מהי אהבה

פייפר

השעה כבר תשע ואני מאחרת לבית ספר.
"שיט"
אני מצליחה איכשהו להרים את עצמי בצעדים שיכורים משינה לחדר האמבטיה ואני מתאפרת קצת.
כשאני מסיימת לצחצח שיניים אני מתלבשת בחצאית מיני בצבע תכלת וחולצה צמודה שחורה לוקחת את התיק ויוצאת.
כשאני מגיעה לתיכון אני ממהרת לכיתה ומנסה להסדיר את הנשימה כשאני פותחת את הדלת.
"שלום גברת דסקל," סוניק אומר בזמן שאני מרגישה את המבטים נעוצים בי.
אני פולטת נשיפה והולכת לשבת ליד ברנדון.
"מה קרה?" הוא שואל אותי בשקט.
"סתם לא התעוררתי, הייתי ער-" אני משתתקת כשסוניק מסתובב מהלוח אלינו. הוא ממלמל כמה מילים וחוזר לכתוב.
"הייתי ערה עד מאוחר אתמול" אני ממהרת להשלים. הוא מהנהן ואנחנו מעבירים את שאר השיעור בשיעמום תחת על מלחמת העולם הראשונה.
כשאנחנו מסיימים קולטון ואייטי נכנסים אלינו ביחד מכיתת המדעים, למרות שהם לא לומדים ביחד.
הוא הלך לאסוף אותה.
הוא הלך לאסוף אותה?
קולטון לא כזה ג'נטלמן. לא.
"היי" טייט מתחילה.
"היי" שניהם עונים ביחד ומחליפים מבטים צוחקים.
"רוצים להסביר לנו מה קורה פה?" ברנדון מתגרה. אני חובטת בו מאחורי גבו כדי שלא יראו והוא מרים גבה.
אחרי התקרית בשבת אני לא רוצה עוד סיבוכים.
"תשחרר אותם" אני לוחשת לו בזמן שקולטון ואייטי מחליפים מבטים מובכים.
"כלום לא קורה," אייטי ממהרת לסתור.
ברנדון לא מתעלם ממני וממשיך לשחק באש- "אני בטוח..." הוא בוהה באצבעותיהם השלובות.
קולטון קולט על מה הוא מסתכל ומיהר להפריד אותם.
"זה לא ככה," אייטי סותרת ומסתכלת על קולטון שמאשר.
"טוב...את סבבה אייטי?" אני מנסה להפסיק את ההתגרויות האלה.
היא מהנהנת ומחייכת אליי.
"ממש"

ממש.