[סליחה אם יש שגיאות כתיב.]
[como mirarte- Sebastian Yatra]
-נקודת מבט: שחר-
-יום אחרי-
-השעה: 13:00-
״שחר קומי כבר מאוחר.״ שמעתי מישהו מנער אותי וקורא בשמי, מנסים להעיר אותי.
אבל אני עייפה מדי, היום בלילה שוב פעם היה לשון סיוט אז קמתי לעזור לו הפעם לא הערתי אותו חיכיתי חצי שעה ואז רק הערתי אותו.
ואז דיברנו שעה וחצי עד לשעה ארבע לפנות בוקר ותוך כדי השיחה נרדמנו יחד מחובקים.
״שחר יאללה כבר אחד בצהריים, ישנת מספיק.״ הוא שוב פעם ניער אותי, אני רטנתי לא רוצה לקום, רוצה רק לישון.
״לא עוד חמש דקות.״ אמרתי לו בהתחננות ומשכתי בזרועות שלו וחיבקתי אותו, התכרבלתי בחזה שלו.
״לא יאללה קומי.״ הוא אמר אבל לא שיחרר את החיבוק שלנו אלא חיזק אותו, וצחקתי כל כך חזק והוא חייך, למה הוא לא צוחק כמוני?
״אתה אומר לי לקום, אבל לא משחרר את החיבוק?״ שאלתי אותו בהתגרות והוא חייך.
״אני אזרוק אותך לבריכה שחר.״ הוא אמר ברצינות ואני הסתכלתי אליו בהלם.
״אתה לא תעז.״ אמרתי לו גם אני ברצינות, יודעת שלא יעשה את זה נכון?
״כן אני כן, רוצה לראות?״ שאל אותי ואני הינהנתי לחיוב רוצה לראות את האומץ שלו.
למרות שיש לו מלא.
שון הרים אותי וצווחתי, ״שון תוריד אותי בבקשה.״ אמרתי לו בהתחננות והוא עוד פעם חייך, אחי מה הקטע¿.
״לא רצית לראות לא?״ הוא שאל אותי בהתגרות וצחקתי.
״לא שון תוריד אותי צחקתי.״ אמרתי לו בפחד מזויף, הוא הוריד אותי לריצפה שבשירותים.
״נראלך אני יודע שאת פוחדת מהמים.״ הוא אמר ופתחתי את העניים שלי בהלם, אני מפחדת מהמים?
״לא נכון, אני לא מפחדת, אני פשוט לא רוצה להרטיב את הבגדים שלי.״ אמרתי לו גם אני בהתגרות.
״טוב שמענו אלייך שחר.״ הוא גם התגרה בי.
״טוב שמענו שון הכבשון.״ אמרתי לו בציניות וגם בהתגרות.
״חאלס לקרוא לי ככה.״ הוא אמר במעט עצבים שאיך שהוא ידעתי שהם מזויפים.
טוב סליחה.״ ביקשתי בכול זאת סליחה.
״אז מה עושים היום?״ שאלתי אותו שהכנסתי משחה למברשת שיניים שלי שיש בחדר שלו.
״לא יודע, תיכננתי לשאול אותך מה עושים היום?״ הוא אמר לי וירקתי את המשחה.
״לא יודעת גם, תגיד ונלך.״ אני שונאת לבחור לאיפה ללכת, גם גל היה עושה לי את זה וטוען בגלל שאני אישה אז אני חייבת לבחור. (דרך אגב זה קרה עם האקס שלי ובואו נגיד שיצאתי אליו. אז אמרתי לו שהוא אישה שיבחר למרות שזה לא עבד אני עדיין הייתי צריכה לבחור-ה.כ)
