City of crime

הקדמה

מבחוץ זו העיר המושלמת, מבפנים זו העיר שהשטן לא מוכן להיכנס אליה.
החיים שלי מעולם לא היו פשוטים, אך הם הסתבכו הרבה יותר כשגדלתי, ואת הלילה שבו הכל הסתבך, אני לא אשכח בחיים.
אבל את הסיפור שלי אני לא יכולה להתחיל מהסוף, אז בואו נתחיל מההתחלה.
החברה השיפוטית שאני חיה בה מגדירה אותי כעוף מוזר, זה הטבע שלנו, לשפוט אנשים, כולנו נופלים לזה. אבל אם הייתי מתייחסת לדעות של אנשים לגביי לא הייתי בחיים כדי לספר לכם את זה.
סנט לואיס, אני גרה כאן כל החיים, עיר קטנה, עם יותר מדיי אנשים רכלנים.
מי שמסתכל עליה מבחוץ, באמת חושב שהיא מושלמת, אבל מי שגר כאן, יודע שזה גיהנום עלי אדמות.
סנט לואיס היא חלק מהערים עליהם שולט העולם התחתון, ולא, אתה לא צריך להיות חלק ממנו כדי לגור כאן, מספיק שנולדת כאן ואתה כבר חלק מזה, אין לך דרך יציאה, אף פעם.
כמו בכל עיר יש כאן חוקים, אבל זה לא החוקים שאתם רגילים אליהם ואם אתם לא רוצים למות, אל תעברו עליהם.
אם נכנסתם לעיר הזאת, או אתם חלק מהעיר הזאת, אסור לכם לצאת ממנה.
אם אתם מתכננים מרד בשלטון, תוותרו מראש, אתם לא תצאו מזה בחיים.
הכניסה למועדונים של העולם התחתון אסורה והכניסה מאושרת רק על ידי השולט בעיר.
אסור להדליף מידע על העיר החוצה.
אם נחטפת לעבודה, אין לך אפשרות לברוח או לצאת מזה אלא אם כן אחד מהאנשים בעולם התחתון קונה אותך.
שלטים של החוקים תלויים כאן בכל פינה, אתם לא תפספסו אותם, במיוחד בגלל הצבע האדום שלהם, מטאפורה לדם כמובן.
ומה אני עשיתי? עברתי על כל החוקים, רוצים לדעת איך? בשביל זה אתם צריכים לקרוא את הסיפור שלי.
-
בחיים לא חשבתי שאני אעלה את הסיפור הזה, במשך תקופה ממש ארוכה הייתי כל כך לא שלמה איתו.
התאפקתי עלו, שיניתי לו את כל העלילה, התחלתי מאפס, השארתי רק את ההקדמה וגם אותה שיניתי קצת.
סוף סוף אני מרוצה ממנו ומחליטה לשתף אותו איתכם אחרי שהעלתי אותו ומחקתי אותו.
מקווה שתהנו ממנו כמו שאני נהנת לכתוב אותו.
אוהבת,
הדר❤️
(אני יודעת שההקדמה קצרה, אל תדאגו הפרקים יותר ארוכים, חלקם גם הרבה יותר ארוכים מהפרקים ב״שחמט״).