לאק -
הראייה מטושטשת, הטעם רע בפה,
והצפצוף החזק הזה..
ההרגשה הרגישה נצחית.
לאט לאט, לאק חזר להכרה.
ההכרה שהכתה בו יחד עם כאב צורם בידו השמאלית.
הראייה מתבהרת וכל מה שהוא מצליח לראות זו אש כתומה שואגת וניירות על הרצפה.
הוא מזהה דמות שוכבת מולו.
לא.. שתי דמויות. אחת אוחזת בשניה.
פעימות ליבו רק דופקות מהר יותר ויותר.
הוא לחוץ ואבוד והצפצוף הזה לא מפסיק!!
"אההאהה" לאק גנח. ניסה לאחוז בראשו בשתי ידיו אך אחת מהן היתה תפוסה.
הוא הביט בידו השמאלית. העור שלו נשרף, נצלה, אך עדיין אחז בה אקדח בחוזקה.
הוא היה בהלם מדי כדי להגיב.
"לאק!!" הוא שמע צעקה, הרים את ראשו ועיניו נפערו.
הדמויות מולו היו וונדה שאחזה בפול החסר הכרה בזרועותיה.
"לאק!! בבקשה! תעצור!!" וונדה היתה עם דמעות על פניה שזרמו בשעה שהיא יבבה בתוך רעש הלהבות.
לאק הרגיש את הצפצוף גובר. "תעשי שזה יפסיק!!" הוא לא יודע אם דיבר אל וונדה או אל האוויר.
" לאק! אני יכולה לעזור לך רק בבקשה תניח את האקדח." היא ניסתה לחייך למרות התזמון הגרוע.
הלהבות התלהטו יותר ויותר והעשן החל חונק אותם. "בבקשה, לאק, תניח את האקדח"
הוא הביט בפול וראה דם זולג מראשו.
הוא לא ידע אם זה מתוצאה של נפילה או מפגיעת כדור. כדור של אקדח. אקדח שלאק מחזיק.
לאק הביט שוב במכונת ההרג. "אני לא מבין"
"אני לא מבין.. "
"אתה מושעה, לאק. השימוש בחומרי נפץ הם לא משחק. אני חושב שאתה צריך קצת חופש.. כשתחזור אנחנו נמשיך לדבר על זה." פול נאנח בתסכול מול מסך המחשב.
"אבל-"
"תשאיר את הכרטיס שלך וצא."
שקט נוראי. ידיו הזיעו והוא הרגיש שהוא עומד להתפוצץ. במיוחד ידו השמאלית שעקצצה לו כמו מיליוני דקירות.
"לא"
פול הוריד את עיניו מהמחשב שמולו והביט בלאק. "לא אגיד שוב. אם אגיד, ההשלכות ירחיקו לכת"
"אני הדבר הכי טוב שקרה לכם פה. הפרוייקט שלי יכול לקדם אותנו, לשפר אותנו, מעל להבנה האנושית!" הוא היה כל כך להוט לדבר שהוא התקדם בצעדים לעבר פול.
פול היה רגוע ורציני וזה הרתיח אותו.
"אם תשעה אותי עכשיו אתה תצטער על זה."
"ג׳ולייט הזהירה אותי שזה יקרה.." מלמל פול.
לאק הרגיש אגרוף לביטנו. "מה אמרת?"
"היא לא התכוונה ל-"
"ג׳ולייט הלשינה עליי? היא אמרה לך שאני יצאתי משליטה נכון? היא והחבר השוטר שלה, נכון??"
עד שלאק הביט לו בעיניים עם זעם עצום, הוא לא שם לב שכבר לא עמד מעבר לשולחן, אלא עמד לידו ממש.
"אתה צריך להירגע-"
"אל תגיד לי להירגע!!" לאק דפק עם ידו בכח בשולחן, ובאותה מהירות פול שלף את האקדח שהיה דבוק לתחתית.
ללאק לקחו כמה שניות לעכל שפול- אחד החברים הטובים שלו - מכוון אליו אקדח.
ואז הוא צחק. צחוק עצוב.
הוא אחז באקדח בידו השמאלית והצמיד למצחו. "קדימה. תירה בי."
פול הביט בו מזועזע. "כמו שחשבתי." לאק אמר, ניסה והצליח לחטוף מידו של פול את האקדח והכה בראשו עם המחסנית.
הוא נפל לרגליו ולאק היה על סף הדמעות.
"לאק?" וונדה נכנסה בשאלה וראתה את האקדח בידו של לאק. "מה לעזאזל אתה עושה?! איפה פול??"
היא רצה אליהם ומצאה את בעלה שוכב על הרצפה, מחוסר הכרה.
"שיט שיט שיט שיט" הוא לא רצה להסתבך ככה. הרגשות שלו הוצפו יותר מידי; הוא היה עצוב וכועס ועצוב ולחוץ ומפוחד ולא ידע מה עוד נשאר לו לעשות חוץ מ..
הוא כיוון את האקדח לוונדה וידו עלתה באש.
YOU ARE READING
מאחורי המסכה / behind the mask
Ficção Adolescenteאולי אתם מכירים את מרינט ואדריאן.. את הסיפור הלא גמור שלהם שעורר עצבים בכולנו.. מאסטר פו - שומר המופלאים (נכון לשנת 2020) עשה טיול קצר לארצות הברית כדי לחפש נער או נערה מתאימים לאחוז בְּמופלא. ואז הוא הגיע לברוקלין. ;הספר מספר על חייהם של שני נערים...
