לא שלך

פרק 27

היומיים שסיפקו לי כדי לעכל את המעבר ואת החוסר יכולת שלי להשפיע על החיים שלי עברו הרבה לפני שהצלחתי להיאחז בהם. לא הספקתי למצמץ והגיע הערב האחרון שלי בתור תלמידת התיכון המקומי עם קירות הקרטון והחצר מטר על מטר. שמחתי ללמוד במקום שאמא שלי תמיד חשבה שלא היה ראוי לי ואילו אני אהבתי את הפשטות של הדברים שהתחוללו בו.

כעת ישבתי במרפסת במכנסיים קצרים וקפצ'ון גדול זרוק ושתיתי שוקו, כפות ידיי עטפו את הכוס וניסו בכך לספק חום לגופי הרועד במעט. 

הערב היה ערב חורפי של השנה אבל לא חשבתי ללכת להתלבש, נשענתי על המעקה היציב והסתכלתי על העיר המוארת והחוגגת כשהראש שלי ריק ממחשבות.

הערב הפנטהאוז היה שייך לי, סת' עזב לפני שעה למסיבת יום הולדת של החבר שלו אחרי ריב נוסף שקרע את השסע בנינו עוד יותר.  אפשר לסכם את הריב בכך שסת' הניח הנחה שגויה שאני רוצה ללכת למסיבה שאף-אחד -לא -מחכה- לי -בה כמו שאני לא רוצה שום דבר אחר בחיים,  ולקח ממש קשה את הסירוב שלי. 

הוא ניסה לשכנע אותי שזו הזדמנות מדהימה להתרענן ולא להעביר את הערב בדירה קרה ובודדה ובתור בונוס אני אכיר את החבר'ה שלו. מה שסת' לא הבין זה שלא הייתי מעוניינת לפגוש את ילדי הזהב שעשו לי שיימינג אפילו לא דקה לפני שאהיה חייבת לעשות את זה. "למה שלשם שינוי לא תסבכי את זה?" הוא שאל אותי בכעס ואני באמת חיפשתי בעיניים התכולות שלו את הסיבה האמיתית לזעם. הוא לא באמת יכול לכעוס עלי כי אני מסרבת לבוא ליום הולדת של מישהו שאני אפילו לא יודעת את שמו, נכון?

אז, לפני שעה סירבתי להשתכנע ועניתי לו שזו ההזדמנות שלו לנוח ממני לערב אחד וזה הוביל לכך שהוא יצא בטריקת דלת לאחר שפלט בארס "מטומטמת." עכשיו אני מתחרטת שנתתי לו לגרור את עצמי לדרמה הזו. פלטתי אנחה לחשכה הקרירה, האוויר מפי יצא בצרור אדים שהתאדו במהרה.

ביומיים האחרונים התקשורת בנינו הדרדרה מאוד, דברים לא התחברו כמו שצריך, האדמה רעדה עם כל צעד ומחווה שלנו אחד כלפי השנייה ולא ידעתי מה הסיבה לכך. מצאנו את עצמנו כל פעם בריב בנושא אחר, צועקים אחד על השנייה מסיבות שלי אישית נראו טיפשיות אבל כנראה שבשביל סת' זה היה משהו בסדר גודל משנה מציאות. בהתחלה ניסיתי לוותר במקומות מסוימים, לתת לו להחליט ולהרגיש טוב עם עצמו אבל זה הכעיס אותו רק יותר כי הויכוח בעיניו היה מיותר וסתם ביזבזתי לו את הזמן אם ידעתי שהוא צודק. אז הפסקתי, הפסקתי גם לחשוב שעשיתי משהו לא בסדר, עזבתי את זה, לא היה לי כוח לזה. עוד רגע אני הולכת לבית ספר שאצטרך לכפר על פער עצום כן חברתי שלא עניין במיוחד וכן הלימודי שדווקא כן עניין אותי.

עמוק בתוכי ידעתי שזה קרה בגלל שדחיתי אותו באותו לילה אחרי הקארטינג. הוא בא לחדר שלי וחיפש את הקרבה שלא הייתי מוכנה אליה איתו, ב18 שלי עדיין הייתי בתולה ולא רציתי לשנות את זה ככה, הייתה לזה משמעות אחרת מבחינתי ורציתי אדם שיהיה איתי באותו ראש ובלילה ההוא זה לא היה סת'.