לא שלך

פרק 2

אני ממהרת בעצבים לאמבטיה לסדר את השיער שלי. שאני אבין, אני ביקשתי ממנו לבוא לקחת אותי? אני בכלל לא רוצה שהוא יבוא לאסוף אותי, אני לא בדיוק מתה לחברה שלו ואני קוויתי לבלות את הזמן שנשאר לי הרחק ממנו, עוד מעט נהיה דבוקים אחד אל השנייה כל הזמן אז למה להקדים את זה? אוף, אני לחוצה. איך תלך השיחה בנינו? בטח תהיה שתיקה מביכה כזאת כל הזמן ושנינו נסבול כל רגע ורגע ונדע שזו רק ההתחלה, מצפים לנו מגורים משותפים. הוא יהיה לבד באוטו? כל השאלות האלה הציפו את ראשי, וסומק עלה ללחיי כשהבעתי בהשתקפותי במראה, למה? למה לורה? הוא יתמודד איתך בכל מקרה. 

הייתי מוכנה תוך עשרים ושלוש דקות, כאילו מה זאת אומרת מוכנה, בערך, לא הספקתי לענוד תכשיטים ולארגן את התיק אבל ג'ף פשוט גרר אותי מחוץ לחדר. נאנחתי, אין ברירה, על החיים והמוות עשיתי נשימה עמוקה ויצאתי מדלת הדירה צועקת להתראות להוריי.

"אל תעשי לנו פדיחות, תהיי נחמדה ואל תדברי יותר מידי, תעשי רושם תמים." אחי התאום החליט שהוא מומחה ומסמכותו לתת לי עצות, למרות שמעולם לא הביא בחורה הביתה. "אני אסתדר איכשהו בלי הטיפים שלך." עניתי בזלזול, הוא גלגל אלי עיניים הסתובב והתחיל את דרכו ברגל לבית הספר, כפי שתמיד היה עושה, ספורטאי מנופח.

בזמן הזה סת' הספיק להחנות את הלמבורגיני המפוארת שלו מול הבית שלי, לצאת וללכת לקראתי. העברתי משקל מרגל לרגל בלחץ, סת' רומנס היה מסנוור, השיער הברונטי והעיניים הטורקיז האלה היו השילוב הכי מוצלח, יחד עם עצמות לחיו הגבוהות והלסת החזקה. להצלתי הגיחה מולי יחד עם בלאקי אבל לפני שהצלחתי להיאחז בגלגל ההצלה היא נכנסה לדירה בעודה ממלמלת "בוקר טוב", צפיתי שהורי יצאו לקראתו אבל הם החליטו להישאר בדירה, כנראה חוששים להרוס משהו ורצו לתת לנו זמן לבד.

 הוא נעמד מולי כשחיוך מרוח על שפתיו, אבל ראיתי שזה היה חיוך מאולץ, מתוך נימוס, הוא היה חסר סבלנות והוא לא רצה להיות כאן. לפחות בזה אנחנו תואמים. "בוקר טוב , מה שלומך?" הוא שואל, אני מחייכת אליו באליצות גם כן, אני שמחה שזה מביך בשביל שנינו,ואני לא היחידה שלא יודעת איך להתנהג. "מצוין, תודה שבאת לקחת אותי זה מאוד נחמד מצידך..." אני אומרת כשאנחנו כבר צועדים לעבר המכונית הוא מהמהם בתגובה, ואני מבינה שלרקום שיחה לא נצליח, אחת הסיטואציות המביכות שיצא לי להיות בהן ועוד לא התחלנו בנסיעה. "אז מה את מוכנה כבר למעבר?" הוא שואל כשהוא מתניע את המכונית היוקרתית שלו, הוא כנראה ציפה שזה ידהים אותי ויפלט לי איזה 'וואו' מתלהב אבל לא. "טוב, לורה. בסדר. אני ניסיתי, עכשיו זה בידיים שלך." לא התכוונתי לצאת גסת רוח כשלא עניתי לשאלתו, פשוט שקעתי במחשבותיי. וואו לבחור יש פתיל קצר. "סליחה, שקעתי במחשבות לרגע, לא התכוונתי..." אני אומרת את זה במהירות האור, הוא בהחלט גאון אם יצליח לפענח את מה שמלמלתי. "כן, אוקיי, אני מצטער, הסיטואציה הזאת פשוט קצת חדשה לי...וטוב, אני לא אסתיר ממך גם די דפוקה." הוא משיב וטון קולו נשמע עייף, "עוד מעט אני אעצור לאסוף את חברה שלי, היא לא יודעת עדיין מכל התוכנית, אז תעמידי פנים שאת פשוט ידידה שלי שפגשתי בדרך במקרה." אני פוערת את עיני לרווחה, מה?! יש לו בת זוג? ואם הוא לא סיפר לה יכול להיות שהוא לא מתכוון לספר לה? אני ממש לא מתכוונת להיות הסוד הקטן והמלוכלך שלו, והוא עוד רוצה שאסייע לו? סת' רומנס הכסף דפק לך את המוח?