Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
☾ אני מפסיד במלחמה שלי נגד עצמי. ☽
❄
18+
חניתי את הרכב בחניית בית המלון והסתכלתי על ניקו. כל הנסיעה החזקתי לו את היד ושילבתי את האצבעות שלי בשלו. דיברנו בנעימים וניקו לא הפסיק להזכיר לי כמה הוא נהנה. הוא היה ממש מופתע והודה לי מספר פעמים על היוזמה. הוא ידע שאני אכין לו מתנה ליום הולדת, אבל לא חשב שאלך על דבר כזה גדול ואארגן לו מסיבה. אמרתי לו שעוד לא נתתי לו את המתנה שהכנתי ושהמסיבה הייתה רק פתיח. יצאנו מהרכב שלי וניקו סקר בעיניו את בית המלון הגדול. לקחתי את ידו ומשכתי אותו אל הכניסה ופתחתי בפניו את דלתות הזכוכית הגדולות כמו ג'נטלמן אמיתי.
לאחר שאישרתי מספר פרטים העובדת מול הדלפק נתנה לי את המפתחות לחדר 537, מחייכת קלות אלינו וקורצת לי. עלינו במעלית לקומה החמישית והסתובבנו במסדרונות הארוכים בחיפוש אחר החדש הנחוץ. "תגיד לי מה זה היה המבט הזה שהעובדות דפקה לך?" שאלתו גרמה לי לצחוק. "מקנא?" שאלתי בחזרה. הוא בטח חשב שהיא מנסה להתחיל איתי, אבל הכל היה קצת יותר עמוק מזה. הייתי צריך לסגור שהכל יהיה מוכן כשנגיע לבית המלון, שכל מה שהכנתי יהיה בחדר והעובדת קרצה לי בחיוך כי ידעה על התכנית שלי, ולמעשה סימנה לי שהכל אכן מוכן.
"הנה." הכרזתי בחיוך ונעמדתי מול הדלת עליה בספרות מקושטות היה כתוב 537. סובבתי את המפתחות המנעול ורגע לפני שפתחתי את הדלת העפתי מבט לכיוון ניקו שעמד לידי. הוא היה לחוץ וכלל לא ידע למה לצפות, אך ניסה בכל כוחו להתנהג כרגיל. הוא לא ידע למה לצפות וראיתי לו את זה בעיניים. "מוכן לראות את מתנת יום ההולדת שלך?" שאלתי אותו והוא הנהן במרץ, מחייך אליי את חיוכו המתוק. לחצתי על ידית הדלת ופתחתי אותה לרווחה. נתתי לניקולס להיכנס קודם והוא בצעדים זהירים עשה את דרכו לפנים החדר הלא גדול. מצד שמאל של המסדרון הצר עמד ארון גדול ומצד ימין היה חדר האמבטיה הקטן. בסוף המסדרון הקטן היה החדר העיקרי שבמרכזו עמדה מיטה גדולה ורכה במיוחד. החדר קושט במספר בלונים, ועלי ורדים מלכותיים פוזרו בכל עבר. על אמצע המיטה עמדה קופסה גדולה עטופה בסרט כחול.