ואז כשהופעת

פרק 3

הווה:

"נו, איך היה?" עוז ואביעד הביטו בסקרנות בליאב שנכנס לחדר בעצבנות וזרק את הנייד שלו על מיטתו.
הוא העביר את מבטו הכעוס אל עוז ואביעד שחיכו לשמוע איך הלך לחברם בדייט ונאנח.
"זה היה נורא." הוא אמר בתגובה ונענע את ראשו אנה ואנה כלא מאמין.
למרות שליאב קיווה לגלות כמה שקד והוא שונים זו מזה ולרדת ממנה לגמרי, השיחה שהייתה לו עם עוז לפני שהציע לשקד לצאת - גרמה לתפנית במחשבתו של ליאב כלפי הבחורה הצעירה ולמען האמת הוא פיתח ציפיות וכעת התבאס שמה שקרה לא תאם לציפיותיו, אלא היה שונה במאה שמונים מעלות ממה שציפה לו.
אכזבתו של ליאב התחזקה בעקבות שיחת הטלפון שהייתה לו אמש עם שקד, שבה הבחורה הצעירה הצטיירה עבורו בצורה לא רעה בכלל. שקד נשמעה לו בחורה לעניין, נערה בוגרת שלא מחפשת לעצמה סתם ריגושים ודרך להוסיף עניין והנאה לשנת הלימודים האחרונה שלה בתיכון.
"למה, מה היה?" אביעד שאל והביט בליאב שהתיישב על מיטת הקומותיים העליונה שמול חבריו.
"היא באה טעונה עלי, ממש שפטה אותי שם." זה לא מה שחשב ליאב שיקרה, הוא לא דמיין זאת בשום צורה.
ליאב היה בטוח ששקד תיפול אל זרועותיו, תהיה מקסימה וחיננית, ושהדברים יזרמו ביניהם כמו מי נהר זורמים.
"מה?" אביעד שאל ופלט גיחוך המום מפיו, "על מה יש לה לשפוט אותך?" חברו של ליאב לא הבין כלל את דבריו של ליאב והופתע לדעת שהדייט כשל.
דבריו מלאי הביטחון שעוז אמר אמש, גרמו לשני חבריו - אביעד וליאב, להיות בטוחים שליאב יחזור מהדייט במצב שונה לגמרי ויודה לעוז ששינה את דעתו בנוגע ליציאה אחת ודי עם שקד הצעירה.
"על זה שאני מצטלם ועוקב באינסטגרם בעיקר אחרי בחורות.״ סיפר והריץ את דבריה של שקד במוחו, ״לא הבנתי מה היא רוצה ממני, היא תופסת ממני גבר מאצ'ו, שרודף שמלות ומפלרטט עם כולן."
ליאב עדיין לא הצליח לעכל את מה שקרה בדייט שלו לפני כמה דקות, זה לא היה צפוי בעיניו.
"תשמע, מי שלא מכיר אותך יכול לחשוב את זה עליך, אבל עזוב אותה - כנראה שהיא באמת ילדותית ולא בשבילך אם היא שופטת אותך כך מבלי להכיר אותך." עוז אמר ובליבו הצטער על רוח ההתלהבות שהרעיף את חברו, הוא למעשה היה בטוח שהדייט עם הבחורה הצעירה ששבתה את לב חברו בקסמיה יהיה מוצלח ושיקרה בין השניים מעבר, אך כנראה שטעה טעות גדולה.
ליאב הנהן בהסכמה עם דבריו של עוז אולם נותר מבואס מהדייט הכושל, הוא ידע שזה יעבור לו בקרוב וישתדל לא להתרגש מזה יתר על המידה.
הוא לא נפגע משקד למרות שלא היה לו נעים לשמוע אותה שופטת אותו בלי הכרות מוקדמת.

קודם לכן:

״את פשוט מעצבנת, לינוי.״ שקד נשפה אוויר והביטה בעצבנות בלינוי שצחקקה, ״את אמורה לעזור לי עם כושר לא להרוס לי, את יודעת שאני מאוד משתדלת.״ מלמלה והמשיכה לעשות כפיפות בטן.
היא כעסה על לינוי וצפתה שתעזור לה בניסיונותיה להכנס לכושר, אך במקום לעזור - לינוי רק בלבלה את שקד.
