אחרי הסרט זיו השכיב את בתו לישון.
אני לקחתי כוס שמפניה ויצאתי אל המרפסת המאווררת. לפתע הרגשתי ידיים מוכרות סביב מותניי, "מהרהרת בבחירות חייך?" הוא לחש אל אוזני בשעשוע, קול צחוק בקע ממני. "כן ממש."
הדבתי בתגובה כשחיוך פרוש על שפתיי.
"פשוט.. תסתכל על העולם הזה, כמה הוא גדול. ואנחנו כל כך קטנים לעומתו. אני..אני רוצה לחיות. אני רוצה לעוף למרחקים ולכבוש את העולם. אני רוצה.. אני רוצה לעשות את זה בשבילהם , בשביל ההורים שלי שמתים. כי הם לא הספיקו לחיות את חייהם השלמים. ולי יש את ההזמדנות הזאת." כשאמרתי את המילים האלה לזיו הרגשתי הקלה, כשכל כך הרבה זמן אוגרים בפנחם דברים זה מתחיל להעיק עלייך.
מלא זמן שרציתי לומר את המילים האלה בקול , אך חששתי. כי פחדתי , פחדתי שאני לא הרגיש שהמילים האלה נכונות, שמה שאני רוצה שיקרה לא יקרה בסופו של דבר.
זיו נישק את הנקודה בצווארי ולחש לאוזני "עופי , מלאך. תפרשי את כנפייך העולם עומד ומחכה מתחתייך. את יכולה לעשות את זה, רק עופי." המילים שלו גרמו לדמעות לעלות בעיניי, אני ברת מזל שיש לי אותו.
"בחיים שלי יש שני דברים שאני אף פעם לא הפסיק לעשות. אחד זה לחיות כל יום ולממש את היום, לעשות את היום הזה כמשמעותי עבורי בכל דרך שהיא. והשניה זה ללמד את אמי לעשות כמותו. בסופו של דבר אנו חיים בעולם הזה רק פעם אחת. אני לא רוצה לבזבז את החיים שלי על כלום. " כשהוא אמר את המילים האלה הבנתי מה הוא אומר לי.
"אתה אומר שאתה לא רוצה לבזבז את החיים שלך על כלום.. אז זה אומר שאני חשובה לך יותר מכלום?" השאלה שלי הייתה אמיצה וגרמה לליבי לדפוק בחוזקה.
"אני מתאהב בך, סול." המילים הכנות האלה נשמעו ברוח קרירה שהתחממה במהירות. הסתובבתי אליו , עדיין בזרועותיו. "אני חושבת שגם אני מתאהבת בך, זיו." אמרתי לו קרוב כל כך אליו.
הוא רכן ונישק את שפתיי, הרגשתי את זה בכל העצמות שלי. את הנשיקה שלו, את הרגשות שלו כלפיי ושלי כלפיו. הוא אחר מכולם. הוא מבין אותי.
אחזתי בצווארון חולצתו בזמן שהוא טרף את שפתיי, "את כל כך יפה" הוא לחש באוזני. הוא הרים אותי כך ששני רגליי היו מצידי מותניו. צחקתי כשהוא עלה איתי ככה במדרגות , "לאן אתה לוקח אותי?" הוא נשך את כתפי בחיבה, "למערה שלי.. להפוך אותך לשלי" הוא אמר בביטחון שגרם לי לצחוק שוב. "אני כבר שלך" לחשתי את המילים האלה באוזניו.
לפני ששמתי לב הוא הפיל אותי על מיטתו והמשיך לטרוף אותי בשפתיו. "הטעם שלך מושלם. " הוא לחש באוזני. ליבי פרפר בחזי.
*👁קטע מיני👁*
הוא הוריד את חולצתי בזמן שהתעסקתי בחגורת מכנסיו "את מושלמת." הוא אמר כשפתח את החזייה שלי והעיף אותה לכל הרוחות. צחקתי "מקווה צאוד שהיא לא נםלה מהמרפסת." התלוננתי , הוא צחק בשעשוע ואמר "אני מקווה שהיא כן נפלה." לחיי האדימו , הוא התנפל על חזי בנשיקות שחיממו את ליבת גופי.
