הלנה -
היא לא האמינה שזה קורה לה.
"אמא!!!" צעקה לה הלנה אך ג׳ולייט לא נעה בזרועותיו של הרובוט.
"רק שיהיה לך ברור, ילדה, אמא שלך שייכת לי. אז אל תנסי לעשות שום דבר טיפשי שיסכן אותה." קולו של סנדאק בקע מהרובוט בהמהום.
היא לא היתה בטוחה אם הוא יודע שזו היא שהיתה בחליפה ולא אימה, אבל ידעה שהוא מתכוון שלא תנסה להחליף אותה.
"אדם" קייסי לחשה לידה. "מה אתה עושה?"
הלנה הורידה לשניה את עיניה מאימה והסתכלה על אדם. הוא הביט בקייסי כאילו חושב מה לעשות. או מתלבט?
"ואתה" הוא הצביע על אביה, "אם תערב את המשטרה אתה תתחרט על זה."
הלנה העבירה את מבטה אל אביה, ואז שוב אל אימה.
"אדם" לחשה קייסי שוב.
הלנה שתקה. היא לא ידעה מה להגיד. היא התלבטה אם שווה לסכן כך את זהותה של רדאר לפני סאם או לזוז והרובוט ימלט מבין ידיה.
"להתראות ניק. נראה שאני זכיתי בסיבוב הזה."
הרובוט קפץ והלנה רצה אל החלון.
הוא נעלם.
היא באמת לא האמינה שזה קורה לה.
היא הרגישה את הידיים שלה מזיעות ואת ראשה סחרחר. היא הרגישה שהיא מתחילה להראות תסמינים של התקף חרדה והקשתה לנשום.
"למה אתה מהסס?!" צרחה פתאום קייסי והחזירה אותה למציאות. היא הסתובבה אל האנשים בחדר ולא ראתה את אביה. היא ראתה את קייסי שאוחזת בחולצתו של אדם שעמד מולה וניסה לרסן אותה. "אתה יודע שאתה יכול לעשות משהו!!"
סאם התקרב אליה והניח יד על כתיפה. "אני הולך לחפש עזרה גם כן. אל תדאגי, אמא שלך תהיה בסדר." הוא הביט עמוק אל תוך עיניה והיא הרגישה שהיא נרגעת. "אני מבטיח."
איך הוא יכול להבטיח לה דבר כזה?
יש לו כח סודי שהוא מסתיר ממנה?
היא בוחרת להנהן ולומר, "תודה סאם, אבל אני לא זקוקה לעזרתך. אני יכולה להתמודד עם זה לבד. "
"הלנה.." סאם התכוון לומר משהו אך התחרט. "אני מקווה שתעשי את הדבר הנכון." הוא דחף לידה קוביה קשה שהתגלתה כקופסא ופנה ללכת משם.
כשהלנה רואה אותו יוצא מהחדר ונעלם היא מתעלמת מקייסי שהתחילה להרביץ לאדם ופתחה את הקופסא.
שרשרת כסופה, שנראת שווה יותר מהבניין שהיא גרה בו, נצצה והאירה את עיניה.
זה מה שסאם רצה להביא לה אחרי שנתן לה נאום שכבש את ליבה וגרם לפרפרים לפרוח ולהשתולל בבטנה. לעזאזל עם לייקן. לעזאזל עם סאם. למה הם שניהם מבלבלים אותה כל כך?
איך את יכולה להיות כזו אנוכית בזמן שאמא שלך נחטפה ונמצאת בידיים של מטורף??
היא נזרקה שוב חזרה למציאות, הוציאה וענדה את השרשרת על צווארה בעדינות, ופתנה לזוג שעכשיו רק הביטו בכעס אחד על השני.
"אם אתם צריכים להתנשק תעשו את זה מהר. לי יש אמא להציל." סיננה אליהם ויצאה מהחדר.
היא הרימה את המקל הארוך המתאים אל הפתח של הגג, הפתח השמיע קליק והיא משכה את המרגות המתקפלות מטה. היא טיפסה במהירות, הרימה את המתג והחלל התמלא אור ירוק על החליפה שהעלתה בה געגוע.
היא לבשה את החליפה והרכיבה את הפגיונות, העמיסה עליה את אשפת החיצים ולקחה בידה את הקשת. "אני באה, אמא" הדביקה את המסכה על פניה וחבשה את הברדס.
"הלנה! בואי למטה!" אדם צעק אליה.
היא ירדה במהירות וקפצה מטה מהמדרגות.
"וואוו" אדם עמד מופתע מולה עם ידיים בכיסים. "פעם ראשונה אני רואה אותך עם החליפה ככה"
"מקסים לדעת שגם אתה ידעת ולא אמרת לי, מה אתה רוצה לפני שאני יוצאת? ואיפה קייסי?" היא הביטה סביב ולא ראתה אותה.
"היא הלכה.. אמרה שהיא עומדת לעשות משהו במקום לנסות לגרום לי לעשות משהו" מלמל.
"למה היא התעקשה איתך?" שאלה.
אדם נאנח. "נואה - כנפיים" קרא לאוויר.
סופה ואורות שינו את המראה של אדם תוך שניות. הוא היה לבוש בחליפה לבנה שהיתה צמודה לגופו, וכנפיים פרוסות מאחוריו בצורה אלגנטית מהממת.
הוא נראה כמו מלאך.
הלנה לקחה כמה שניות לעכל את המראה.
המעמד נראה לה מוכר מאוד, אבל היא לא יכלה להניח את האצבע מאיפה.
"אתה הצלת אותי באותו הלילה?" לחשה.
"כן. רציתי לשמור על זה בסוד אבל לא היתה לי ברירה באותו לילה וקייסי ראתה אותי משתנה." אמר והביט בה דרך המסכה הלבנה. "קייסי צודקת. אני יכול לעשות משהו. אבל אני אצטרך אותך."
הלנה היתה חסרת מילים.
אז היה משהו מעבר לרגשות. אולי זה מה שחיבר ביניהם.
"ואת יכולה לכעוס עליי אחר כך.. עכשיו אנחנו צריכים להציל את אמא."
הלנה התנתקה מההלם. "כן. אתה צודק."
הם יצאו מהמרפסת ואדם עלה על המעקה בקפיצה קלילה. "בואי"
הלנה עלתה על המעקה גם כן, אדם אחז בה ושניהם נסקו השמיימה.
####
עוד פרק!!!
😍🌞שיהיה בוקר טוב לכולם 🌞😍
YOU ARE READING
מאחורי המסכה / behind the mask
Fiksi Remajaאולי אתם מכירים את מרינט ואדריאן.. את הסיפור הלא גמור שלהם שעורר עצבים בכולנו.. מאסטר פו - שומר המופלאים (נכון לשנת 2020) עשה טיול קצר לארצות הברית כדי לחפש נער או נערה מתאימים לאחוז בְּמופלא. ואז הוא הגיע לברוקלין. ;הספר מספר על חייהם של שני נערים...
