"סול!!!! אני לא מאמינה שלא סיפרת לי על זה! חתיכת מטומטמת!"
טוהר צרחה מבעד לטלפון.. "זה קרה ליפני שעה לחץ" מלמלתי..
אחרי שזיו ברקת הלך לדרכו התקשרתי לטוהר. והיא לא הפסיקה לנדנד ולשאול מה קרה איתו, מסתבר שכולם מכירים את זיו ברקת חוץ ממני.
"נו מי הוא לעזאזל? את מתכוונת לספר לי מתישהו?" שאלתי את טוהר בחוסר סבלנות. "יא גזורה משפחת ברקת! זה כאילו ה-משפחת פשע הכי מוכרת.. אביגדור הוא האבא ראש משפחת הפשע..היורש שלו זה דין ברקת החתיך, יש גם את איתן ואת עוז וגם את הבת היחידה שלו אושר.." הקשבתי בריכוז רב.
"כל אלה ממשפחת ברקת?" שאלתי את טוהר "כן, טוב חוץ מאושר.." מצמצתי בבלבול " מה ?" לא הבנתי כלל. "טאי דיגורי שגם הוא חתיך וממשפחת פשע התחתן עם אושר יש להם ילדים..לפי מה שהבנתי זיו פנוי בלי ילדים" לא יודעת למה אבל הקלה קטנה התפשטה בחזי.
"אחותי את חייבת לפגוש שוב את זיו הזה!" לחצה טוהר. ממש לא, אסור לי לפגוש אותו מה עם הוא יזהה אותי ואת המשפחה שלי!? הוא יכול להרוג אותי..אני לא רוצה שזה יקרה.
"לא אני מעדיפה להתרחק מצרות, אני לא אוהבת ילדים רעים." שיקרתי, הילד הרע הזה היה שלמות הבריאה יחד עם החתיכות שלו אבל אני לא צריכה צרות..יש לי מספיק.
"מה שתגידי.. טוב אני חייבת לנתק ניקיטה צריך אותי במחסן" אמרה בקול חרמני.. "איכס, אני לא צריכה לדעת דברים כאלה טוהר, ביי!"
שמעתי את הצחקוק הרועש שלה ליפני שהקו התנתק.
ניקיטה הוא סוג של..זמין? אין לי מושג איך לקרוא לזה אבל טוהר והוא משתמשים אחד בשני, זה מגעיל.. אבל טוב, שתעשה מה בא לה.
קיבלתי הזמנה לשרשרת דולפין מצופה זהב לבן.. בעודי מכינה אותה קיבלתי הודעה באינסטגרם.
Ziv_Barkat12
את יפה באינסטגרם..
זה ישיר אתה לא חושב?
אולי... את מתכוונת להיות קשה?
אתה מתכוון להיות מטרידן?
אאוץ'
חשבתי שכילד למשפחת פשע אתה חסין לכאב
לא?
מי הסטוקרית עכשיו?
אאוץ'
אפשר לשאול אותך שאלה?
דבר
למה את לא רושמת שם משפחה באינסטגרם?
לא רוצה לגלות.
מסתורי.
אפסקנו להתכתב.. הוא מצא את האינסטגרם שלי ודיבר איתי, למה לעזאזל הדופק שלי כל כך מהיר מהשטות הזאת.
פקדתי על עצמי להתעשת את לא ילדה קטנה סול, את יודעת שהוא לא בשבילך. הוא מהבחורים הרעים, את הפסקת עם הבחורים הרעים ממזמן. הגיע הזמן שלך לשנות.
רכנתי מעל הדלפק וניקיתי במטלית את הטבעות..הכנסתי כל אחת לחומר חיטוי עם אלכוהול.
העבודה בתכשיטים הייתה לא רעה, המשכורת הייתה טובה והיה טוב אבל... אני לא רואה כאן את העתיד שלי. תמיד רציתי להיות ווטרינרית או רופאה, אפילו אחות בבית חולים. תמיד רציתי לעזור, אין לי בעיה לתפור חתכים ולתפל בפציעות אני לימדתי את העצמי כל יום על גופו של אבי.
המחשבה על אבי גרמה לכייוץ בלב ולדמעות שורפות בעניי. מצמתי זה עבר, זה נגמר.
שיניתי הכל אחרי המקרה..את השם שלי, את הבית שלי, את הסביבה שלי..את הגישה ואת החיים שלי.
פעם קראו לי סולינה, פעם היה לי משפחה, פעם הייתי מאושרת. היום כבר לא.
-ערב
יצאתי מהחנות תכשיטים, פונה לאמשך הרחוב.. הרגשתי שמישהו עוקב אחריי..הבטתי לאחור, אף אחד..חשוך ריק קריר. אבל יותר מידי שקט.
ככה זה כשלומדים לשרוד.
צלצלתי לטוהר, קולות מועדון צווחו באוזניי.
"
היי בייבוש!!!" צעקה טוהר באוזני, היה ברור שהיא שיכורה.
"מה עשית הפעם? איזה מועדון את?" נאנחתי בתקווה שאני לא יצטרך לנקות קיא אחרי העבודה שלי. "אה...אני בעבודה של הפושע שלך" אמרה בצחקוק שיכור "מה? אצל זיו..טוב אני באה לקחת אותך" היא פלטה צווחה שיכורה.
"לא את לא, את תתלבשי כמו כוסית על ותבואי הנה תנענעי את התחת השווה שלך מול הפרוץ הסקסי שלו ותגרמי לו להעיף את השדיים הגדולים מול הפנים שלו.." מה? איזה שדיים..על מה היא מדברת!?
"טוהר איזה שדיים?" הייתי כל כך עצבנית משום מה "איזה זונה מנסה לשדל אותו לקוויק מהיר..בואי מהר אני ממש יתאכזב עם לא." אין לי מושג מה עובר עליי, אבל פרץ רכושניות תקף אותי "אגיע עוד 10 דקות אל תעשי בעיות" היא צווחה באושר שיכורי "כן בייבי! תראי לו מי את" צחקתי בגלגול עניים לפני שניתקתי.
הוא לא יודע מה מחכה לו.
........................................................................
מקווה שאהבתם❣
פרק קצרצר...מעניין מה יקרה כשזיו יראה את סול במועדון!
מילים 666🙃
תגיבו ותצביעו!
אוהבת אתכם💕
YOU ARE READING
מי אתה?(ספר שני)
Romanceקוראים לי זיו ברקת, אני שחצן יהיר מעצבן סטציונר ומאפיונר מדרגה ראשונה.. אני לא בוחר איך לחיות, החיים בוחרים לי איך לחיות אותם,ואני לא מתלונן. לא חשבתי שאני אמצא את עצמי בגיל 27 עם ילדה מלאכית בת 7 עם קוקיות קטנות ועניים כחולות ענקיות.. וגומות שיכולו...
