פרק 28

5.3K 367 200
                                    


הבהרה - הפרק הוא המשך יום ההולדת של שקד. בגלל שהפרק הקודם יצא ארוך מדי אז חלקתי אותו לשני פרקים, מקווה שתהנו וקריאה נעימה!

זוהר ושקד נכנסו למקום שהיה גדוש בזכרונות מימי ההולדת הרבים שהן חגגו לשקד ושרון יחד עם משפחותיהן. בכל פינה במקום הזה היו זכרונות, כל שולחן סימל יום הולדת אחר וזיכרון אחר משרוני שלהן, כמה שהן התגעגעו אליה.

הזמן לא הפך את הכאב והגעגוע לקלים יותר והשנתיים שעברו בלעדי שרון הרגישו נצח. החשש לשכוח את הזכרונות והחוויות המשותפות היה פחד ממשי - פחד לאבד פיסה ממנה; מהבן אדם המדהים שהיא הייתה, מהשטויות שהן עשו יחד, מהבדיחות שאף אחד לא יבין לעולם.

היום היה אמור להיות יום ההולדת העשרים ושתיים שלה. היא כבר הייתה אמורה להיות אחרי צבא, להתחיל פרק חדש בחייה ולהגשים את כל החלומות שלה. היו לשרון חלומות גדולים, תכנונים רבים לעתיד. כולם ידעו שמצפה לה עתיד מזהיר, היא מעולם לא נתנה לדבר להפריע לה בדרך להגשמת את היעדים שהציבה לעצמה, ועבודה קשה אף פעם לא הרתיעה אותה.

״אני חושבת שאני אזמין את המוקפץ ששרוני תמיד הזמינה.״ שקד מלמלה עוד לפני שהמלצרית הספיקה לגשת אל הבנות עם תפריטים.

זוהר נאנחה והנהנה בהסכמה, "גם אני חושבת שזה מה שאזמין. התגעגעתי לריחות שקשורים אליה." היא העלתה חיוך עצוב.

שקד העבירה את מבטה על המקום, סורקת אותו בקפידה עם עיניה החומות. הוא השתנה מעט אבל לא יותר מדי, לא באופן דרסטי. חידשו את הצבע הלבן על הקירות הלבנים, הבר הוחלף באחד חדיש יותר והשירותים של המקום עוצבו בצורה טובה יותר מאיך שנראו - הם כבר לא נראו מוזנחים כמו פעם. זה לא באמת עניין את הבנות או שינה להן יותר מדי, כל השינויים האלו היו בעיניהן מזעריים והעיקר היה שהשאירו את הקיר הטורקיזי שהיה מלא בגרפיטי. הוא הזכיר לבנות את הילדות, את ימי ההולדת הראשונים שחגגו כאן עם משפחת פינטו ופרץ המצומצמות, שלעיתים אליהן הצטרפו הסבים והסבתות והדודים ובני הדודים הקרובים ביותר. קיר הגרפיטי הזה הופיע ברוב תמונות ימי ההולדת מהילדות והייתה אחת שהייתה זכורה לשקד יותר מכולן; אותה תמונה משנת 2009 ששרון והיא מכבות את הנרות יחדיו.

זאת לא הייתה מסעדה מיוחדת או מקום שעשירים היו נהנים ממנו, כנראה שהם היו סולדים מהמקום הפשוט הזה. אבל בשביל הבנות, המקום השכונתי הזה היה הדבר הכי מוכר, עולם ומלואו מלא בזכרונות.

"עברו שנתיים מאז הפעם האחרונה שהיינו כאן איתה, זה מטורף." שקד מלמלה.

"איזה יום הולדת מדהים זה היה." הזכרונות מאותו יום החלו לצוף במוחן של השתיים.

ואז כשהופעתWhere stories live. Discover now