יצאתי מחדרו של זיו, לחיי היו סמוקות מהנשיקה שלנו. אני לא מאמינה שאני מתחילה להתאהב, בגבר הזה. שאר משפחתו נכנסו לחדר כשיצאתי.
לקחתי אוויר וירדתי לקפיטריה, הייתי זקוקה למשהו מתוק.
ראיתי את אבא של זיו בזווית העין. הוא דיבר בטלפון. "הכל בסדר, כן כן אל תדאגי אני חושב שישחררו אותו מוקדם. תשימי אותה אצלנו בבית. גם אני אוהב אותך. ביי." שמעתי חלקי שיחה. לא הבנתי את מי לשים אצלו בבית , ומי זו שהוא דיבר איתה.
התעלמתי ולקחתי חטיף מתוק.
הרגשתי קצת לחוצה. אני מתאהבת בו באמת, על אמת. אבל האם אני מוכנה לצאת עם ..פושע? עם מישהו שרצח אנשים בעבר, וכל יום חשוף לסכנה? האם אני מוכנה לשבת בבית ולמות מדאגה בכל פעם שהוא יוצא מהבית? אינני יודעת.
חוסר הידיעה מביא אותי למצב של חוסר אונים. מה אעשנ אם יום אחד יקרה לו משהו? או שיקרה לי. זה לקחת סיכון. לקחת סיכון גדול מאוד. אני עדיין זוכרת ולעולם לא אשכח מה קרה למשפחתי. כשאבי ואמי נרצחו איבדתי את חיי. איבדתי את אחותי. את משפחתי ואת סביבתי. שיניתי את השם שלי. שיניתי את מקומי.
הפסקתי לחגוג לעצמי ימי הולדת. הפסקתי לעשות חגים כי אין לי עם מי. קידוש עשיתי לבד. הכל לבד, לנצח לבד. יש לי רק את טוהר בשנתיים האחרונות. אבל עדיין אני לבד. ההרגשה הזאת חונקת.
"אממ סול?" האחות הבלונדינית של זיו עם הבטן ההריונית פנטה אליי בחיוך. "כן" השבתי. היא ישבה לידי. "ראיתי אותך מרחוק, את נראית קצת..מהורהרת. הכל בסדר?" חייכתי במבוכה, היא כל כך נחמדה.
"האמת שאני..קצת חסרת אונים כרגע. אני יכולה לשאול אותך שאלה?" שאלתי אותה , היא חייכ הבעדינות "כמובן." נשמתי עמוק. "איך זה..לחיות ככה?" היא צחקה, "לחיות את החיים של עולם התחתון את מתכוונת.." הנהנתי במבט נבוך.
"טוב, אני לא אשקר זה לא קל. אני בעצמי עושה דברים רעים שקשורים לפשע. אני גדלתי לתוך זה. איבדתי את אמא שלי בגיל צעיר, ובעלי איבד את אבא שלו בגלל העולם הזה. זה לחיות בסכנה, לפחד לאבד. אבל זה שווה את הכל. אני אוהבת את אבא שלי, את האחים שלי. במיוחד את בעלי ואת ילדיי. הייתי יכולה להתחתן עם מישהו שהוא לא מהעולם הזה. אבל אשקר לך אם אמר לך שאני בעצמי לא מהעולם הזה. אני אוהבת את בעלי יותר מכל. ולעולם את התחרטתי על מעשיי. חשוב לי שתביני סול, העולם הזה הוא קשה. אך אני מעדיפה לחיות באושר מאשר לחיות בבטחה."
המילים שלה, מה שהיא אמרה היה נכון. היא אהבה אותו לפי המבט שראיתי בעיניה. איך שהוא מסתכל עליה. כאילו הם כל העולם אחד של השני. אני רוצה את זה עם זיו, כי איתו זה היה אמיתי.
"תודה רבה , אושר. עזרת לי מאוד" היא חייכה וקרצה לי. "לכל דבר ועניין אני כאן, האחים שלי חשובים לי מאוד. גם אם הם קצת סתומים כמו זיו. יש לו לב גדול." חייכתי וחיבקתי אותה. היא נתנה לי את המספר שלה.
YOU ARE READING
מי אתה?(ספר שני)
Romanceקוראים לי זיו ברקת, אני שחצן יהיר מעצבן סטציונר ומאפיונר מדרגה ראשונה.. אני לא בוחר איך לחיות, החיים בוחרים לי איך לחיות אותם,ואני לא מתלונן. לא חשבתי שאני אמצא את עצמי בגיל 27 עם ילדה מלאכית בת 7 עם קוקיות קטנות ועניים כחולות ענקיות.. וגומות שיכולו...
