ואז כשהופעת

פרק 2

התופים החזקים שעליהם תופפו כמה בנים משכבתה של שקד המו במגרש הכדורסל של בית הספר, בזמן שחברי השכבה, וביניהם שקד וחברותיה הטובות, קפצו באושר שהשנה האחרונה ללימודיהם החלה והם קרובים לסיום תקופתם כתלמידי בית ספר אחרי שתיים-עשרה שנות לימוד.
העייפות מהמסיבות שהיו ליל אמש ובהן בילו תלמידי י"ב, התחלפה אצל כולם באדרנלין מטורף, והעובדה שזוהי שנתם האחרונה של תלמידי השכבה - גרמה להם להיות מרוגשים עד שהיה קשה למנהלת בית הספר להשתיק אותם ולהתחיל את טקס תחילת השנה המסורתי ולנאום את נאום הפתיחה שלה.
בשעה ששקד הקשיבה בשעמום לנאום פתיחת שנת הלימודים של ליאורה, המנהלת, ליאב הביט בשיעמום ביישומן האינסטגרם ועיניו רצדו בעייפות על שמות העוקבים שלו. 
כבר אמש ידע שלצאת למועדון בשבת בלילה, כשלמחרת בבוקר הוא צריך להתייצב בבסיס זו טעות ענקית, אבל ליאב הוא טיפוס של מסיבות ובכל הזדמנות אפשרית, כשישמע את המילים; 'מסיבה' או 'מועדון', הוא ידאג להימצא באותו מקום שבו מתרחשת החגיגה. מאז ומתמיד אהב ליאב לצאת למסיבות, בעיניו זה משחרר ומהנה ותמיד מכירים אנשים חדשים שזה נחמד לדעתו.
למרות שלרוב אנשים חושבים שכל המסיבות הן אותו הדבר, בעיני ליאב זה ממש לא כך - כל מסיבה שונה מהשנייה, האחת יותר צבעונית, השנייה יותר מגניבה. אחת עם מוזיקת פופ לועזית והאחרת בסגנון יותר ים תיכוני, יווני, אסלי.  לכל מסיבה יש את הייחודיות שבה, את האנשים השונים שנמצאים בה ואווירה שכמה שהיא דומה למסיבות אחרות כך היא גם שונה.
ליאב בהחלט טיפוס של מסיבות, וזו אחת הסיבות שבין שירותו הצבאי הוא דאג לייחצן מסיבות שונות דרך חשבון האינסטגרם שלו שמשך אליו אנשים, לדוגמה - כפי שמשך את שקד אל הפרופיל שלו.
"מה אתה עושה כבר רבע שעה במקום להתאמן?" עוז שאל את ליאב השקוע בנייד, והניף את מוט המשקולות כלפי מעלה כשגבו היה שכוב על המתקן.
בכל אימון נהג ליאב לא לנוח לרגע, הוא תמיד הראשון שתפס את מוט המשקולות ופעל במרץ במהלך כל השעה וחצי של אימון הבוקר במכון הכושר של הבסיס. הדבר האהוב על ליאב היה אימוני בוקר שמכניסים בו מרץ, בין אם זה היה ריצה על חוף הים, אימון קרב מגע או סתם בוקר בחדר הכושר של הבסיס, אך הוא בעיקר אהב את חדר הכושר - בין האהבות הגדולות שלו.
לפני הצבא, ליאב אהב לעשות ספורט ונהג לשחק כדורגל במועדון של העיר שבה התגורר לפני שמשפחתו חזרה למגורים במושב.
עם אותה קבוצה - נהג ליאב להתחרות בקבוצות שונות, וחברי קבוצתו נחלו הצלחה רבה במשחקים נגד הקבוצות היריבות להם.
הצבא הפך את האהבה הזו של ליאב כלפי ספורט למעין התמכרות, זו התרפיה שלו.
ליאב פלט אנחת ייאוש מפיו, "סתם, לא משהו מעניין. אני מחפש באינסטגרם איזו בחורה שהכרתי אתמול בלילה כשיצאתי מהמועדון." השיב והביט בחברו הטוב שהרים במרץ את מוט המשקולות ועבד על שרירי הידיים שלו.
