Happier- Ed sheeran
[סליחה אם יש שגיאות כתיב.]
-נקודת מבט: שון-
-אותו יום, מאוחר יותר-
-21:00-
אשקר אם אגיד שלא רציתי ללכת אחרי שחר.
כי רציתי ועוד איך רציתי אבל, לא יכולתי, היא הייתה עם מישהו ואני איכשהו ידעתי שהוא זה שצריך אותה.
כמו שאני צריך אותה.
אולי אפילו יותר ממה שהוא צריך אותה.
ידעתי שאני אתן לה הכל אם היא רק תרצה.
הייתי מסוגל לזה.
גם אם היא לא הייתה מבקשת את זה ממני.
כי ידעתי ששחר תעדיף להביא הכל לאנשים מאשר שאנשים יביאו לה.
כזאת היא הייתה.
ואני רציתי אותה כזאת.
כי אני לא כזה.
ואני יודע שאני זה שאיבד אותה.
היא בחיים לא תהיי איתי, שיש לה את ג'קי.
הוא הפוך ממני, הוא יותר חם ואוהב, את זה ראיתי היום שהוא חיבק ונישק אותה.
ואני ידעתי שאני לא כזה אבל, יכולתי להיות בשביל שחר.
הרי מי לא היה מראה את זה, ששחר שלו? אף אחד, כולם היו מראים אותה לעולם.
כי שחר היא הכל, היא כל מה שיכולתי לבקש.
היא מילתה את כל החסר, שכבר לא נשאר חסר, נשאר רק אותה.
טוב מה אני חושב, אני צריך לחשוב על איך, אני מתקרב לשחר?
היא במערכת יחסים, ואני חשבתי שאם היא תחזור, זה יחזור למה שהיינו פעם.
כנראה טעיתי.
ועוד איך טעית שון גרין, כנראה לא היית טוב מספיק בשבילה.
רציתי לדעת לאן היא כל כך ממהרת, היא הלכה בכזאת מהירות.
ורציתי להזכיר לה איפה היא ישנה, איתי, במיטה, מחובקים שתינו יחד.
אבל כנראה היא לא זוכרת את זה, אבל, אני כן זוכר את זה.
הייתי צריך ללכת אחריה נכון?
ועוד איך הייתה צריך ללכת אחריה.
אולי היא צריכה אותך?
כמו שאתה צריך אותה.
אולי אני אתקקשר אלייה?
אולי לא?
טוב אני מתקשר גם, אם היא לא תענה, עדיף לנסות מאשר לא לנסות- ״שון?״ אה היא ענתה.
״שחר את בס-״ היא קטעה אותי ״שון, אני לא יכולה לדבר עכשיו.״ היא אמרה וניתקה לי.
שמעתי את הקול שלה חסר רגש וחסר מוטיבציה לדבר איתי.
