מהי אהבה

ברנדון

אחרי ההתפרצות ההזויה של טייט כולם התפזרו, ואני מתלבט אם כדאי לנהל עכשיו את השיחה עם פייפר.
אני מפחד שזה יותר מידי דרמה.
מצד שני... אני חייב להוציא את זה. שזה לא יישב עלי עוד.
בסוף אני מחליט-
"אתה מחרפן אותי, אתה יודע?" היא פותחת לפני שאני מספיק להתחיל.
"מחרפן אותך? מה עשיתי הפעם?" אני שואל בנינוחות.
המבט שלה מזהיר אותי שהיא רצינית.
"ברנדון, אתה לא שם עליי. אני אומרת לך לא לפתוח את הדרמה הזאת, ואתה פותח, אני מביאה לך יד בכיתה ואתה משחרר אותה, אבל כשאנחנו במסיבה ואני נראת טוב אין לך בעיה להראות אותי לחברים שלך. אני לא בובה שלך!"
"פיי, תרגעי." אני אומר עדיין אדיש לחלוטין.
"אל תקרא לי ככה, ואני רצינית, ברנדון!"
"גם אני! את בטח מבלה לך יופי עם סאם בזמן שאני תקוע עם ג'וזפין רוסו שמדברת רק צרפתית!" אני מתהפך עליה בחזרה.
"אל תפיל את זה עליי! ואמרתי לך כבר, אין לי כלום עם סאם! אם היית סומך עליי היית יודע את זה." היא אומרת בהתרסה.
"את צודקת אני לא סומך עלייך. עוד משהו?"  היא מתנשפת ומגלגלת עייניים.
"אתה לא יאומן! אלוהים אדירים!"
"טוב. אני לא יאומן, את רוצה להפרד ממני? אז לא, אני נפרד ממך. אני לא אשאר כמו קייל שזורקים אותו."
היא בוהה בי בפה פעור.
"אנ- אני לא אמרתי.. אני לא אמרתי שאני רוצה להפרד...אני...רק כועסת, ואתה יכול להגיד סליחה כדי שהכל יהיה כרגיל... לא אמרתי שנפרד..."
אני רוצה להגיד לה שזה סתם היה אי שליטה בכעסים שלי ושגם אני לא התכוונתי אבל אני אראה כל כך מרושל ככה.
"טוב, אולי כדאי שזה מה שנעשה." הגאווה שלי גוברת עליי.
אני אומר ומסתובב הולך לפני שאראה את פניה הפגועות ואשתפן.

אממממ כו