"כן, ליאב. ממש 'לא משהו מעניין'," עוז ענה בציניות לדברי חברו, "לא היית יכול לבקש ממנה את המספר שלה?, במקום לחפש אותה באינסטגרם כמו אידיוט." הטיף לו.
ליאב העביר מבט עצבני וחסר סבלנות אל עוז, "אתה חושב שלא עשיתי את זה?, היא התחכמה איתי ואמרה שהיא לא נותנת את המספר שלה לזרים כי לפני כן הטפתי לה שהיא עלתה לרכב שלי למרות שאני זר."
באותו הרגע נזכר ליאב באי הנעימות שגרם לשקד מבלי להתכוון לכך, במבטה הנבוך אך עם זאת - המתוק.. היה בשקד משהו מרענן שליאב לא ראה המון זמן וזה עשה לו את זה לגמרי.
בתגובה, עוז פרץ בצחוק והניח את המוט במקומו. "אני לא מאמין עליך, ליאב. הבחורה סירבה לך ואתה כרגע מחפש אותה באינסטגרם?" חברו של ליאב, שאותו הכיר בצבא, נהנה לראות את ליאב מתאמץ למצוא את אותה בחורה שלא מהרה לתת לו את מספר הנייד שלה.
"די כבר, יא מטומטם. היא רמזה לי לחפש אותה." ליאב העלה חיוך קטן על פניו. הוא חשב על החיוך המתחכם שעלה על פניה של שקד כשהשיבה לו לאחר שביקש ממנה את מספר הפלאפון והיה משועשע מהמצב שבו שרוי אבל זה היה נחמד בעיניו, זה בהחלט הוסיף לסקרנות שחש כלפי הבחורה הצעירה הזו שפגש לפנות בוקר, כלפי שקד. היא נראתה לו שונה מהבחורות שהכיר, אולי כי היא הייתה צעירה מהן במספר שנים.
עם כל הסקרנות - ליאב לא התלהב מהעובדה שהוא מתעניין בנערה שעדיין לא בת שמונה עשרה אפילו. זה לא היה נשמע לו טוב, הוא חשב על כך שודאי לצאת איתה זה מרגיש כמו לצאת עם ילדה קטנה, בת שמונה.
אי ההתלהבות מההתעניינות שלו כלפי שקד, לא מנעה ממנו לחפש את הבחורה הצעירה בין עוקבי האינסטגרם שלו, הוא חשב לעצמו שלהציע לה לצאת איתו פעם אחת בלבד, באופן חד פעמי - יגרום לו לרדת ממנה לגמרי אחרי שיגלה כמה שהיא שונה ממנו ורחוקה שנות אור מהמקום שבו הוא נמצא בחייו.
הבדל הגילים בהחלט היה עניין רציני עבור ליאב, לדעתו הבדל גילים של יותר משנתיים זה מוגזם ובדרך כלל מרגישים את ההבדל. כך שההבדל בינו לבין שקד, שהיה ארבע שנים, נשמע לו נוראי בהחלט.
שקד רק מתחילה את כיתה י"ב וליאב בקרוב מסיים את שירותו הצבאי.
כששקד תתגייס היא תהיה בתחילת פרק חדש בחייה, של החיים ה'אמיתיים', שהם יותר עצמאיים ושהיא היחידה שצריכה ומסוגלת לנתב אותם. אין יותר את המסגרת החינוכית שהייתה מקובעת בה יותר משתיים-עשרה שנים, מסגרת שקיימת מאז הגן ודואגת להוביל אותנו בדרך סלולה וכמעט חסרת מכשולים.
ליאב כבר עבר את השלב הזה והוא קרוב לפתיחת דף חדש נוסף בחייו, הפעם חיים עצמאיים במלוא המילה, בקרוב המסגרת הצבאית גם לא תהיה קיימת בחייו ואז יצטרך לנווט עצמו בהחלט לבדו, הפעם גם בלי עזרתו הקטנה של השירות הצבאי.
