born this way- Lady Gaga.
-המשך פרק-
״חד משמעית את זה.״ אמרתי לבני שמדד שמלה צבעונית.
״את בטוחה אמא?״ שאל אותי בקולו החסר ביטחון.
״יותר מבטוחה ואתה יודע אם מה זה יתאים?״ שאלתי אותו והוא הסתכל עליי בפרצוף מסוקרן.
״עם אודם אדום וקצת צלליות ורודות.״ אמרתי לו בקול רציני שהיה מעט ציני.
״אז אני יכול לקחת?״ הוא שאל אותי ״אחרת למה הבאתי אותך לפה?״ אמרתי לו והוא הינהן וצחק.
״לחלוטין את זה.״ אמר שון והצביע לעבר חולצה בטן ירוקה וזוהרת שממש צעקה ׳אריאל׳.
אריאל כל כך התאהב בה שרץ לעבר לשם וחטף אותה במדיה שלו.
״איזה ילד מוזר לובש בגדים של נשיים.״ שמעתי קול מוזר הסתובבתי לעבר אותו הקול ״סליחה?״ שאלתי את האישה שחייה בשנת הטרמפפו, כעס נטף מקולי.
״גברים אמורים ללבוש בגדים של גברים ונשים את הבגדים של נשים, לא הפוך, בטח ההורים שלו אחים ובטח איך שהילד הזה לבוש, ככה הוא גודל להיות הומו!.״ היא מילמלה, הו לא היא לא יודעת אם מי היא מתעסקת.
במיוחד לא רציתי שאריאל ישמע את המילים האלה, אם שון ישמע זה סוף החנות.
״תאמיני לי ההורים שלו לא אחים, ואני מבקשת שתבקשי מהילד שלי סליחה, התפקיד שלך הוא למכור ולא להסתכל מה אנשים אחרים לובשים או קונים. או להחליט בעצמך מה המשיכה של הילד שלי! את זה הוא יחליט לבד!״ אמרתי לה בקול גבוהה והיא הסתכלה אלי בשוק.
היא עדיין לא זיהתה אותי.
מאז שאני ושון יחד, שזה שבע שנים.
אנחנו כל הזמן בכותרות ואנחנו לא יורדים ממנה.
״מה קרה שחר?״ שמעתי את קולו המלטף של בעלי.
טוב הוא לא היה מלטף כי הוא ליד אנשים, אבל שהוא לא ליד אנשים הוא הבן אדם הכי נחמד והכי מקסים שיש גם כשיש אנשים.
הוא פשוט יותר קשוח ליד אנשים.
האישה פתחה את העיניים בשוק וקיללה מתחת לשפתה.
״כלום, אנחנו עוזבים את החנות.״ אמרתי לעברו והתקדמתי לעבר אריאל כדי להסביר לו למה אנחנו עוזבים, למרות שהוא כל כך רצה את החולצה שלו.
״אריאלי אתה יודע, שאמא מקבלת אותך נכון?״ אמרתי לבני וירדתי על הברכיים שלי כדי להיות בגבוה העיניים שלו.
ידעתי שיש הורים שלא מקבלים את הילדים שלהם, ולמזלי לא הייתי אחת מהם.
אמא שלי תמיד קיבלה אותי, גם כשחשבתי שאני אסקסואלית היא תמכה בי.
