אני שומעת את דלת הכניסה נפתחת מהקומה השנייה ואז את האנשים שנכנסים והצרחות והרעש בעקבותיהם. אני שומעת פתיחת בקבוק שמפניה והצרחות מתחזקות, כל בחורה אחרת הייתה מאושרת מזה, אבל לא אני. הם חיים בבועה זהב שלהם, בה אין דאגות וחששות לגבי העתיד, ההורים יסדרו אותם במקום הנכון והזמן הנכון. אני צוחקת על הפילוסופיה שלי באמצע מסיבה כביכול לכבודי כשאני מנצלת כל שניה שיש לי בשביל להתארגן. החלטתי למתוח על גופי בחזרה את השמלה השחורה שבאתי בה. היא לא הכי מפוארת והיא רחוקה מלהיות כל מה שיש לי להציע אבל היא בסדר לדקה התשיעים. הכל לזכותו של סת' שטמן לי את המלכודת הזאת, "לורה היום המסיבה, לא מחר." אני שומעת את סת' קורא לי ואני מגלגלת עיניים, אני לא מאחרת בגלל שאני דפוקה בניהול זמנים. "תרדי אלינו!" הוא מעיץ בי וחברים שלו מעודדים אותי, אני נועלת את נעלי העקב שלי ויוצאת מהחדר, לא שמה לב שעצרתי את נשימתי עד עכשיו.
סת' נראה מעט מופתע, הגבות שלו עולות מעלה על מצחו המזיע הוא ודאי לא ציפה שאספיק להתארגן, לראות את ההפתעה על פניו גרם לערב להיות פחות גרוע. "שלום לך יפיפיה," הוא ניגש אלי, מפלס דרך בין החברים שלו שתפסו את כל מרחב הפנטהאוז, המוזיקה כבר מחרישה אוזניים, ובקבוקי שתייה ניתזים לכל עבר. "כל הכבוד לורה. חשבתי שזה חטא ללבוש את אותה שמלה פעמיים," הוא לוחש לאוזני ואני מנסה לשמור על איפוק. "מאיפה אתה מניח את זה? בדרך כלל בנות חושפות מידע כזה לחברים הגייז שלהן." הוא מגחך בתגובה ואני מגלגלת את העיניים ורוצה להתרחק ממנו במהירות האפשרית, הו כן בבקשה.
הוא נוטל את ידי ומנשק את זווית שפתי כי אני מסובבת את ראשי, באותו הרגע לא אכפת לי שזו הצגה בשביל החברים שלו, אני לא אתן לו לנשק אותי. "וואו, מטורף כאן!" אני מתעלמת ממנו וצועקת לעבר תלמידי התיכון שהתאספו כבר בביתנו המשותף. החיית מסיבות שבי מתעוררת ואני אפילו מתחילה לחשוב שהערב יעבור בהצלחה. "זאת לורה?" בחור חסון, עצום ושזוף שואל את סת', ואני שולחת לעברו קריצה ואז נעלמת בין ההמון שנדחס בין קירות הפנטהאוז. אני מניחה כי סת' המום עכשיו, אני יודעת שאני עושה רושם של מישהי מופנמת ושקטה, ילדה טובה טיפוסית אבל זה מה שאני רוצה להראות לאנשים לא מה שאני באמת.
"היי טרמפיסטית," אני שומעת קול מוכר מאחורי, עיניה מלאות השנאה האקסית של סת' ננעצות בעיני, היא זועמת. ואני כנראה אמורה להגיד 'הולי, שיט' אבל אני כבר אחרי יותר משוט אחד ולא ממש אכפת לי מהבחורה. "היי קייט, טוב לראות אותך. מה זאת שמלה חדשה? מהממת ממש." אני מקשקשת בחצי ריכוז, העיניים שלי סוקרות את כל האנשים האלו. היא רוטנת ואני רק מחייכת. אני מקבלת סיפוק, אני לא מאוימת, אין לה שום יתרון עלי גם לא עם שתי החברות הנחמדות שלה שמשפדות אותי. המסיבה לכבודי בסופו של דבר, כאן אני נשאלת בשאלה מה קורה עם התדמית של סת'? השמועות אומרות שהוא שכב עם חצי מהבחורות בתיכון שלו ומעולם לא היה במערכת יחסים. לגבי השני כבר הבנתי שזה שקר, אבל אני באמת חוששת שהם חושבים עלי את הדברים המלוכלכים שלהם, כי אני לא עוד אחת.
YOU ARE READING
לא שלך
Romance"אני לא מסוגלת לחיות איתך!"יבבתי בתסכול, והשלכתי לצד החדר את האגרטל היקר שלך, שהיה יותר חשוב לך ממני, לרצפה. "תלמדי." חייכת את החיוך הזחוח שלך. "את מרגישה אלי משהו," "ואתה מרגיש משהו לחזייה שלי." אביה של לורה אבני שקע בחובות, והפתרון היחיד היה מכיר...