״אז איך בדיוק אתה אמור למצוא אותה?,״ עוז שאל, חסר הבנה. ״אתה יודע איך קוראים לה?״ הוא הביט בליאב שהמשיך לעבור על רשימת האנשים בשם ׳שקד׳, שעוקבים אחריו באפליקציית התמונות. הוא לא תיאר לעצמו שהמון אנשים בשם הזה עוקבים אחריו ובהחלט זה עצבן אותו, אבל הוא לא התייאש.
״אני יודע את השם הפרטי שלה ושהיא עוקבת אחריי באינסטגרם.״ ליאב מלמל והמשיך לגולל את המסך, מעט חסר סבלנות אך לא מתייאש.
״האמת, לא מכיר אותה ולא יודע איך קוראים לה, אבל אהבתי את הקטע.״ עוז היה גאה בבחורה שגרמה לליאב להתאמץ כדי למצוא אותה, ולא נפלה לזרועותיו במהירות רבה כל כך. מה שלא ידע הוא ששקד מזמן שבויה בקסמיו של ליאב - חברו הטוב, הרבה לפני שהכיר אותה.
״כן, אתה אוהב לראות אותי עובד קשה.״ ליאב גיחך והרים את מבטו מהנייד והביט בחברו המשועשע.
"איך קוראים לה, באמת?" עוז שאל בהתעניינות והעביר מבט מסוקרן בנייד של ליאב.
"שקד," ליאב השיב והמשיך בחיפושים אחר הנערה הזו שלא יצאה ממוחו מהרגע שראה אותה ועד עתה, דבר שלא קרה לו הרבה בזמן האחרון, "ולא הולך לצאת מזה משהו רציני אז אל תעוף." הוא דאג לעצור את חברו מלפתח ציפיות כלפיו וכלפי הבחורה המסתורית ולהתלהב לשווא.
"מה?, אחי, אתה רציני?" עוז הביט בליאב בחוסר הבנה, לא הצליח להבין מה עובר לחברו במוח שהוא מחפש בחורה ולא מתכנן שיצא לו איתה קשר רציני, "אתה מחפש אותה באטרף, למה שלא יצא מזה כלום?"
"היא קטנטונת, רק בעוד כמה חודשים היא תהיה בת שמונה עשרה. מה יש לי לעשות עם תינוקת?" ליאב השיב ושאל את עוז שהחל בשכיבות שמיכה סמוך אליו.
"אתה סתם שולל אותה עכשיו, ליאב. אל תהיה דפוק, לא כל תלמידת תיכון מתנהגת בילדותיות, ויכול להיות שהשקד הזאת בוגרת לגילה ויהיה לך טוב איתה." עוז אמר בין שכיבות הסמיכה, נשם ושאף אוויר, ועל הדרך ניסה להסביר לחברו שרע לא יכול לצאת מהכרות עם אותה בחורה.
עוז רצה שלליאב תהיה כבר בת זוג רצינית, שהוא יהנה שוב מהטעם המתוק שבאהבה, זה לא קרה לליאב כבר המון זמן ועוז השתוקק שהרגע יקרה.
"מה שיהיה - יהיה, בינתיים אני אפילו לא מכיר אותה, אז רד מההתלהבות הזו." ליאב החליט לא לשלול את דבריו של עוז אחרי שהבין שיש משהו במה שאמר, אך עדיין לא עצר עצמו מלהוריד לחברו את מפלס ההתלהבות.
ליבו של ליאב החל להלום בחוזקה כשהבין שמצא את אותה שקד שחיפש. הוא הביט בריתוק בתמונת הפרופיל הקטנה שלה שחיוכה הגדול התנוסס וגרם לו להעלות את חיוכו.
עיניו ריצדו בתמונות שהעלתה לאפליקציה. כמה תמונות עם חברות והרבה לבד, עוד אחת עם אמה ועוד שתיים עם אביה. שלוש תמונות בבגד ים ועוד המון כאלה עם חיוך גדול ששבה אותו.
האינסטגרם של שקד הצליח להביע את הפשטות שבה, לא היו לה חיים מיוחדים, מלאים בהרפתקאות, והיא גם לא ניסתה לשנות את המציאות הזו שלה בעזרת תמונות באינסטגרם שיציירו לה חיים שונים ושקריים מחייה האמיתיים והפשוטים.
