התנעתי את האוטו שלי, ידיי הזיעו וליבי פעם בחוזקה. אני יודעת שאני פזיזה, שאני משוגעת על כל הראש. אני רצה לבית חולים, בשביל בן אדם שאני בקושי מכירה. והדבר הידוע לי ביותר הוא שהוא ממשפחת פשע, והם גם היו שם בבית חולים.
אני טסה בין הכבישים והרמזורים, עוקבת כמה ישראליים עצבניים, שמפנים לעברי אצבע משולשת וכועסת.
בצדק,לחתוך ככה אנשים בכביש זה לא הדבר הכי מלאכי שיש.
הגעתי לבית החולים. וישג ניגשתי לפקידה בדלפק. "היי שלום, אני מחפשת את זיו ברקת.." הפקידה קטעה אותי בחיוך מנומס. "מותק תירגע קודם, תנשמי. ועכשיו תגידי לי מי את בשבילו?" בלעתי את רוקי..מי אני? מי אני בשבילו?
"חברה שלו." פלטתי כמו סתומה, הפקידה חייכה בניסיון להרגיע אותי שוב. "אוקיי, אני לא אוכל לאשר לך כניסה לתוך החדר, הוא כרגע בניתוח. אבל הוא נמצא בקומה שלוש מחלקה שנייה " היא אמרה בשלווה.
"תו..תודה ל..לך" גימגמתי ורצתי במסדרונות, לחצתי על כפתור המעלית במהירות וכמעט נתקלתי ברופא שיצא משם.
מלמלתי התנצלות קטנה ולחצתי על הכפתור. רצתי במסדרונות לעבר המחלקה,
נעליי העקב שלי, שיש לציין עדיין לא החלפתי בגדים מהדייט. נקשו ברעש על הרצפה. רצתי עד שהגעתי למקום מתנשפת.
ואז הבחנתי, בהם. מסתכלים עליי. שיט!
כל משפחת ברקת, עומדים להם. הרבה גברים גבוהים, ונאים למראה. שלושה נשים. מישהי בלונדינית עם בטן הריונית, יפייפה בהחלט. חייכה אליי בחיבה ובהבנה. לידה היה טאי, האיש ממקודם עם האקדח. כשראה אותי הוא לחש משהו באוזנה של הבלונדינית ההריונית. הבלונדינית חבטה בזרועו בשעשוע.
גבר מבוגר , אני חושבת האבא. ניגש אליי. "שלום? שמי אביגדור אבא של זיו." כן.. ההכירות עם ההורים ,לא בידיוק ככה תיכננתי שהיא תלך.
"אמ..היי אני סול ה-" אני מה שלו? דייט? ידידה? מה אני בשבילו?
"אני מכירה אותך! את סול, זאת שזיו לא מפסיק לדבר עליה. איזה יופי שהגעת" הבלונדינית אמרה עם חיוך רחב. הודיתי לה בליבי ובחיוך עדין על ההצלה הזאת. "כן ואת?" שאלתי כשסומק מביך התפשט בלחיי, "אושר,אני אחותו" היא הציגה גם את בעלה טאי.
"אפי ,תשבי קצת.אל תעמדי יותר מידי" טאי אמר לאושר בדאגה, ידו ליטפה את ביטנה ההריונית, "אוח, אני בסדר גמור. רק זיו הקפיץ לי קצת את הלב היום." היא נאנחה בייאוש והתיישבה.
בחור, אני חושבת שזה אח של זיו ואושר, "פאק!" הוא גנח והתקשר למישהו, "אל פאקינג תעצבני אותי, אלכס- " הוא התרחק עם הטלפון בכעס.
"כנראה שעוז שלנו מאוהב" מלמל אביגדור. אושר גלגלה את עיניה, "בעצמו." לחשה וטאי חייך, "עוז מאוהב? הגיע המשיח או משהו ואני לא מודע אליו? הסטוציונר הזה בחיים לא התחייב למישהי אחת. הוא -" אושר קטנה אותו בחבטה על ירכו.
YOU ARE READING
מי אתה?(ספר שני)
Romanceקוראים לי זיו ברקת, אני שחצן יהיר מעצבן סטציונר ומאפיונר מדרגה ראשונה.. אני לא בוחר איך לחיות, החיים בוחרים לי איך לחיות אותם,ואני לא מתלונן. לא חשבתי שאני אמצא את עצמי בגיל 27 עם ילדה מלאכית בת 7 עם קוקיות קטנות ועניים כחולות ענקיות.. וגומות שיכולו...
