27ב

210 22 5
                                    


לא להכנס ללחץ.

היא הגיעה לשלב ההתמחות בלימודים. וההתמחות שלה בהנדסת חשמל היתה בחברה הגדולה 'טלובט'.

אמאא תודה שעזרת לי להגיע עד לכאן!

תודה לאבא על שעזר לי לחרוש למבחנים!

תודה לאחיי שלא נמצאים בבית ומפריעים לי!

היא התחילה לדמיין את טקס הענקת התואר אבל היא בכלל לא היתה קרובה לסיום.

היא עברה את הקבלה ועלתה במעלית לקומה שאמרו לה.

המקום היה נראה מסודר וכולו לבן מעבר לזגוגית.
היא ראתה אנשים בחלוקים עוברים מצד לצד ומשקפי המגן. חלק הביטו בה לרגע וחזרו לעבוד, כאילו הם רגילים שאנשים בוהים בהם כך.

היא התכוונה להתקדם לכניסה מצד שמאל, אבל לא שמה לב ומישהו נתקל בה והדפים שהחזיק התפזרו על הרצפה.

"סליחה! סליחה! סליחה! אני מאוד מצטערת! הנה אני אעזור לך." שניהם התכופפו להרים את הדפים.

הבחור בעל השיער הכהה לא אמר דבר והיא ניסתה ליצור איתו קשר עין דרך המשקפי מגן שהרכיב.

היא העיפה מבט בדפים וראתה נוסחאות מתמטיות מוכרות. "אינטילגנציה מלאכותית?" היא גיחחה. " חשבתי שטלובט עוסקים רק בהנדסה בסיסית..."

הוא הרים את עיניו כדי ליצור איתה קשר עין ומבטו נח עליה זמן מה. "זה עומד להשתנות."

היא לא ידעה איך להגיב. הוא היה נראה נחוש בדעתו. אז היא הנהנה בשקט.

הם סיימו לאסוף את הדפים ונעמדו על הרגליים.

"שוב סליחה.. אני חדשה פה." חייכה בביישנות.

"כן. שמים לב." אמר והיא התקפלה בעקצוץ בושה. "את בהתמחות כאן?" שאל.

"אה כן. יום ראשון שלי." ענתה.

הבחור הוריד את משקפי המגן לצווארו וחשף את עיניו הירוקות. הוא הושיט את ידו קדימה. "שמי לאק סנדאק, אם את צריכה עזרה אני כאן."

היא שמחה מהעובדה שמצאה חבר במקום הגדול הזה. היא לחצה את ידו. "אני ג׳ולייט אייר, מצפה לעבוד איתך! תודה!"

מאחורי המסכה / behind the maskWhere stories live. Discover now