מהי אהבה

אייטי

אני כבר רצה קרוב לשעה.
אין לי פאקינג מושג מה אני עושה או לאן אני הולכת ואני רק מתפללת שקולטון בסדר.
הטלפון שלי לא מפסיק לצלצל ואני מחליטה להתעלם.
ריצתי הופכת להליכה איטית ואני מרשה לעצמי לעצור בצד רגע להקיא.
הוא הצליח לעבוד על פייפר. הוא הצליח להגיע אליי.
ברגע שהוא ימצא אותי זה יקרה שוב. ואני לא מסוגלת.
אני לא מסוגלת להסתכן.
אבל מה עם קולטון? מה אם הוא לא בסדר? מה אם הוא לבד עכשיו מתפתל? מה אם ג'רמי ימצא אותו?
אני חייבת להוריד קצת מהאגו שלי ולהתקשר לפייפר.
שיחה ראשונה. לא עונה.
שיחה שנייה. לא עונה.
שיחה  שלישית-
יש.
"אייטי?! איפה את?!"
"קולטון!? הוא בסדר?!" אני שואלת ומתחמקת משאלתה שלה.
"אייטי, אנ-" אני לא צריכה תירוצים.
"פייפר! כן או לא?!"
"לא הוא לא..." שתיקה על הקו. "הצוואר שלו סגול, הוא כולו מלא שריטות מדממות ולפני כמה דקות הוא התעלף. אמבולנס בדרך."
"אמבולנס?! הם אמרו שצריך לזה אמבולנס?!"
"אייטי, הוא כולו נפוח והוא התעלף. ברור שצריך."
פאק מה עשיתי?!?
"תסמסי לי את הכתובת של הבית חולים. ביי." אני סוגרת לפני שתשמע את הדמעות בקולי.
אני נשכבת על החול בייאוש.
מה עשיתי? מה פאקינג עשיתי?
אני כל כך מטומטמת.
קולטון ניסה לעזור לי. ואני הכאבתי לו בגלל משהו שלא קשור אליו.
וגם אחרי שנשכתי אותו, הוא עדיין ניסה לעזור לי.
אני כל כך מטומטמת.
לא מגיע לי אותו.
לא מגיע לו אותי.
הודעה מפייפר גואלת אותי מיסוריי המצפון שלי.
"בית חולים ברחוב היפסטיק 67"
שיט.
אני אצטרך מונית.
***
אני יוצאת מהמונית קרוב לחצי שעה אחרי שפייפר כתבה שהם שם.
לקח לי זמן לתפוס מונית והיו פקקים.
ואז נזכרתי בשאלה שהייתי אמורה לשאול ממזמן.
"פייפר? ג'רמי עדיין איתך?" אני שולחת לה.
"לא. אבל אני אצטרך לברר מה קרה אחר כך. תבואי אנחנו בקומה העליונה. חדר 667"
ריח של תרופות אופף אותי ומזכיר לי זכרונות שקיוויתי לשכוח.
חדר 486.
המוניטור מפסיק לעבוד.
אחיות, רופאים, בכי. לוקחים אותי משם כדי שלא אסתכל איך הם מכסים את הגופה הדוממת של אבי.
אני מכבה את המחשבות האלה מהר.
אני פה בשביל לתקן את מה שעשיתי. כמה שאפשר.
תתרכזי בקולטון.
חדר 667.
אני נושמת נשימה עמוקה לפני שאני דופקת.
קייל פותח לי.
"הי אייטי אנח-"
ברגע שאני קולטת את קולטון אני מתעלמת מכולם. העולם עוצר. אין אף אחד מלבדו.
"אלוהים אדירים." אני מתנשפת.
לא ראיתי מה עשיתי בחושך, אבל עכשיו?
הוא חיוור כמו הקיר וקודח בידי. צווארו מגובס ובקרסולו יש תחבושת.
מה עשיתי?

כע..