מהי אהבה

טייט

כשאני מגיעה הביתה אני מגלה שדייב, החבר של אמא שלי, עדיין נמצא בבית.
"היי" אני אומרת כשאני נכנסת.
"היי" הוא אומר ומכבה את הטלוויזיה.
"איפה אמא שלי?" אני שואלת אותו כשאני לא רואה אותה במסדרון.
"מדלין הלכה קצת לקניות. אבל האמת שאם את לא ממהרת, אני אשמח לדבר איתך על משהו..." אני מביטה בו במבט מסוקרן ומתיישבת מולו.
"אני מקשיבה."
"תראי. אני יודע שאת מאוד אוהבת את אבא שלך." אני מהנהנת מנסה להבין לאן הוא חותר.
"אני...טוב, תראי, אני מתכוון להציע נישואים לאמא שלך."
כוס המים שהיתה לי ביד מתנפצת על הרצפה ואני לא מנידה עפעף.
"אני יודע שזה מצב מוזר. אבל אני אוהב אותה ואני יודע שהיא מוכנה. היה חשוב לי להגיד את זה. אני יציע לה גם אם לא תאהבי את זה, אבל חשוב לי לדעת מה את חושבת..."
אני בוהה בו בעינים פעורות ולא מצליחה להוציא עדיין מילה.
"אני לא אחליף את אבא שלך. אני לא בא למלא את מקומו. הייתי צריך שתדעי את זה לפני שזה יקרה."
אני מצליחה רק לגמגם ולנסות לרכך את הכעס הענק שמצטבר בי.
"אני..אני צריכה ללכת" אני עולה לחדר שלי בלי לחכות לתשובה.
כשאני סוגרת את הדלת אני מתיישבת על הרצפה ומשתמשת בדלת כמשענת.
מה פאקינג קרה פה?
אני מתחרפנת. אני פשוט מתחרפנת.
אני צריכה אותו לידי שירגיע אותי.
אני צריכה אותו עכשיו.
אני מנסה לא לצרוח.
אני לא מסוגלת.
זה יותר מידי.
הקירות סוגרים עלי וחונקים אותי.
אני צריכה לצאת מפה.
***
אני הולכת לשבת ב'גן וטי'.
הציפורים האלו והדשא הירוק זה מה שמרגיע אותי.
אני מחברת את האוזניות ושמה על פול ווליום את השירים שאני לא סובלת.
אני אוהבת את הגן פה כי הוא מזכיר לי רגעים יפים.
הרגעים שלי עם קייל.
הרגעים שלי כמשפחה מאוחדת.
הרגעים שלי עם קייסי.
וגם,
הבית של קייל קרוב מאוד לפה, וזה נותן לי תחושת בטחון.
אני כל כך מטומטמת.
אני כל כך פאקינג מטומטמת.
למה הרסתי הכל?!
הדמעות לא מפסיקות ואני מתחרפנת יותר.
השירים הורגים לי את האוזניים, הדשא זוהר מידי, והציפורים טוחנות לי את המוח.
אני פשוט...אני פשוט...
מתחרפנת!
זה גדול עליי.
אני יושבת שם קרוב לשעה מסתבר, למרות שלא הרגשתי ככה.
בסוף אני רושמת הודעה לאדריאן.
דייב יציע לה נישואים.
מרוב בכי אני כבר עייפה כל כך שאני נרדמת בעודי משאירה על פניי איפור מרוח, ועיינים נפוחות.
בחלום שלי, לא קורה כלום.
הכל מדהים.
קייסי חיה, קייל איתי, ואבא שלי מחבק את אמא שלי.
אבל המציאות המהורהרת מחזירה אותי לכאב.
"טייט?" אני פותחת את עיני באחת. את הקול הזה אני אזהה בכל מקום.

מי זההההה