בתחילת החופש הגדול, החליטה שקד לקחת את עצמה בידיים. תמיד הרגיזה אותה הבטן הקטנה והמתנפחת שלה שגרמה לה להרגיש לא בנוח עם גופה ולכן החלה להתאמן בבית ונעזרה בחברותיה.
לינוי תמיד אהבה ונהגה לעשות ספורט בזמנה הפנוי, אז שקד חשבה שהדבר הטוב ביותר הוא לעשות פעמיים בשבוע אימוני כושר עם לינוי שיעזרו לה, וכך החלו השתיים באימונים קבועים בכל ימי שלישי וחמישי.
את החמישה קילו העודפים שהיו לשקד להוריד - היא הורידה תוך חודש בלבד, אך היא החליטה מאז להמשיך להתאמן כשראתה שספורט עושה טוב לגופה ומחטב אותו. וגם אם להודות באמת, שקד החלה להתאהב באימוני הכושר הללו.
למרות שבהתחלה היה לה קשה והיא שנאה כל רגע ורגע, אט-אט החלה להתאהב בדבר, באימונים הקשים והשרירים שנתפסים לה ובעיקר לרגעים שאחריהם, שהיא רואה בחלוף הזמן תוצאות ומשתפרת מאימון לאימון.
״מה אני אעשה?, שקד. אני לא בריכוז היום.״ לינוי השיבה וחייכה בהתנצלות, ואז העבירה לשקד את בקבוק המים שהיה לידה.
״איזה ריכוז את צריכה בשביל להתאמן?״ שקד שאלה בעצבנות וגמעה ממימי הבקבוק הקר. היא התבאסה על חברתה שזלזלה לעיתים באימונים, בשביל לינוי זה היה עוד אימון אולם בשביל שקד זה היה יותר מזה, זה היה להוכיח לעצמה שהיא מסוגלת להצליח ולהשתפר.
שקד ידעה שברגע שהיא תתחיל לזלזל באימוני הכושר, היא תחזור להרגלים הישנים, לעצלנות, לאורח חיים שאינו בריא לה, והיא לא רצתה שזה יקרה.
״לא יודעת, לא בא לי בטוב היום להתאמן.״ היא משכה בכתפיה והתיישבה על הרצפה הקרירה ליד שקד.
״את סתם מעצבנת, לינוי.״ שקד קמה מהרצפה ולקחה את הנייד שלה ואת צרור המפתחות, תשובתה של לינוי לא סיפקה אותה כלל.
באותו רגע, הצטערה בליבה שהיא לא מסוגלת להתאמן לבד, שמשום מה - מתי שהיא מנסה להתאמן לבד קשה לה יותר, כאילו שללא ה-מעין תמיכה של לינוי שמתאמנת איתה אין לה מוטיבציה להתאמן. זה היה מוזר ושקד שנאה את זה.
״נו, שקד.״ לינוי נאנחה וקמה כשהבינה ששקד מתכננת לחזור לביתה במחשבה שאין לה טעם לבזבז את זמנה אצל לינוי אם היא לא מתאמנת איתה ועוד יותר - מפריעה לה להתאמן לבד.
״לא התכוונתי, אני לא אפריע לך, תמשיכי את האימון ואני אשב ואשמע מוזיקה.״
״לא בא לי כבר,״ שקד מלמלה ופתחה את דלת הכניסה לבית בכוונה לצאת, ״נדבר מאוחר יותר.״ היא הסתובבה והביטה בלינוי שהרגישה אי נעימות, היא לא תכננה להרוס לשקד את האימון, היא סתם נסתה להציק לה בצחוק והכוונה שלה לא הייתה להכעיס את חברתה.
למען האמת, שקד הייתה מושפעת בעיקר מהלחץ שלה כלפי המפגש הצפוי הערב עם ליאב, ולינוי פשוט לא הועילה ללחץ של שקד כשהרגיזה אותה.
הלחץ העיקרי של שקד מהדייט הצפוי, נבע מהסיבה שחברותיה לא היו מרוצות מהפגישה שלה עם ליאב. כלומר, הן ניסו להראות התלהבות אבל שקד שמה לב שהן פוחדות עליה וזה גרם ללחצה לגבור.
