Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
☾ סיפור האגדה שלנו יגמר עם זריחת השמש. ☽
❄
המסיבה הזאת הולכת לחמם את כולנו ולפתוח בצורה הטובה ביותר את השנה החדשה. הכל כבר מוכן; בלונים מקשטים את חדרי הסלון והמטבח, כל סוגי המשקאות מהמיצים הכי פשוטים לקוקטיילים הכי משכרים עומדים על הבר, פלייליסט משגע עם שירים מכל הזמנים כבר מתנגן והאורחים מתחילים להגיע. לוקאס התרוצץ ברחבי הבית, לא נרגע לרגע ואני רק חשבתי על הנער שנעל את עצמו בחדרו. ניקו היה אמור לצאת עם חבריו לעל-האש לכבוד השנה החדשה אבל דברים השתבשו והוא החליט שמעדיף לכלוא את עצמו בחדרו מאשר לצאת לבלות עם האדם שפגע בו. לפני כשעה ניקו ולוקאס נפגשו אולי לראשונה אחרי יציאתו מהארון והשיחה ביניהם הייתה קצרה וקולעת. הם סגרו ביניהם שניקו לא יעשה בעיות במשך הלילה ושבכלל ינסה לצאת כמה שפחות מחדרו. בכל זאת, יסתובבו הרבה אנשים מבוגרים בבית שלהם הלילה ולוקאס לא היה בטוח אם הוא היה רוצה שבאחד מהם יתקל ניקו. הוא טוען שהוא סתם לא רוצה שאחיו הקטן יציק ויעצבן, אך אני יודע שעמוק בלבו של לוקאס הוא בסך הכל דואג. זה בכלל לא משנה כמה ינסה לכסות את עצמו בשנאה כלפי ניקולס, זה ברור שמתחת לכל השנאה יש רגשות חזקים של אהבה.
במשך כל הערב ניקו לא יצא מחדרו. הוא דאג להספקת אוכל טובה לפני שנעל את עצמו בחדר שלו וכנראה לא רצה לצאת משם בכלל. אני יכול להבין אותו, המסיבה הזאת בכלל לא בסגנון שלו, יותר תתאים לו פגישה עם חברים ליד חוף הים... לעזאזל. אני צריך לחשוב עליו. למען האמת זאת אפשרות מצוינת לשתות קצת, אני גם ככה לא אחזור הבית עד הבוקר. התחלתי למלות את בטני באלכוהול טוב שעלה לא מעט אבל היה לגמרי שווה את זה כשלפתע נתקלתי בליליאן שנראתה טוב כרגיל. "היי שוודי, כבר שיכור?" הוא שאלה בשילוב ידיים וחייכה חיוך ערמומי. "מה פתאום!" הכחשתי, אפילו שהאלכוהול לגמרי התחיל לעלות לראש. אני זוכר שלפני מספר ימים לוקאס שאל אותי אם יש לו סיכוי עם ליליאן. ממש נבהלתי באותו רגע כי חששתי שהוא פיתח רגשות כלפיה, אבל נרגעתי ברגע שגיליתי שלא. הוא שאל מתוך סקרנות בלבד וכפי שהבנתי אין לו באמת כוונה להתחיל איתה. אבל זה לוקאס, אין לדעת מה הולך בראשו. "אגב, " אמרה ליליאן. "לאן נעלמת בימים האחרונים? לא ראיתי אותך בכלל." "את יודעת..." מלמלתי, הבטתי לכל עבר רק לא עליה. הרגשתי רע על זה שלא שיתפתי אותה בהרבה דברים שעברו עלי בזמן האחרון. "אל תגיד לי ששוב דפקת מישהי זרה לחלוטין." היא נזפה בי בגלגול עיניים. "מה?! לא! מה פתאום! איזה שטויות..." התפרצתי. "הייתי עסוק בעבודה. זה הכל." שיקרתי. "מה שתגיד.." היא נאנחה.