היא תלמידת תיכון שכעת עסוקה בלימודים בעיקר, ונהגה לצאת עם חברות פעמים רחוקות. למרבה ההפתעה - מועדונים היו פחות הקטע שלה למרות הצעד האמיץ שעשתה אמש.
שקד הייתה קרובה להוריה ושנאה להעלות תמונות חושפניות, בעיניה תמונות בבגד ים זו סתם דרך לקבל תשומת לב מגברים ולכן היא העלתה כמה שפחות תמונות מהסוג הזה.
היא כן אוהבת לקבל תשומת לב, מי לא אוהב? אך היא העדיפה לקבל צומי מסיבות שונות ולא בגלל תמונות שלה בבקיני.
ליאב מיהר לעקוב אחרי שקד ואז הראה לחברו את הילדה הזו, ששוררת לו במחשבות.
הוא שלח לשקד הודעה ומיד אחר כך החל ליאב להתאמן מלא במרץ, בידיעה שבקרוב יראה מה קורה עם שקד וידע האם יזכה להכיר אותה.
שקד עוררה בו סקרנות והוא עדיין לא ידע האם זה לטובה או לרעה.
            ------------      
"איך היה במסיבה שהייתן בה?" שקד שאלה בהתעניינות את זוהר ולינוי, שהחליטו ללכת למסיבה שאליה דניאל והיא סרבו ללכת במחשבה שתהיה משעממת למדי.
"היה ממש נחמד אבל המשטרה הגיעה למקום ועצרה את המסיבה בשיאה." לינוי השיבה וזוהר הנהנה בהסכמה עם דברי חברתה בשעה ששקד הביטה בהן, הקשיבה בריכוז ואכלה מסנדביץ החביתה שלה שאמה של דניאל הכינה עבורה הבוקר לפני שהשתיים יצאו לבית הספר.
"אז מה עשיתן אחר כך?" שקד ניסתה להבין האם דניאל והיא הפסידו שהלכו למועדון במקום למסיבה שבה היו רוב תלמידי שכבתן.
למען האמת, היא האמינה שגם אם היה כיף לא נורמלי באותה המסיבה שאליה לא הלכה - היא לא תתחרט על שהלכה למועדון. שקד נהנתה מהמוזיקה ובמשך כל הערב רקדה בסחרור, כנראה שבמסיבה שבה כל השכבה שלה נמצאה היא הייתה מרגישה פחות נינוחה לעומת המועדון שבו אף אחד לא הכיר אותה והיא הרגישה בנוח לנוע בחופשיות, לא היה לה אכפת מכלום.
"הלכנו לבית של אורן, לא היה משהו מעניין. לדעתי נהניתן יותר ממנו." זוהר אמרה ונראיתה מבואסת, היא הייתה מלאת ציפייה שמסיבת סוף הקיץ תהיה לא פחות ממושלמת, וממש לא ציפתה לסיים את הערב בישיבה קטנה בבית של אחד מהידידים של הבנות.
"ברור שאצלינו היה יותר מעניין." דניאל אמרה בגאווה ועטפה את ידיה סביב שקד שהחלה לצחוק.
ליבה החל לפעום במהירות מהזיכרון הקטן שנותר לה מסוף הערב, מליאב, שהיה עבורה החלק הכי מעניין בערב.
כששקד התעוררה בבוקר, היא הייתה בטוחה שזה היה חלק מחלום שחלמה בשעות המעטות שישנה, עד שנפל לה האסימון שזה באמת קרה, המפגש הלא צפוי על ליאב היה אמיתי לגמרי.
שקד לא האמינה שאי פעם תראה את ליאב במציאות, בכל זאת - סתם גבר חתיך מהאינסטגרם, לבנות רבות שהיא מכירה יש איזה גבר שהן חושקות בו אך לא באמת פוגשות אותו פנים מול פנים וזוכות להכיר אותו, ועוד שיחזיר אותן חזרה לביתן ויבקש את מספר הפלאפון שלהן.
חיצונית - ליאב בהחלט שבה את שקד, פנימית - היא לא ידעה מאחר ואין ביניהם שום הכרות, אף לא הכרות בסיסית.