ליאב לא היה נראה לבנות בחור תמים, וכך לדעתן גם כוונותיו, החברות של שקד פחדו שחברתן הטובה תתאכזב.
שקד ידעה מדוע הן חושבות כך, הרי היא בעצמה ספרה להן על הבחורות שמצטלם איתן כל הזמן ועל העובדה שהוא עוקב בעיקר אחרי בנות.
הבנות פחדו שליאב ינסה לשכב עם חברה שלהן, שהוא לא יבוא לפגישה שלו איתה ברצינות, אלא בניסיון לקשר לא מחייב, אולי ינסה לנצל את העובדה ששקד עדיין בחורה צעירה ותמימה ממנו או את עצם הידיעה שהיא כן רוצה אותו במובן מסוים, ואז - שקד תתאכזב.
שקד הכעוסה צעדה ברגל אל ביתה שהיה במרחק רבע שעה מביתה של לינוי, היא עדיין הססה בקשר למפגש הצפוי הערב עם ליאב ואף חשבה לבטל.
היא עדיין לא החליטה מה הדבר הנכון לעשות וזה תסכל אותה.
אחרי ששקד הגיעה הביתה, היא נכנסה למקלחת ושטפה מעצמה את הזיעה המועטה שהזיעה באימון הקצר שעשתה. במקלחת, הגיעה עם עצמה להבנה שהדרך הטובה ביותר להחליט מה הדבר הנכון ביותר עבורה לעשות היא להתקשר לבת דודתה הקטנה ממנה במעט, ולהתייעץ עימה.
נועה ושקד תמיד ידעו לייעץ אחת לשנייה יותר טוב מכולם, כאילו שהן אחיות ולא בנות דודות, ובהחלט - שקד שהייתה בת יחידה ולא היו לה אחים, ראתה את נועה בתור אחות ולא בת דודה.
גם נועה ראתה את שקד בתור האחות שאין לה. נכון שיש לה את אחיה הגדול, שהתגייס לצבא לא מזמן, אולם אח זה לא אחות, ואביב לא הבין בנושאים של בנות. הוא לא הבין את הדרמות הקטנות שלהן, את הרגע המרגש והמאושר הזה שהקראש שולח הודעה או סתם מחייך, ובטח שאביב לא הבין כמה כואב זה להיות במחזור - בדיוק מהסיבה הזאת, שהוא גבר ולא אישה.
הבדלי הגילים של שקד עם בני דודתה - אביב ונועה, לא היו גדולים וזה היה נחמד שלמרות שאין לה אחים ביולוגים שהוריה העניקו לה, יש לה אחים בדרך אחרת. היה לשקד קשר טוב עם נועה ואחיה הגדול - אביב, שניהם היו האחים שמעולם לא היו לה.
אביב - הגדול ביותר מבן שלושת בני הדודים, היה בן שמונה-עשרה וחצי, שקד הייתה האמצע בין בני דודתה - ובקרוב מאוד היא תחגוג את היותה בת שמונה-עשרה, ואחריה יש את נועה בת השבע-עשרה והקטנה מבין השלושה.
״קידי!, מה קורה?״ נועה ענתה במהירות לשיחה מבת דודתה שהתקשרה להתייעץ איתה וקיוותה שתעזור לה להגיע להחלטה שהכי נכונה עבורה.
שקד ציפתה שנועה תגיד את הדבר הנכון כמו תמיד, ותעזור לה להכריע כיצד יתחיל הערב שלה - בארוחת ערב עם ההורים או בערב באולינג עם ליאב.
״בסדר, נונה. התקשרתי להתייעץ איתך על משהו.״ שקד השיבה ונשמה עמוקות.
״ברור, דברי.״ נועה אמרה כמובן מאליו וחכתה לשמוע על מה שקד רוצה להתייעץ איתה. היא שמחה שבת דודתה ואחותה בנפש מתייעצת איתה על כל דבר, ושזה הדדי בין צמד בנות הדודות.
הבנות תמיד התבאסו שהן גרות רחוק וצריכות להסתפק בשיחות שונות בנייד; סקייפ ופייס טיים, שיחת טלפון רגילה כמו השיחה שלהן עכשיו, והתכתבויות למיניהן באפליקציות השונות והטרנדיות לתקופה. אך עם זאת - זה היה עדיף מכלום, לפחות היו להן דרכים רבות לתקשר זו עם זו.
