה בחילה כה גדולה ונוראית, אחת שחדרה לתוכה ואנסה את נחיריה. היא ניסתה לעצור את נשימתה בכדי לא למשוך את כל הגועל ההוא פנימה, אך היא לא הצליחה. משהו ברקיבות שאפפה אותה פיכפכה בתוך פיה והעלתה בה מים מלאי גועל.

בתגובה לתחושה הנוראית היא ניסתה לנוע, אך גופה לא נתן לה. היא הייתה מקובעת למקומה ומשהו מנע ממנה מלזוז. היא הניחה שהמשהו הזה היה הדבר שישב על החזה שלה. ומעבר לכך, יתכן שהיה זה המוות עצמו. קול שקט ועמום הדהד סביב, קול שהיא הכירה ועם זאת היה גם זר בעבורה.

הבילבול העמוק שלט עליה והיא מצאה את עצמה עטופה בכאוס של סופה אימתנית. תנועה קלה של הרוח נישקה את עורה וגרמה לה להבין שהיא הזיעה. הלחות חדרה מבעד לבשרה ונטפה מכל איבר בגופה הרותח. היא הרגישה בחום בלתי נשלט סוגר סביבה ויחד איתו, היא שקעה עמוק לתוך משהו חם ושורף.