מהי אהבה

אייטי

אז התאום של טייט מגיע...
ואמא שלה מתחתנת בזמן שההורים של קייל בתהליך גירושים,
בזמן שאני גרה אצל קולטון,
בזמן שברנדון נעלם?
האמ. כן?
זה ממש נחמד שהוא בא והכל...רק ש...
לפני שהוא עזב אנחנו סוג של התנשקנו. היה לנו קטע...
אבל עכשיו אני עם קולטון. ולכן זה לא משנה.
כדאי שאגיד לקולטון...
כמסתיים היעור אני גוררת אותו אחריי לפינה בצד.
"מה קורה?" הוא שואל אותי.
"לא לא הכל בסדר, רק...תראה, לפני שאדריאן עזב, היה בינינו איזה קטע...כאילו זה היה לפני הרב-"
"קטע? למה את מתכוונת?" הוא שואל נבוך.
"התנשקנו."
הוא מהנהן באיפוק.
"אבל זה היה ממזמן, זה לא חשוב. רק רציתי לידע אותך. בסדר?"
הוא נושק לי ברפרוף.
"כל עוד את עדיין רוצה אותי, אני מצויין."
"באמת יש לך ספק?" אני צוחקת וחובטת בו בזרועי.
"בוא נחזור." אני מובילה אותו חזרה.
***
"אז מה? אנחנו נפגוש אותו ממש מחר?" פייפר שואלת על אדריאן.
"הוא תפוס פייפר" טייט עונה בשנינות.
"אויש, מה הקשר בכלל?" שתיהן צוחקות.
"ועכשיו ברצינות, הוא כבר ילמד איתנו ממחר?" קייל מתערב.
"לא נראלי, הוא צריך לסיים את ההרשמה, נראלי רק שבוע הבא הוא יתחיל לבוא.
הטלפון של אחד מאיתנו מזמזם, וכנראה של טייט כי היא בדיוק מוציאה אותו.
"הוא הגיע!" היא צועקת ונראית מאוד מאושרת משום מה.
"דרך אגב טייט, לא ראינו את בויס כמעט..." הבעת פניה של טייט הופכות מוסמקות ומובכות.
"כן...נפרדנו..."
"וואי אני מצטערת...לא הייתי צריכה לשאול." אני מרגישה ממש מגעילה ובא לי לקבור את עצמי ברוב בושה.
"לא לא זה בסדר, אנחנו ידידים טובים עכשיו. עדיף לשנינו ככה" היא מחייכת.
אני לא רואה שום ספק בעיניה.
"רגע אפשר סדר שנייה? אייטי וקולטון אתם ביחד," קרלין מעבירה מבט עלינו ואני מהנהנת.
"פייפר וטייט פנויות, וגם ברנדון?" היא שואלת.
היא קצת משגעת אותי.
כי עכשיו בגלל קייל היא באה איתנו כל הזמן כמעט.
"כן." קייל מאשר ומשלב את ידיהם ביחד.
"שאלה אחרונה, איפה אז ברנדון?"
אני מעבירה מבט לקולטון.
"הוא סתם עיצבן." אני מושכת בכתפי.
הוא מהנהן ומנתק את מבטו משלי.

האומנם?