״את זוכרת את הגבר ההוא מהאינסטגרם?, זה שאני סתם עוקבת אחריו-״ שקד החלה בקדימון כדי לוודא שבת הדודה שלה יודעת על מי היא מדברת.
נועה קטעה אותה במהרה, ״כן, מה איתו? העזת לשלוח לו הודעה?, פחדנית.״ היא צחקקה מעבר לקו.
״אני לא פחדנית,״ שקד מלמלה לעצמה במן רטינה על הכינוי שנועה העניקה לה ומיהרה לגשת לנושא, ״פגשתי אותו ביום האחרון של החופש הגדול והוא רצה את המספר שלי, אני לא נתתי לו והוא מצא אותי באינסטגרם. מפה לשם, אתמול הוא הציע לי לצאת איתו וקבענו להתראות היום בערב.״ שקד ספרה לבת דודתה ונשכבה על מיטתה, עייפה ממחשבות.
״זה מדהים, קידי! אז את לא יודעת מה ללבוש? תצלמי לי אפשרויות ואני-״ בת הדודה הצעירה הייתה בטוחה שההתייעצות המדוברת של שקד איתה היא על הבגדים להערב אך היא טעתה ובגדול.
הלוואי שזו הייתה הבעיה של שקד, זו בעיה שהיה לה הרבה יותר קל להתמודד איתה מאשר להחליט האם בכלל לפגוש את ליאב הערב.
״לא, נועה.״ שקד קטעה את בת דודתה, ״אני לא יודעת אם ללכת לדייט הזה.״ נאנחה.
שקד אפילו לא ידעה אם לקרוא למפגש הזה דייט, זו פעם ראשונה שגבר מציע לה לצאת איתו.
החבר הראשון והיחיד שהיה לה, היה ידיד טוב שלה, השניים פתחו רגשות אחד כלפי השנייה ואז החלו לצאת, לא היה בקשר ביניהם התחלה רשמית שבה אחד מהם הצהיר על כוונה שיצאו לדייט ומשם יראו האם יכול להתפתח קשר זוגי.
בין שקד לעידו, האקס המיתולגי, זה היה שונה לגמרי, זה פשוט קרה ביניהם, בלי כל הקדמה נוספת.
נועה פלטה גיחוך מפיה, ״שקד, את עושה עלי אמבוש או משהו כזה? אני לא מבינה מה הולך פה.״ היא נשמעה מבולבלת.
״אני רצינית, נונה. אני לא יודעת אם זה נכון לי להפגש עם ליאב.״ שקד ענתה ברצינות לדבריה של נועה וקיוותה שתאמין לה שהיא רצינית ולא צוחקת עליה במקרה הזה, שלא מסתתר כאן שום ניסיון לא מוצלח לבדיחה.
״למה את מהססת כל כך?, זה לא דבר משמח?״ בת דודתה של שקד שאלה חסרת הבנה. בליבה חשבה שבמקום שקד היא הייתה כל כך מתרגשת שלא הייתה ישנה כל הלילה ומהבוקר הייתה מתארגנת לדייט העתידי שלה שיתקיים בערב.
״אני לא יודעת בדיוק,״ שקד נאנחה מבולבלת לגמרי, ״הוא נראה רודף שמלות, אני לא יודעת כמה הוא לוקח אותי ברצינות למרות שדיברנו אתמול בנייד במשך שעה בערך. גם היום בבית הספר הבנות הלחיצו אותי, הן השתדלו להראות לי שהכל בסדר אבל ראיתי כמה הן מודאגות מהיציאה הזאת וזה העלה את רף הלחץ שלי שירד אתמול אחרי השיחה איתו.״ הסבירה בכנות.
היא ידעה שגם אם לא יצא כלום זה לא ביג דיל והכל בסדר, אבל היא חששה שכגודל הציפייה שאיתה הלכה לישון אמש, תהיה גודל האכזבה.
מעטות מאוד הפעמים ששקד הייתה דלוקה על מישהו ויצא מזה משהו, זו בעצם פעם ראשונה שבחור שהוא מעין קראש שלה מזמין אותה לצאת איתו.
האקס שלה לא היה בדיוק קראש אולטימטיבי, זה לא הרגיש עבורה ככה, כמו עכשיו.
