17

307 32 10
                                    

אדם -

"שיחתך מועברת לתא הקולי"

"למה את לא עונה?" שאל את עצמו אדם.

התמונה של הלנה הופיעה על הצג. היה לו קשה מספיק לאזור את האומץ להתקשר אליה אחרי הרבה זמן שהתעלם מההודעות שלה, והפעם היא זו שלא עונה.

"היא בטח כועסת עליי.." הרהר אדם. הוא התהלך ברחובות ברוקלין בשעה כבר יחסית מאוחרת וחשב אם עדיף להתקשר כבר לאחד מהוריו, רק לבדוק שהלנה בסדר.

"תתקשר נו.. מה כבר יכול לקרות?" דיבר נואה. הקול הקבוע בתודעתו.

"רק רגע, נואה. אני רוצה לחשוב." אם הוא יתקשר עכשיו לאימו הוא יצטרך להתמודד עם רגשותיה. אם הוא יתקשר לאביו הוא יצטרך להתמודד מול כעסו. והוא כבר ניסה להתקשר להלנה..

הוא חייג את המספר של הבן אדם הבא שעלה לראשו, וחיכה לתשובה.

"הלו??" ענה קולה הלחוץ של קייסי מהצד השני. 

"קייסי.. זה אדם" אמר בשקט בלתי מוסבר.

"אני לא יכולה לדבר עכשיו.. תתקשר אחר כך?"

"מה?" אדם הופתע. האם קייסי לא מודעת לקשר שלו ושל משפחתו? היא הרי חברתה הטובה של הלנה.

"מה אתה צריך?" שאלה.

"הלנה בסדר?" ענה בחזרה.

"כן. היא גם לא יכולה לדבר כרגע."

"את איתה עכשיו?" ציפייה התעוררה בו. אולי הוא יוכל לדבר איתה קצת, למרות שחשב שהיא לא תסכים.

"כן ולא." ענתה. "היא כמה רחובות ממני."

"הא?"

"בקיצור.. היא לא לידי כרגע כדי לדבר איתך."

"עם מי את מדברת שם, קייסי? את לא מספרת לאנשים על מה שקורה כאן אני מקווה." שמע אדם את קולה של אימו לוחשת.

"קייסי, מה קורה שם? למה את עם אמא שלי?" שאל מבולבל.

"אדם. אני אמרתי לך. אני לא יכולה לדבר כרגע." נשמעו קולות לידה, כאילו ממקום סגור היא עברה למקום הומה אנשים.

"איפה את נמצאת עכשיו?" נשמע בום מרוחק  מצידה של קייסי והוא בקושי שמע משהו.

השיחה התנתקה.

"היא הסתירה ממך משהו." דיבר נואה מעמקי מחשבותיו.

"זה לא הדבר הראשון שהם הסתירו.." הרהר אדם והביט בסלולר.

נשלחה הודעה. מסרון מקייסי על המיקום שלהם. אדם גיחך בקול, "ידעתי שאני יכול לסמוך עליה." אמר ורץ לכיוון המקום.

3>

הבניין הגובה החל להעלות עשן ואנשים היו אסופים כדי לצפות מלמטה על המתרחש.

מאחורי המסכה / behind the maskWhere stories live. Discover now