Sorry- Halsey.
[סליחה אם יש שגיאות כתיב.]
-נקודת מבט: שחר-
-אותו יום, מוקדם יותר-
-12:15-
סידרתי את השיער שלי לקוקו ומרימה את אריאלי מהשולחן שלנו ולוקחת איתי את הבקבוק שלו.
הולכת לעבר הספה ויושבת עלייה ומאכילה אותו, הוא לאט, לאט נגמל מהבקבוק.
התלבשתי מוקדם יותר, כדי שאני אספיק לעשות הכל.
והנה אני מוכנה חצי שעה לפני.
מנשקת אותו בראש ופשוט מודה עליו, הוא המתנה שלי, אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיו, מה הייתי בלעדיו.
הוא מחייך עליי ואני לא מתאפקת ושוב פעם מנשקת אותו.
״אמא אוהבת אותך אריאלי!״ אמרתי לו והוא הינהן ומחבק אותי בזרוע שלו.
אין כמו ילדים, החולשה שלי תמיד הייתה ילדים, אהבתי ילדים מאז שאני זוכרת את עצמי.
הייתי רואה את היילי עם אחיות שלה והייתי מקנאה בה שיש לה אחיות.
אין כמו האחיות של היילי, אני ממש אוהבת אותן! ויש לנו קשר מיוחד.
עוד שהיינו בתיכון והיילי הייתה כל העצבים שלה על נתנאל, היא בקושי הייתה מתייחסת לאחיות שלה ואני הייתי אוהבת ילדים, הייתי איתן מלא!
אני זוכרת הכל, היינו רואות סרטים של דיסני, היינו משחקות יחד מחבואים, רוקדות בבית שלהן שהיה גשום בחוץ.
הייתי ממש מחוברת אליהן אבל, אני והן לאט לאט התרחקנו כי התגייסתי.
אני מקווה שהיה לי עוד ילדים חוץ מאריאלי, אני ממש אשמח לעוד ילדים, למלא ילדיםםםםםםםםםםםם.
רואה בזווית עיניי את ג׳קי שהוא בדרך למטבח.
״הייי, צהריים טובים.״ הוא אמר לי וחייכתי אליו.
״צהריים טובים.״ החזרתי לו והוא הפעם חייך.
״אמ שחר, שחכתי להגיד לך שיש לי היום פגישה באחת, אני לא אוכל לשמור עליו.״ הוא אמר לי וישר הורדתי את חיוכי, מי ישמור לי אליו?
״וואי גם לי יש פגישה באחת, טוב שאמרת לי, אני אשאל את חברים שלי.״ אמרתי לו והוא הינהן, מכין לעצמו קפה.
מרימה את הטלפון שלי ומחייגת להיילי, הבטחתי לה שאני אנסה לספר לה דברים ראשונים במקום לנתנאל.
״הלו?״ שאלתי את היילי אחרי שהיה רשום לי במספרים שהיא ענתה.
״הלו? שחר?״ היא שאלה אותי והינהנתי , כאילו, היא יכולה לראות אותי.