״רגע, אמרת שדיברתם שעה בערך?״ נועה שאלה באיטיות ושקד המהמה בהסכמה, מאשרת את שאלתה.
״אז אם ליאב ואת העברתם בפלאפון שעה יחד והיה לך נחמד לדבר איתו, והשיחה ביניכם כן זרמה - למה שלא תנסי לצאת איתו? מה הדבר הכי רע שיכול לצאת מזה?, שניסית ולא הלך וקצת התאכזבת? אז האכזבה תעבור.״ נועה הייתה בטוחה ששקד תהנה מהיציאה עם ליאב ודברה בבגרות וחשיבה נכונה שהלמה אותה.
״אבל-״ שקד מלמלה אולם נועה מהרה לקטוע אותה.
״שקד, את קיווית שאני אגיד לך לבטל כי זה יותר קל לוותר ולתת לחשש שלך לשלוט בך. לדעתי חברות שלך סתם קנאו, בכל זאת - את עומדת לצאת עם הגבר שאת מפנטזת עליו כמו מוזרה והן לא. לא כולם יודעים לפרגן, אל תתני לזה להשפיע לך, אבל לא משנה מה את בוחרת לעשות - תהיי בטוחה כמה שאפשר שזו ההחלטה שנכונה לך כדי שלא תצטערי אחר כך.״
כמו תמיד - ידעה נועה להגיד את המילים הנכונות בזמן הנכון. שקד הקשיבה לדברים של נועה והגיעה להסכמה עם עצמה שבסופו של דבר מצטערים בחיים על הדברים שלא עושים יותר מעל הדברים שעושים,
ובתום שיחת הטלפון שלה עם נועה החלה לתהות עם עצמה מה ללבוש לדייט שעתיד להתקיים בבאולינג שבעיר מגוריה.
ההחלטה של שקד וליאב ללכת לבאולינג הגיעה בשיחת הטלפון שלהם שארכה קצת יותר משעה. לאחר שהתכתבו בוואטסאפ במשך שעה שלמה - החליטו לעבור לשיחת טלפון.
שניהם לא התלהבו על הרעיון לשבת בפעם הראשונה שמכירים במסעדה, מקובעים לכיסא. זה היה נשמע לליאב ושקד רעיון משעמם למדי, ולאחר שהחלו להתווכח מי טוב יותר בבאולינג, הם הבינו שזה המקום המתאים לפגישה הראשונה שלהם.
שקד לבשה ג׳ינס כחול ארוך ומשופשף וחולצה טי-שירט לבנה עם כיתוב נחמד. היא קשרה חגורה שחורה על הג׳ינס הכחול הגבוה שאהבה ונעלה נעלי ואנס לבנות.
היא התאפרה כמו שהיא אוהבת, מעט מייקאפ, מסקרה, סומק שנתן לפניה מראה שרוף מהשמש, ולבסוף מרחה על שפתיה אודם בצבע שאהבה.
היא סירקה את שיערה הגלי והייתה מוכנה ליציאה.
את הזמן שנותר, העבירה שקד באפליקצית התמונות שדרכה הכירה את ליאב - אינסטגרם.
היא עברה בין הסטורי׳ז השונים וגמעה את רוקה בחזקה כשראתה את מה שהעלה ליאב כמה שעות קודם, עוד בחורה מככבת לו בסטורי.
למה זה מפתיע אותך ולמה את חושבת שהוא צריך לדפוק לך חשבון עם מי הוא יוצא? - תת המודע הדהד לשקד בראש, והיא בתגובה ענתה לו שהיא פשוט מפחדת להפגע. מי אמר שמיציאה ראשונה עם בחור אי אפשר להפגע? זאת הפעם הראשונה ששקד נחשפת לעולם הדייטים וזה הגיוני שהיא תפגע ותתאכזב. שקד לא רצתה לזכור את הדייט הראשון שהיה לה בתור דייט נוראי, שהיא יצאה עם בחור שרצה לנצל אותה - היא בהחלט פחדה שזה מה שעתיד לקרות בקרוב מאוד.
לבסוף, הנייד של שקד צלצל ובישר לה שליאב הגיע לאסוף אותה.