"לך בהחלט היה כיף, אני זו שהייתי צריכה לגרור אותך בסוף הערב ולהלחץ כשלא מצאתי לנו מונית." שקד השיבה וגלגלה את עיניה בחיוך, היא למדה מהמקרה הזה שהיא לעולם לא מגיעה למצב כה מלחיץ.
שקד נלחצה אמש כשהייתה צריכה למצוא מונית ולסחוב איתה את חברתה השיכורה, היא פחדה לנסוע עם נהגי מונית כשחברה שלה נמצאת במצב שלא מועיל.
"די!" זוהר נראיתה המומה, היא תארה לעצמה כמה שקד הייתה לחוצה מהכרות מספיק מעמיקה איתה, "אז מה עשית? איך חזרתן?"  שאלה בהתעניינות.
היא דאגה לחברותיה וקצת הצטערה שלא הלכה איתן למועדון. גם בגלל הערב המשעמם יחסית שעבר עליה וגם כי תארה לעצמה כמה שקד נלחצה. זוהר אף כעסה מעט על דניאל שלא הייתה אחראית והגזימה עם השתייה כמו תמיד.
כשמדובר ביציאה קבוצתית, בעיניי זוהר, אין שום בעיה שתשתה כמה שרוצה מאחר והבנות נמצאות בקבוצה. אולם שמדובר במצב שבו הלכה רק עם שקד שידועה כבחורה לחוצה במקרים כאלו - דניאל לא הייתה צריכה להעמיד את שקד במצב כזה מלכתחילה ולשתות כשהיא מודעת לעובדה שהיא משתכרת מהר. גם שקד יכולה הייתה לדבר עם דניאל על זה לפני היציאה ולהבהיר לה את העניין כדי לא להימצא במצב כזה.
"אתן זוכרות את ליאב?" שקד שאלה ונשכה את שפתיה כשחיוך ערמומי ומשועשע על פניה.
"החייל החתיך מבה"ד 8, שגדול ממך בארבע שנים. ברור." זוהר השיבה לשאלה את שקד.
הבנות הביטו בה מסוקרנות, גם דניאל שלא זכרה את החלק הזה מאמש מרוב שהייתה שיכורה.
"הוא החזיר אותנו הביתה." היא פלטה מפיה וניסתה להסתיר את ההתרגשות שחשה, שפגשה את הגבר הזה שריתק אותה אליו מיופיו גם מבלי להכירו.
"שקד, את שקרנית גרועה." לינוי השיבה בתגובה וגלגלה את עיניה, לא מאמינה כלל לדברי חברתה.
"ברצינות עכשיו, שקד, אל תחרטטי אותנו," דניאל הרצינה והביטה בשקד בחוסר סבלנות, אפילו היא הייתה מסוקרנת לדעת איך חזרה לפנות בוקר לביתה בריאה ושלמה, היא זכרה את הלילה שעבר עליהן בצורה מעורפלת - קצת מהחלק שהתחילה עם הברמן, קצת מהריקודים ברחבה ועוד מעט מההקאות שלה לפנות בוקר בזמן ששקד ישנה. "איך חזרנו אתמול הביתה?"
"אני רצינית לגמרי, כשיצאנו מהמועדון וחפשתי מונית הוא עצר לידנו עם המכונית שלו והציע להחזיר אותנו הביתה, והסכמתי." השיבה בחיוך ובכנות לחברותיה, לקחה ביס נוסף מהסנדביץ והעבירה את מבטה אל הנייד שלה שהשמיע צלצול הודעה.
היא הביטה המומה בהודעה ונחנקה מהאוכל שהיה בפיה.
שקד החלה להשתעל ודניאל שישבה לצידה טפחה על גבה בניסיון להעביר את השיעול של חברתה.
בזמן הזה לינוי הוציאה מתיק הגב של שקד בקבוק מים והביאה לה אותו.
"הכל בסדר?" לינוי הביטה בשקד בדאגה, ושקד שנרגעה ולגמה מבקבוק המים שלה הנהנה עם ראשה בהסכמה והעבירה מבט נוסף בצג הפלאפון שלה שהציג הודעה מליאב:
'חייב להודות שהיה קשה למצוא אותך אבל בסוף מצאתי.' הוא כתב לשקד בליווי סמיילי קורץ.
