Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
☾ הסודות הכי גדולים שלו שמורים בתיבת האוצרות שלי. ☽
❄
אחרי כמה דקות של רחצה בים יצאנו מהמים והתחלנו לחפש דרכים להתייבש. הדרך היעילה ביותר הייתה פשוט לעמוד ולחכות לרגע שהשמש תעשה את שלה. זה לקח זמן ואנשים הסתכלו עלינו מוזר אבל זה היה פחות או יותר שווה את זה. גופנו התייבש, אבל השיער והתחתונים נותרו רטובים לחלוטין. "מה אתה מציע אידיוט?" שאל ניקו, נאנח בכבדות. "להתלבש." משכתי בכתפיי. "אה כן? ויהיה לך נוח להסתובב עם תחתונים רטובים תחת ג'ינס?" הוא הרים גבות בשעשוע. "אז נוריד את התחתונים ונשאר רק במכנסיים!" החלטתי בחוסר ברירה. "אתה פשוט אידיוט! חסר שכל! למה הקשבתי לך?!" הנער המשיך להתלונן. אספתי את בגדי מהחוף והתחלתי ללכת לכיוון המכונית שלי. ניקו לבש את חולצתו ולקח את שאר בגדיו בידיו, הולך אחרי. נעמדנו לצד רכבי, "נכנס בתורות, נוריד ת'תחתונים הספוגים במים האלו ונתלבש." קבעתי. "אבל אם מישהו יראה?" הוא שאל בחשש. "בחייאת?! למי אכפת ממך! אתה גם ככה בתוך האוטו אז תכנס ותתלבש כבר, אני מחכה פה ושומר ששום פדופיל גיי לא יבוא." הרגעתי אותו. "ט-טוב... אבל אל תציץ!" הוא דרש בילדותית. "אם כבר אז אני צריך לבקש ממך את זה." צחקקתי. הוא גלגל עיניו ונכנס למושבים האחוריים ברכבי. טיפשון, חושב שאכפת למישהו מהגוף שלו. טוב, אולי לילד הזה שהוא מאוהב בו אכפת, אבל הוא לא כאן כרגע. ובכלל, החנייה ריקה! יש פה בקושי רכב וחצי.
הוא יצא מרכבי לאחר מספר דקות ארוכות, לבוש בבגדיו ומכסה בידיו את אזור מפשעתו. "סוף סוף! כל כך קר פה." נכנסתי לרכבי בלי לחשוב פעמיים, פשטתי את הבד הרטוב מגופי שהקפא לי את התחת לגמרי ולבשתי את בגדיי החמים. דפקתי על החלון מספר פעמים, גורם לו להסתובב ומסמן חו להיכנס. "ניסע נאכל משהו?" שאלתי ברגע שחור את חגורתו. "בלי תחתונים?!" הזדעזע ניקו. "כן, ילד, בלי תחתונים. מניסיון זה יקרה לך עוד הרבה." התלוצצתי והתנעתי את הרכב, מחליט לנסוע לחנות הקרובה שעובדת עשרים וארבע שבע לנשנש שם משהו. אני וניקו לא הפסקנו לפטפט במשך הדרך, דיברנו על כל מיני שטויות ושיתפנו חוויות מהעבר בשעשוע. דיברנו כאילו והכרנו נצח, כאילו ולא היה לנו מה להסתיר זה מזה וכאילו שהחיים נפלאים וחסרי בעיות, אבל שננו ידענו שזה רחוק מלהיות נכון.