אחרי ששקד נעלה את הדירה ויצאה מהבניין, ליאב הביט בה כשהתקדמה לעבר המכונית האפורה-כסופה שלו וחייך כשהדלת נפתחה והיא נכנסה.
״היי.״ היא מלמלה והתיישבה, הגניבה לעברו חיוך וחגרה את חגרות הבטיחות.
״מה קורה?״ ליאב שאל והחל בנסיעה לכיוון מתחם הבאולינג שיכריע מי מבין השניים יותר טוב במשחק, לאחר שבשיחתם התווכחו ביניהם וניסו לשכנע את הצד השני שהם יותר טובים במשחק.
שקד סיפרה לליאב שמאז ומתמיד היא הייתה מוצלחת בבאולינג ושמעולם אף אחד לא הצליח לנצח אותה,
וליאב טען שהוא זה שינצח אותה ושבדרך כלל הוא עושה רק סטרייק ומפיל את כל הפינים בגלגול הראשון של כדור הבאולינג.
״סבבה, מה איתך? באת הנה מהצבא?״ שקד השיבה לשאלתו של ליאב ושאלה בהתעניינות.
למען האמת, בתוך תוכה מאחורי כל הנינוחות שהפגינה כלפי חוץ, שקד נסתה לשחרר כל מחשבה שלילית על ליאב, אולם זה היה לה קשה מדי.
״כן, בדרך כלל אני חוזר הביתה רק בשישי - שבת, לפעמים גם חמשו״ש. זה תלוי אבל לרוב במהלך השבוע אני תקוע בבסיס.״
״אתה לא מתגעגע לבית?״ שקד התעניינה, הדבר שהכי הלחיץ אותה היה להתגייס לבסיס סגור שרחוק מהבית, מהמשפחה. היא ידעה שהגעגועים יעשו לה חיים קשים.
״מתרגלים לזה יחסית מהר. בהתחלה הצבא הוא חוויה אינטנסיבית קשה, אבל האינטנסיביות הזאת גורמת להסתגל מהר, לי לפחות. אני גם בקרוב משתחרר אז זה מעודד אותי.״ סיפר,
״את כבר יודעת לאן את מתגייסת?״ ליאב שאל את שקד והביט בה כשהרמזור התחלף לאדום והמכונית נעצרה.
שקד הייתה הטעם של ליאב, כשהוא התבונן בה הוא אהב את מה שראה לנגד עיניו - בחורה פשוטה למדי אך עם זאת גם מיוחדת.
שיער חום ועיניים חומות, גוף שהוא גם שחום אבל לא מדי, וחיוך יפהפה - הוא אהב את המראה הזה שלה.
בעיניים של שקד היה ניצוץ מיוחד כזה, שליאב לא ידע איך להסביר מה הוא עשה לו כשהעיניים האלו הביטו בו וכשהחיוך הזה קרן לעברו.
״עדיין לא, החודש אמורים לשלוח לי שאלון העדפות ואז אדע.״ הסבירה ונשמה עמוקות, מעט לחוצה מהשירות הצבאי שככל שהזמן עובר הוא קרב.
״את לחוצה מהצבא?״ ליאב שאל כששם לב לאי הנוחות ששקד חשה לפתע. היא הנהנה בהסכמה עם דבריו, שקד בהחלט הייתה לחוצה לקראת הגיוס שלה למרות שיש לה עוד זמן.
״אל תלחצי, זה באמת לא כזה נורא. אולי בהתחלה קצת קשה אבל זה עובר, את תכירי חברים חדשים וסך הכל תהני. זאת חוויה טובה, הצבא מבגר, מעניק השראה, את תגלי על עצמך דברים שלא ידעת שקיימים בך.״
ליאב ניסה לעודד ולהרגיע את שקד והניח את ידו בעדינות על ירכה.
הנסיעה עברה ועד מהרה הרכב של ליאב חנה בחניית הבאולינג, והשניים יצאו מהמכונית והתקדמו אל עבר הבניין.

ערב נעים עבר על ליאב ושקד יחד, בו היו צחוקים, ויכוחים בניסיון להכריע מי ינצח במשחק הבאולינג והמון כיף, עד שעלה נושא שהפר והשכיח כל רגע נחמד שהיה בין השניים.
