Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
☾ חברים לנצח? ☽
❄
כשפקחתי הבוקר את עיניי מצאתי את עצמי קבור בתוך זרועותיו, עטוף החום שהיה חסר לי יותר מידי זמן. התעוררתי מנישקותיו הקטנות שהוא הניח על שקע צווארי. "בוקר טוב..." לחשתי בקול צרוד והעברתי את ידי בשיערותיו שהסתבכו לאחר הלילה הסוער שהעברנו על מיטתי. "בוקר נפלא." הוא החזיר בחיוך ונשק ללחי לפני שהתרומם ממני. "איפה חדר האמבטיה?" הוא שאל. "שמאלה בסוף המסדרון." עניתי לו והרשתי לעצמי להתכרבל עוד קצת תחת השמיכה. הוא נעמד על רגליו, עירום לחלוטין ויצא מחדרי, מניד את אגנו מצד לצד ושולח לעברי מבטים עם מסר מובן.
ניתנה לי אפשרות נוספת. אפשרות לשינוי. והפעם אחזתי בה בשיניי בחוזקה ולא נתתי לה לחמוק ממני. אם מישהו היה מספר לי שאני וניקו נתחיל מחדש, אז לא הייתי מאמין לו. הייתי צוחק, חושב שהוא מטורף ולא לוקח את מילותיו ברצינות, אך החיים הוכיחו לי אחרת. רק אתמול בכיתי כמו מטורף כשראיתי את ניקו עומד תחת החופה יחד עם גבר אחר ועכשיו אני מתעורר בין זרועותיו ומתמלא תחושות אופוריה מנשיקותיו. הייתי מאושר, אך ידעתי שהדרך עוד ארוכה לפננו.
את הימים הבאים העברנו ביחד. לא יצאנו מהבית, לא ראינו אף אחד אחר חוץ מזה את זה. התנשקנו עד שכאבו לנו השפתיים ומילאנו בלבנו את החלל החסר. כל כך התגעגעתי אליו שלא יכולתי להניח לו בימים האחרונים. התקלחנו ביחד, אכלנו ביחד, ישנו ביחד. עשינו הכל ביחד, כל מה שהיינו צריכים לעשות עוד אז. היינו דבוקים בתחת של השני ולא עניין אותנו אף אחד אחר. ניקו לבש את בגדיי ודאג לבשל עבורי, אפילו שאת רוב הארוחות הזמנו ממסעדות שהיו באזור. צפינו בסרט או שניים בשעות הערב המאוחרות עד שהיינו מתעייפים ונרדמים על הספה.
אלו היו הימים הכי מאושרים בחיי וחשקתי רק ביותר כאלו. רציתי שהכל יהיה מושלם בננו. שלא נריב ולא נתווכח. שהוא תמיד ימצא בנוח להתיישב על רגליי ולחבק אותי בחוזקה. שאני תמיד אמצא לנכון לחבק אותו מאחור בזמן שהוא מבשל. עם כל הכאב שהיה מאוחרי הריחוק שלנו, אני מרגיש שרק התחזקנו. הזוגיות שלנו עברה מספר מבחנים ולבסוף, כשהבנו שאין סיכוי שחיינו ממשיכים בנפרד, חזרנו להיות יחד.
