מהי אהבה

פייפר

אני הולכת לקחת לעצמי משקה כשאני מחכה שבחור לפני יסיים למזוג לעצמו.
כשהוא קולט שאני מחכה הוא מסתובב אלי. ו...הוא נראה ממש טוב.
עיניים ירוקות שיער יפה ושחור שמסתיר את עינו הימנית.
"מה אני יכול למזוג לבחורה כמוך?" הוא שואל אותי ואני מסמיקה.
"זה יהיה מצויין, תודה" אני מצביעה על הבקבוק שבידו.
"יש לך טעם טוב." הוא אומר ומושיט לי את הכוס שמילא. "תודה"
"אז...מאיפה את...?" הוא שואל שנייה לפני שהוא לוקח שלוק מהכוס שבידו.
"אני מאוקספורד." אני אומרת בזמן שהוא משתעל מהמשקה.
"את מאוקספורד?" אני מהנהנת. רגילה לתגובה הזאת.
"אה, נחמד. אז אם אני אגיד לך משפחות יכול להיות שתכירי אותן?" אני מהנהנת שוב.
"את מכירה את משפחת ג'נט?"
ג'נט? לא.
"לא"
"ואת סמית'?"
אייטי סמית'.
"בטח! הבת שלהם היא החברה הכי טובה שלי!" הוא מרים גבה בהפתעה .
"הבת שלהם? מי?" הוא שואל מסוקרן לחלוטין.
"אייטי." הוא מהנהן באיפוק ויכולתי להשבע שראיתי זיק של להט די מרתיע בעיניו.
"איפה הם גרים עכשיו?"
"בצד הצפוני של אוקספורד. איך אתה מכיר אותם בכלל?" אני שואלת בחטטנות.
הוא צוחק לעצמו. "סיפור ארוך..."
טוב...
"איך קוראים לך?" אני שואלת בנימוס.
"אה! איזו חוצפה מצידי. לי קוראים...ג'רמי. ג'רמי קונוס. ואני מ'בונד' דרך אגב." הוא עונה בבדיחות.
"בונד? לא רחוק ממני אז...איך יכול להיות שלא נפגשנו?" אני תוהה בקול.
"עברתי לפה בחזרה רק לפני שבוע בערך...גרתי באנגלייה...ו..רק איך קוראים לך?" היא שואל מובך.
אני ממהרת לענות לו- "אה, כן סליחה, אני פייפר. פייפר מטלסרוב." הוא מהנהן.
"מגניב. נעים להכיר."
"גם אותך" אני עונה קצת מבויישת.
"שנלך לשבת אולי איפה שהוא? תספרי לי קצת על עצמך?" הוא שואל אותי ואני יותר מידי מסמיקה.
"בטח."
"אתה רוצה להכיר חלק מהחברים שלי אולי? הם גם מאוקספורד." אני שואלת אותו.
"אה הא" הוא מאשר.
אני מתקרבת איתו אל קייל שנמצא כבר ליד קרלין, ולברנדון וטייט. ובויס.
בויס עומד ליד טייט. אני יורה לעברה מבט שואל והיא מסמנת לי שתדבר איתי אחר כך.
בסוף היא מחזירה לי מבט שואל ואני מתחילה כשאני מספיק קרובה לכולם.
"הי קרלין, הי בויס, מה קורה?" אני שואלת אותם משועשעת מהמצב.
אחרי החלפת כמה מילות נימוס אני מציגה בפניהם את ג'רמי.
הם כולם מתלהבים ממנו, טוב, כולם חוץ מברנדון, והם ומתחילים לדבר על כל מיני ענייני בנים לא מעניינים.
"בואו נצלם תמונה!" אני מציעה בהתלהבות.
"יאללה!" קרלין מתלהבת גם היא.
"שאצלם?" ג'רמי שואל.
"אפשר...כן." אני עונה ומושיטה לו את האייפון שלי.
אני הולכת אחורה ומחבקת ביד אחת את טייט וביחד השנייה את קייל ואני מחייכת.
"אוקיי. צלמתי כמה תמונות..." אני לוקחת בחזרה את הטלפון ומודיעה לכולם-
"אני שולחת לאייטי וקולטון, שיצאו להם העיניים. ככה זה שאתה בוחר להשאר עם החבר במקום איתנו," אני אומרת ומושכת בכתפיי.
"חבר?!" ג'רמי פולט, ואני נרתעת קצת.
"כן...למה אתה ככה?" אני שואלת בעצבנות על גסות הרוח שלו.
הוא צוחק ומניד בראשו.
"לא, היא פשוט...אני מכיר אותה טוב ומוזר לי שיש לה חבר..." אני נרגעת.
"אה, אוקיי."
אחרי כמה דקות טייט מסמנת לי לבוא איתה ואני צועדת בעקבותיה לחצר האחורית של הבית.
"ספרי לי הכל עלייך ועל בויס!" אני ממרפקת אותה בהתגרות והיא צוחקת.
"הסברתי לו שפחדתי לפגוע בקייל ובגלל זה נרתעתי ממנו, אמרתי לו גם שישרנו את ההדורים והכל בסדר עכשיו, הוא סלח לי וזהו. אנחנו ביחד רשמית!"
אני מחבקת אותה חזק.
"אי גאה בכם. בך ובקייל." אני אומרת בחיוך גאה.
"עכשיו-" היא מתנתקת ממני,
"ספרי לי על ג'רמי."
"אין יותר מידי מה לספר. הוא חמוד ו... לא יודעת.." אני מתחמקת.
"בואי איתי" היא אומרת וגוררת אותי מרחק צעדים ספורים ממנו. בסוף היא דוחפת אותי אליו, להתמודד לבדי.
***
נגמר הערב. נגמר הערב הפאקינג מדהים.
אני לא אחת מופקרת שתנתנשק עם כל בן בלילה הראשון.
ממש לא.
אבל זה קרה.
כי זה הרגיש כל כך נכון.
הוא נתן לי את המספר שלו, ואמר שנפגש.
אני מרגישה מדהים.
בעננים.

מה חושבים על ג'רמי? טוב אתם הולכים לשנוא אותי כי ...
סליחה בלי ספויילרים!!!