"יש לך פגישה עם הבוס?" שאל הבחור השרירי ושחום העור עם משקפי השמש ואוזניית קשר, שעמד בפתח הבניין הגבוה.
"יש לי מידע בשבילו הקשור לרדאר," אמרה הבחורה. "ואתן לו את המידע תמורת תגמול."
הבחור הביט בה לכמה רגעים ולאחר מכן לחץ על האוזנייה שלו, "הבוס פנוי?" שאל והנהן שניות לאחר מכן.
הוא בדק אם היא נושאת כלי נשק כלשהו עליה, מנעליה הצבאיות עד לראשה הבלונדיני וכל שמצא היה מכשיר על אוזנה. "יש לי בעיית שמיעה." חייכה חיוך מתוק.
היא נכנסה אל תוך הבניין ומסדרון מואר הוביל אותה אל אולם גדול.
האולם היה מואר במנורות שהיו צמודים אל הקירות מסביבה וכיסא גבוה נח על הבמה אל מול הכניסה.
למרות האורות, אפשר היה להגיד שהמקום היה חשוך, אבל המילה שאליקס חשבה שמתאימה יותר היא שהמקום היה אפל.
"שלום לך" נשמע קול גברי שנכנס אל האולם מצד הבמה והתיישב בנוחות על הכיסא.
המנורה שהאירה מלמעלה על הכיסא היתה חלושה ולא האירה כראוי את האדם שישב בו. כל מה שראו ממנו היתה החליפה השחורה הארוכה שלבש, צל על פניו ואיזה דבר מסויים נצץ מידו.
ידו ממתכת.. נזכרה אליקס, וצלקת על פניו.
"אליקס לות'ר. אמרו לי שיש לך מידע בשבילי לגבי רדאר." אמר האיש בכל עבה. "דברי"
"אני צריכה שתענה לי על שאלה." אמרה.
"ומהי?" שאל.
"מה אתה יודע על הרצח של וונדה ופול האמל?" שאלה בקרות.
הוא הרים את ידו המתכתית וחיכך בסנטרו בתנועה הססנית. "אענה לך, אבל זה תלוי עד כמה המידע שיש לך מועיל לי."
היא נאנחה. "מוקדם יותר שדדתי את בנק 'פיימנט' ובמהלכו הופיעו גבר עם חליפה לבנה-אפורה ורדאר. הם לא הצליחו לתפוס אותי אבל הם הפילו את האנשים שלי."
האיש ישב שקט לזמן מה שהעביר באליקס הרגשה רעה.
"בת כמה את, אליקס?" שאל אותה.
"זה מסווג" ענתה לו.
הוא צחק וחשב עוד כמה רגעים בחיוך.
"הממ.. אז רדאר חזרה, הא?" הוא קם על רגליו, "ועוד עם שותף.." הוא מלמל בקולו הכבד והחל לצחוק חלושות ממעמקי גרונו. "היא לא תדע מה הכה בה כשתראה אותי חי ונושם. כשתדע שהיא נכשלה בנסיון להרוג אותי."
נראה שהוא מדבר יותר עם עצמו מאשר עם אליקס והיא החלה להרגיש לא בנוח. במיוחד מצחוקו המפחיד.
"את תקבלי את הראוי לך, גנבת קטנה." אמר בחזרתו אליה.
אליקס בלעה את רוקה וחיכתה למשהו שיקרה.
הזמן שחיכתה היה קצר.
יריה פילחה את האויר והפילה את אליקס ארצה.
חליפתו הארוכה כהה התפרסה על הרצפה כשהתקופף אליה. "את מבינה.. חלק מהעבודה היא טשטוש עקבות. ומלבד זה, את צעירה והניסיון שלך בפשע לא מועיל לי.." הוא הטה את ראשו. "לגבי הרצח של הזוג האמל.. אני לא זוכר הרבה מהיום בו הם אבדו, ולא זוכר כל כך למה, אבל אני זוכר שנתתי את הפקודה להרוג אותם."
אליקס הרימה עיניה אל הצלקת המכוערת שחצתה את פניו, אל עיניו הירוקות הריקניות וגערה בו.
"נתראה בגיהנום, פושעת קטנה" אמר.
אליקס חייכה. "אולי.. אבל אתה זה שתחכה לי שם."
הוא קימט את גבו, קם ולקח כמה צעדים לאחור בשעה שאליקס קמה וגיצי אור עלו מעורפה. "קיוויתי שתסכים לענות לי.. אבל כרגיל, אנחנו מפתחים ציפיות."
"אנחנו?" שאל בהרמת גבה.
"אני והאדון שלי." ענתה.
אליקס הסתובבה והחלה לרוץ בצעדים כבדים וזריזים אל היציאה בשעה שהתחילו לפתוח בירות עליה. היא התחמקה במהירות, הצליחה לעבור את השומר בכניסה ורצה להסתתר באחת הסמטאות החשוכות.
"מצאו אותה! עכשיו!" שמעה את השומרים.
הם חלפו על פניה בשעה ששמרה על שקט.
"זה היה טיפשי." אמרה ודיברה אל מכשיר השמיעה שהיה צמוד לאוזנה. "אתה שמעת את זה?"
"כן. את מבוקשת עכשיו על ידי סאנדק. לא קיבלנו מספיק מידע אבל אין מה לעשות לגבי זה כרגע. את תורידי פרופיל לזמן מה ותחזרי לכאן עכשיו.. בזבזת מספיק אנרגיה ללילה אחד."
"תפסיק לדאוג לי, טרוי. אני אהיה בסדר.. פשוט רציתי לנסות.."
"זה נמשך כבר מספיק זמן. את מפסיקה לנסות אנשים. זה לא משחק." נשמע קולו התקיף של טרוי מהצד השני.
"ולבנות אותי לא היה משחק?" שאלה בכעס.
טרוי נאנח מהצד השני. "תחזרי הביתה אליקס."
אליקס נשמה עמוק, למרות שלא צריכה את האויר החסר תועלת הזה. "אני באה."
------
הייתי חייבת להוסיף את הפרק הזה כדי שתכירו את הנבל של הסיפור הזה. ועוד דמויות חדשות!
ספרו לי מה דעתכם!!!!!!!!!
מקווה שמתחתי אתכם!😉😁😘
YOU ARE READING
מאחורי המסכה / behind the mask
Dla nastolatkówאולי אתם מכירים את מרינט ואדריאן.. את הסיפור הלא גמור שלהם שעורר עצבים בכולנו.. מאסטר פו - שומר המופלאים (נכון לשנת 2020) עשה טיול קצר לארצות הברית כדי לחפש נער או נערה מתאימים לאחוז בְּמופלא. ואז הוא הגיע לברוקלין. ;הספר מספר על חייהם של שני נערים...