הדיון הקטן החל בשאלתו של ליאב אל שקד האם היא נוהגת להיפגש רבות עם בחורים, כמו שכעת נפגשה איתו. למרות ששקד לא נראתה לו טיפוס כזה, ליאב העדיף לשאול אותה כדי לוודא את העניין, הוא עדיין לא מכיר אותה היטב כדי לדעת מי היא שקד האמיתית.
ליאב כלל לא ציפה שמשיחה נחמדה השניים יגיעו לשיחה לא נעימה.
״לא, אני ממש לא כזאת, כשאני מקבלת הודעות מגברים אני בדרך כלל לא עונה. רק אם הם לא נראים לי סטוציונרים שמחפשים בחורה ללילה - אני עונה, וזה קורה מעטות.״ השיבה בכנות והביטה בליאב שגלגל את כדור הבאולינג בניסיון לפגוע בכל הפינים שבסוף המסלול, זה היה הסיבוב האחרון של המשחק שהיה אמור להכריע מי מהשניים הוא המנצח ותוצאות המשחק היו צמודות.
שקד ידעה שביישומון האינסטגרם, הסיכויים להכיר בחור רציני הם סיכויים קלושים, ממש כמו למצוא מחט בערימת שחת. לרוב, ההודעות הללו מבחורים באינסטגרם הן הודעות סתמיות מכאלה שמחפשים בחורה ללילה ומשם שכל אחד ילך לדרכו. שקד לא ראתה שום צורך לענות לבחורים כאלה, זה היה נראה לה בזבוז זמן מיותר לגמרי.
״אז זה אומר שאני לא נראה לך סטוציונר?״ הוא שאל בחיוך והעביר מבט מהיר אליה, ואז מיהר להביט בכדור שהתגלגל במסלול ופגע בכל הפינים.
״סטרייק!״ ליאב הרים את ידו בגאווה.
שקד כבר לא הופתעה מהסטרייק של ליאב, הוא הוכיח לה במהלך כל המשחק שהוא בהחלט שחקן באולינג מצוין.
״את האמת שאני כן חושבת שאתה סטוציונר,״ היא השיבה בכנות, לקחה כדור באולינג והתקדמה איתו אל המקום המיועד. ״כשראיתי את ההודעה ממך עניתי מבלי לחשוב, סיקרנת אותי.״ היא הרגישה צורך לענות לליאב באמיתות ולא להסתיר ממנו את דעתה.
ליאב הרים את גבותיו בפליאה, די מזועזע מדבריה של שקד והביט בפרופיל פניה בשעה שזו הביטה בריכוז בפינים וגלגלה את הכדור לעבר המסלול.
היא העלתה על פניה חיוך מצטער שהביע אי נעימות אחרי שהעבירה את מבטה אל ליאב שהביט בה מופתע, כאילו שלא ציפה כלל שזו תהיה תשובתה של שקד - שהוא נראה לה סטוציונר.
״לא רציתי לפגוע בך, ליאב. זו לגמרי לא הייתה הכוונה שלי.״ שקד המשיכה להביט בו במבט מצטער וליאב מיהר להתעשת על עצמו.
הוא התקדם אל עבר מסוע כדורי הבאולינג ושלף עבור שקד את הכדור הכתום שאיתו שחקה במהלך כל המשחק. הוא רצה כבר לסיים את המשחק הזה ולהבין מה באמת שקד חושבת עליו, ליאב לא הבין איך הצליח להצטייר בעיניה בצורה כזו. בעיניו זה נוראי שבחורה חושבת עליו שהוא סטוציונר.
ליאב לא כזה, הוא כיבד נשים ומעולם לא ניסה להכניס אף אחת למיטה אם אינו ראה שקיים רצון הדדי מלכתחילה.
״אני לא סטוציונר, שקד.״ הוא פלט גיחוך מפיו.
שקד גמעה את רוקה בחוזקה ונאנחה, היא לא רצתה להגיע לשיחה הזאת. הרי מלכתחילה, בגלל הנושא הזה על ליאב, היא הססה אם לצאת לדייט איתו.
״ניצחתי.״ ליאב מלמל כשהביט בטבלת התוצאות שהוקרנה במסך הקטן.
את שניהם לא עניין כרגע הניצחון של ליאב על שקד בנקודה אחת בלבד, הם היו עסוקים עמוק בתוך השיח ביניהם שהתקדם לכיוון לא טוב.