שקד הופתעה, היא לא ציפתה שליאב ישלח לה הודעה והייתה בטוחה שאחרי שהטילה עליו משימה, להשיגה בדרך קצת שונה ולא נתנה לו את מספר הפלאפון שלה במהירות - הוא ישכח ממנה ויעבור לבחורה אחרת שיותר קלה להשגה ממנה.
בליבה, שקד הייתה בטוחה שלא חסר לליאב בחורות כדי להתעסק איתה ולבזבז את זמנו עליה.
'לא ציפיתי שתקח את זה ברצינות.' היא השיבה להודעתו של ליאב בכנות, הודתה באמת.
"הוא שלח לי הודעה באינסטגרם." שקד מלמלה אל עבר חברותיה, זרקה פצצה באוויר ועצרה את השיחה שהחלה להתפתח בין הבנות על נושא שונה לגמרי.
"אפילו אותי זה כבר לא מצחיק, שקד-" זוהר גלגלה את עיניה והחלה להגיד בחוסר אמון, אבל כשהנייד של שקד הוצב למול עיניה, היא הבינה שחברתה הטובה אינה שיקרה לה.
"לעזאזל." זוהר מלמלה והביטה בחברתה המומה, במהרה פרצופה ההמום התחלף בחיוך שמח. היא ידעה שליאב קלע לטעם של שקד והבינה שיכול להיות שהפנטזיה של חברתה תתגשם.
"אז יהיה דייט?" זוהר שאלה ובתגובה שקד משכה בכתפיה  כלא יודעת.
שקד החליטה לא לקחת ברצינות את ההודעה מליאב, הוא עשה לה רושם של גבר שעובר מבחורה אחת לאחרת תוך שניות אחדות - זה הרושם שהיא קבלה ממנו דרך האינסטגרם שלו, כל הסטורי'ז מהמסיבות, שהוא הצטלם עם בחורות ועקב כמעט ורק אחרי בחורות. אפשר להגיד ששקד עשתה מעקב צמוד על ליאב.
היא ידעה שהכי טוב בשבילה זה לזרום עם המצב אבל לא לתת לעצמה לעוף בשמיים כמו ציפור כי זה יגמר לבסוף בהתרסקות כואבת למדי.
חוץ מזה, שקד לא זכתה להכיר את ליאב האמיתי, היא הכירה אותו כדמות מהאינסטגרם שלה ולא ידעה עליו יותר מדי מעבר למה שמראה באפליקציית התמונות.
בתום יום הלימודים הראשון לשנה החדשה והאחרונה של שקד בתור תלמידת בית ספר, שקד חזרה לביתה ואחרי שהחליפה לפיג'מה קצרה ונוחה, והדליקה את המזגן בחדרה שיקרר אותו מהחום המוגזם - היא נשכבה על מיטתה וקיוותה להרדם ולהשלים את שעות השינה החסרות לה. הלילה הקודם היה בהחלט ארוך וארבע שעות שינה גרמו לה להרגיש ישנונית וכבדה.
במקום לישון, דקות ארוכות חשבה שקד על ליאב ואפילו הציצה בפרופיל שלו, כאילו שתגלה דבר חדש שלא ראתה קודם מהתבוננות נוספת בעמוד האינסטגרם שלו.
המצב הזה הרגיש לה מוזר, היא מעולם לא צפתה לדבר איתו ועדיין חכתה שיגיב להודעה ששלחה לו כתגובה להודעה שהוא שלח לה. שקד פחדה להתלהב ולהתאכזב, והאמת, היא גם חשבה שליאב הוא לא גבר שנכון בשבילה. אם הוא כל הזמן מצטלם עם בחורות לסטורי ונראה שהוא כל הזמן סביב בנות - מה הסיכויים שהוא לא כזה במציאות?  הוא גם עוקב בעיקר אחרי בחורות, מה זה אומר עליו אם לא שהוא רודף שמלות?
לפני שהיא נרדמה - שקד הבינה שליאב בהחלט לא הבחור בשבילה ושאין לה למה לצפות.