מי אתה?(ספר שני)

פרק:27-לקחתי את אחותך הקטנה

נ.מ סול-

ירד גשם, או יותר נכון מבול.
רצתי ברחובות העיר כשכולי רועדת מקור והגשם מחלחל אל מתחת לבגדים הרטובים שלי. לעזאזל מה נסגר עם מזג האוויר? אנחנו עדיין בקיץ לפי מה שזכור לי. ואז מכונית מאוד מוכרת עוצרת לידי, זיו פותח את החלון ומוציא את ראשו, ״תיכנסי.״ אני מתעלמת מהבן זונה וממשיכה ללכת יותר מהר. ״סול, תיכנסי את תהיי חולה.״ אני מסרבת להביט לעברו. בידיוק שסיים להגיד את המשפט הגשם התחזק יותר ורעמים וברקים נשמעו כמו דפיקות הלב בחזי.

״סול אני נשבע לך שאם את לא נכנסת לרכב ברגע זה אני אגרור את התחת שלך לפה.״ פתחתי את פי בזעזוע, מה נראה לו? המשכתי ללכת מתעלמת ממנו. אחרי כמה שניות הוא הפסיק גם לעקוב אחריי, חייכתי לעצמי, יופי הזבל הבין את העיניין.
אבל אז הרגשתי ידיים מוכרות וחזקות מרימות אותי מעל כתף גדולה. ״מה אתה עושה?!״ צרחתי בבהלה כשזיו הרים אותי וחטף אותי למכונית שלו. ״לוקח אותך.״ אמר באדישות ושעשוע. נהמתי בזעם, ״תוריד אותי חתיכת מזדיין, אני ארצח אותך .״ בעטתי בו והנפתי את ידיי בניסיון להתנער מאחיזת הפלדה. קלטתי אנשים שמביטים בזעזוע למראה שלנו. ״הצילו! הצילו! הוא חוטף אותי.״ צרחתי בכל כוחי אבל האנשים מיהרו להרכין את ראשם ולעבור לצד השני של המדרכה. נבלות.

זיו צחק בקולי קולות, ״את זוכרת שאני זיו ברקת נכון? כולם מכירים אותי ויודעים שאם החלטתי שאני חוטף אותך אז זה מה שיקרה ואף אחד לא יעז לעשות משהו נגד זה.״ צווחתי בזעם ליהירות המעצבנת שלו. לא לא זה לא קורה לי.
״תוריד אותי כבררר!״ צרחתי שוב בידיוק כשהוא הכניס אותי גופי המתפתל לרכב שלו והיד את חגורת הבטיחות.
ברגע שהוא טרק את הדלת מיד ניסיתי לפתוח אותה אבל הבן זונה שם נעילת ילדים. הוא נכנס למושב הנהג והחל לפתוח בנסיעה תוך כדי שהוא מפעיל חימום ומכוון אותו אליי.

הזדעפתי וסירבתי להביט בו, ״את יודעת... זה ממש מסכן חיים איך שאת נראית. החולצה שלך שקופה לגמרי אני יכול לראות את הפ..-״ פערתי את עיניי ומיהרתי לשלב את ידיי כל חזי, חתיכת זבל. הוא צחק וקרץ לעברי. התעלמתי ממנו. ״תפסיקי עם הפרצוף הזועף, ריבר. ראיתי הכל כבר אין מה להסתיר.״ נשפתי בזעם. ״פאקינג חטפת אותי חתיכת מטורף חולה נפש!״ התפרצתי עליו, הוא חייך ,״ תמיד רציתי לשחק את המשחק הזה של חטופה וחוטף. בכל זאת אני מאפיונר אני צריך להתאים את עצמי לסטנדרט.״
״אני שונאת אותך.״ אמרתי לו, פאקינז זועמת על מב שהוא עשה ועכשיו הוא מתבדח איתי? שילך לעזאזל. ״שנאה זאת עוד מילה לאהבה..״ הוא אמר בזמן שפנה שמאלה, ממש לא בכיוון של הבית שלי. ״מה אתה עושה?״ שאלתי בבהלה. ״מסתכל לך על הציצים.״ השיב כמו הדפקט שהוא. ״לא , לאן אתה לוקח אותי?״ בהלה התפשטה בחזי.

״לספא.״ הוא היה באותה מידה יכול להגיד לי לגהנום. ״ממש לא, תעצור את האוטו , זיו.״ הוא רק חייך בשעשוע. ״לא.״ פערתי את פי בזעם . ״תעצור!״ הוא חייך אליי , ״אמממ לא ניראלי.״ צרחתי והתחלתי להכות את החלון. ״תפתח תפתח!״ הוא נשף בחוסר סבלנות, ״אנחנו כבר מגיעים... תנסי להתנהג...-״ הוא בחן את הפנים שלי .״ קצת פחות כמו חטופה.״ השלים בחיוך מרגיע. מה? הוא צוחק עליי? איזה ספא? על מה הוא מדבר איך הוא יכול להראות את הפרצוף שלו אחרי כל מה שגיליתי עליו.