ואז כשהופעת

פרק 29

הבית התמלא בניחוחות נפלאים שגרמו לשקד לגלגל את עיניה בזמן שהיא דמיינה את האוכל שעדיין מתבשל על הגז. אצל סבתא בְּלוּמָה לא הייתה אפשרות לשבת בלי לאכול. ברגע שיתייצבו בביתה היא דאגה להעמיד סירים גדולים ומלאים בכל-טוב, לשים את ליבה על מגש ולגרום לאנשים להבין אוכל אמיתי מהו.

בְּלוּמָה פרצה את שערי המטבח הפרסי מבית אמה ואביה, ואהבה לגלות עולמות חדשים. בעיניה אוכל הוא פורץ גבולות ויבשות, מחבר בין אנשים שונים ממקומות שונים, ובעיקר מנחם ומסב טוב. היא אהבה מאוד לבשל גונדי, מפרום, שישברק, מנסף ופריקסה. לגרום לבעלה, לילדיה ולנכדיה לגלגל את עיניהם מעונג מרוב שטעים להם.

״סבתוש, תהיי בריאה. הרגת אותנו עם הריחות.״ שקד אמרה ונאנחה, מניחה את ידה על בטנה. הריח של האוכל החמים של הבית גרם לביטנה לצאת עוד רגע מהמקום.

״עד שהנסיכה הקטנה שלי מגיעה, אני לא אכין לה את האוכל של סבתא שלה?״ בלומה נשקה לראשה של נועה מספר נשיקות וליטפה את פניה באהבה. נועה צחקקה וחיבקה את סבתה בחוזקה. לכל המשפחה היה קשה המרחק של משפחת אלמליח משאר המשפחה, המעבר שלהם לאילת הותיר געגועים רבים וחָסַר שלא ניתן להשלים. היו געגועים גדולים לארוחות שישי משותפות ולימים שהמשפחה סתם התאחדה יחדיו והעבירה את זמנה בצחוק וכיף. מזל שהיה את יום ההולדת של שקד שגרם לכולם להתאחד שוב, ולהזכיר את הימים של פעם שמשפחת אלמליח גרה בדירה שליד שקד והוריה, וסבא מנחם וסבתא בלומה בבניין שממול.

״אני אמורה להיעלב?״ שקד שאלה בחיוך קטן בשעה שהיא הביטה בשתיים שהתחבקו.

״איך היא אוהבת להיעלב, זאתי...״ מלמלה בלומה והתיישרה.

נועה פרצה בצחוק מתגלגל ושקד הצטרפה במהרה, ״צחקתי, סבתא.״

היא העבירה את מבטה אל הנייד שבו הבזיקו הודעות בקבוצה של החברים הקרובים. דניאל רטנה על כך שלשקד היה תירוץ ליום חופש מהלימודים בגלל שנועה בהרצליה, לעומתה, שבאה לבית הספר וניקרה בכל השיעורים עד שבשיעור מתמטיקה המורה העיף אותה מהכיתה ושלח אותה לחדר המנהלת, שתסביר לה מדוע היא נרדמת בשיעור במקום להקשיב.

שקד פרץ: ממתי את באה לבית ספר כשיש לך תירוץ לא לבוא?

שאלה וצחקקה בינה ובין עצמה. אפילו זוהר, לינוי ואורן הבריזו מבית הספר לטובת שעות שינה. המסיבה הסתיימה רק לפנות בוקר מרוב שהיה כיף, ואף אחד מהחבר'ה לא היה מסוגל להתעורר מוקדם כל-כך לטובת שיעור מתמטיקה, היסטוריה ותנ"ך.

דניאל אודסקי: עופר הנודניק התקשר לפני כמה ימים להורים שלי בגלל שיש לי כבר עשרים חיסורים והשנה רק התחילה. אז הם החליטו שפעם הבאה שאני מבריזה כשאני לא חולה אני מקורקעת.