״ככה אתה מצטייר לי, אני מדברת איתך בכנות והכוונה היא לא שתקח את זה ללב. זכותך להיות סטוציונר, רודף שמלות.. מה שבא לך, אלה החיים שלך אתה לא צריך להכחיש את זה בגלל שאני לא בחורה כזו.״ שקד ענתה בתגובה לדבריו. היא באמת האמינה שליאב לא צריך להכחיש בפניה את מי שהוא באמת, ולא הצליחה להבין מדוע כל כך התרגש מתגובתה.
״זה לא נכון, שקד. אני לא יודע למה הוצגתי לך ככה אבל זה לא נכון.״ ליאב נותר נינוח ודיבר עם שקד בעדינות, הוא ניסה לשנות את הדעה הזו שנוצרה אצלה עליו והשתדל לא לדבר איתה בתוקפנות למרות כל העצבים והתסכול שחש בתוכו בעקבות דבריה ואי ההבנה של שקד שהיא טועה בקשר אליו.
מבחינת ליאב - שקד קיבלה עליו רושם מוטעה, הוא לא נהג לצאת בכל יום עם בחורה אחרת והוא ראה את הדעה שלה בתור דעה שאינה נכונה כלל.
״עשה לי טובה, ליאב. אתה הכי רודף שמלות.״ היא מלמלה כשהשניים התקדמו לכיוון הרכב של ליאב, עוד לפני שהתעסקו במשחק שהסתיים זה עתה, הם מיהרו להגיע אל הרכב, כאילו ששניהם הבינו לאן הכיוון הזה ביניהם הולך.
״את סתם מסיקה שטויות,״ ליאב נחר בבוז והחל להתעצבן ששקד הייתה מקובעת בדעתה עליו, בעיני ליאב היא לא נסתה אפילו לשמוע דבר אחר.
כאילו ששקד פשוט החליטה לשפוט אותו לשווא בצורה שהתאימה לה, ולא רצתה לשמוע דבר אחר.
״כל הסטורי באינסטגרם שלך זה בחורות, איך אתה יכול להכחיש את זה בכלל.״ היא הסבירה לו כיצד הגיעה למסקנה הזאת עליו.
שקד הייתה רוצה לדעת שהיא טועה בעניין הזה אבל היא הייתה כל כך בטוחה שהיא צודקת אחרי כל הפעמים שהיא ראתה בחורות שמצטלמות איתו. היא לא האמינה שכל התמונות הללו הן סתם בולשיט, שיש בין ליאב לבין כל בחורה שמצטלמת איתו קשר ידידותי בלבד.
שקד חשבה שזה בכלל לא עניינה, זכותו של ליאב לחיות את חייו איך שרק רוצה, אלה החיים שלו ולא של אף אחד אחר.
היא בכלל לא התכוונה לעורר ביניהם סערה, אווירה מתוחה כזו אחרי שהערב עבר עליהם בצורה כייפית יחדיו. הייתה תחושה ששניהם נהנו זו מחברתו של זה ושקד אף מעט הצטערה שכך הערב הסתיים, בנימה כה שלילית.
״אני חושב שזה לא ילך בינינו.״ ליאב אמר והחל בנסיעה לכיוון ביתה של שקד. הוא החליט לוותר על הניסיונות לשכנע אותה שהיא טועה כיוון שחשב שזה ילדותי מצדה להיות מקובעת בדעה הזו לגבי בחור שלא הספיקה להכיר. כך ליאב הבין שצדק וששקד בהחלט נערה ילדותית, ההפך מהבחורה שחפש לעצמו.
שקד נאנחה והשעינה את ראשה על ידה, ״גם אני חושבת.״

ואו, ואו, ואו!😱
מה אתם חושבים שהייתם עושים במקום שקד? הייתם יוצאים לדייט למרות הפחד וההיסוס? ומה דעתכם על ההתנהלות של ליאב ושקד בסוף הדייט? מה עומד לקרות עכשיו?!
אשמח לשמוע את דעתכם על הסיפור עד עכשיו, אם יש לכם הצעות, בקשות..מה שתרצו להגיד לי.
אוהבת אתכם ושיהיה סופ״ש נפלא!❤️