מאחורי המסכה / behind the mask

32

הלנה -

בדיוק שצפתה באביה נכנס אל תוך הבניין היא הרגישה רעידות מתחת לרגליה.

היא הביטה אל הקומה המוארת והבהובים אדומים לבנים הובזקו בה. היא בקושי הצליחה לראות את שלושת הדמויות המטושטשות, שתיים עומדות ואחת על הברכיים.

הלנה נבהלה כשראתה סדקים על קיר הבניין וצעקה לאחיה, "אדם!! יש שם אנשים!!"

אדם התעופף באוויר קרוב אליה ושמע את קריאותיה כי הוא ירד לכיוון חלון הקומה.

כשהיה קרוב הוא נדחף בהלם לאחור ועף בחזרה אליה. "אני לא מצליחה להתקרב! הנוצות שלי ישרפו. המקום יותר מדי חם"
הוא הביט בה בלחץ.

מה תעשה?

הסדקים העמיקו ואדים עבים הדליקו את אזעקות האש הקרובות והרעש היה בלתי נסבל.

הדמויות כבר נעלמו מעיניה והיא קראה שוב לאדם. הוא התקרב והפעם הצליח להתקרב עד לחלון. הביט פנימה ואחכ עף בחזרה אליה. "יש שם 3 אנשים, רק אדם אחד פצוע ומובילים אותו החוצה." אמר והושיט את ידו אליה "תרצי שאתן לך טרמפ למטה?" שאל.

"לא. אתה לא אמרת לאמא ואבא ואם הם יראו אותך איתי הם יגלו מיד שזה אתה." אמרה ומתחה חץ. "עדיף שתספר להם במצב יותר פשוט ורגוע."

היא קפצה בביטחון וגל התרגשות עלה בחזה. רדאר הסתובבה באוויר, כשהגיעה לגובה מסויים שיחררה את החץ והוא נכנס לתוך הבטון ולא זז.

החץ נמתח והיא נעצרה באוויר, התנודדה עד שרגליה היו על הבניין ועשתה סנפלינג למטה.

רגליה נגעו באדמה. היא רצה אל הבניין כשאביה יצא משם סחוט במים.

"לאיזה קומה הגעת??" צעקה אליו הלנה כשרצה אליו עם הקשת בידה.

האקדח שלוף בידו הימנית של אביה ופניו נפולות. "הקומה קרסה. מה אני עושה?" הוא הביט בידיו והעיניים שלו נצצו.

הלנה רצתה לבכות. זאת הפעם הראשונה שראתה את אבא שלה במצב הזה.
וזה בגלל אמא שלה.
הוא נראה לה שבור. מפורק. אבוד.

גם אני רוצה אהבה כזאת. חשבה הלנה.

לייקן הופיע מולה פתאום. לרגע היא לא הגיבה כי חשבה שזה פרי דימיונה. שבדיוק שהיא מדברת על אהבה, הגיבור היפיפה יופיע מולה.

אבל הוא עמד שם. בוהה בה.

וכל העולם סביבה התפוגג ונעלם.

######

פרק קצררר 🤗❤️
שבת שלום😍