התפתלתי בזרעותיו, גנחתי כשהוא נשך את מפטמתי בחוזקה ואחר כך ליקק אותה בהרגעה. "החגורה הזאת מביאה לי עצבים, או שאני אשרוף אותה או שתוריד אותה." רטנתי בחוסר סבלנות, הוא צחק לחזי, "את בלתי. אני מנסה כאן להתרכז באיך לעשות לך טוב ואת מתלוננת." חייכתי אליו "נו..אז תמשיך , אני לא אפריע" הוא נשך את שפתיי בתגובה.
הוא הוריד את החגורה שלו בזמן שנישקתי את חזהו ושרירי ביטנו. "אתה כמו אל יווני." לחשתי לעורו, הוא צחק "אני יודע" הוא ענה ביהירות מעצבנת. נשכתי את מותנו והוא בתגובה הפליק בישבני, "תנסי משהו כזה שוב והתחת שלך היה אדום למשך חודשים." סתמתי את פי כשחיוך ענקי על פניי.
הוא הוריד את מכנסיי והתחתונים שלי, "לעזאזל, את היצור הכי יפה ביקום." הוא מלמל ונשיק את מורד ביטני. עד שהוא הגיע למקום הבוער שלי. כל כך הייתי חמה בדבילו עד שפיתלתי את יריכיי אליו. הוא תפס את התחת שלי והשאיר אותי במקום ללא תזוזה. הייתי מרותקת מתחתיו, גנחתי בתסכול, "זיו, בבקשה." התחננתי. הוא חייך לעורי ואז פיו פגש במקום הבוער שלי.
כשלשונו הצליפה לראשונה זעקתי, תפסתי את ראשו בידיי וקירבתי אותו עוד למקום הבוער שלי. הוא ליקק את כולי ונהם בשביעות רצון. הוא נהנה מזה להפתעתי כמעט כמוני. "פאק!" גנחתי ויללתי בקול חנוק. לפתע הוא הפסיק.
"זיו!" רטנתי במחאה.. הוא צחק לעברי "סבלנות , אני עדייו לא שומע אותך צועקת את השם שלי." לחיי האדימו, "אין סיכוי בעולם שאני אצעק-" מילותי נתקעו כשהוא החדיר שתי אצבעות לתוכי, עיניי התגלגלו לאחור "זיו!" כשהבנתי את הטעות שלי כשחיוך ממזרי ויהיר נמרח על פניו. "אני שונא-" הוא קטע אותי שוב כשהתחיל להניע את אצבעותיו קדייה ואחורה, "מה אמרת?" הוא שאל בשעשוע.
"אה. ש... פאק" לא הצלחתי לבטא מילים ורק גימגמתי. הוא נאנח וליקק את צווארי. "את כל כך רטובה, אני מחכה להיות בתוכך. רק תגידי כן." ברגע הבא הכל קרה מהר מידי.
פתאום שמענו ירייה באוויר, לא הספקתי לצרוח וכבר זיו העיף אותי לצד השני של המטה ונשכב מעליי בהתגוננות, הוא מחץ אותי מתחתיו ושלף אקדח משידת לילה. הוא ירה פעמיים, "פאק!" הוט צעק בזעם. הלב שלי פעם בחוזקה, "זיו..זיו.. אמי? מה עם אמי?" ברגע שאמרתי את שמה זיו קם ולקח אותי איתו , הור רץ במדרגות אל חדרה של אמי. היא התחבאה בארון אבל הבכי שלה הסגיר אותה. הלב שלי כאב למראה המפחד והבוכה שלה.
הוא הרים אותה בזרועותיו ולחש מילים מרגיעות באוזניה, "ש.. מתוקה" הוא נשק לראשה. הוא הסתכל עליי ופקד, "תיקחי את החולצה שלי, ויש מתחת לשידה של הארון בגדים שלה אקדח, תיקחי אותו. הנהנתי, הוא הושיט לעברי את חולצתו ולבשתי אותה בזריזות, אחזתי באקדח.
"מה הם רוצים?" שאלתי בבהלה, זיו אחז בידי "הם רוצים לנקום." הוא ענה בביטחון, הדבר היחיד שיכולתי לחשוב עליו זה אם היינו נפגעים? מה אם הכדור היה פוגע בראשו במקום באוויר.
הדמעות ירדו מעיניי, "אני מפחדת." לחשתי כשידיי רועדות, הוא משך אותי לחזהו "אני לא אתן לשום דבר לפגוע בך." הוא לחש לעברי.
...................................................................
מקווה שאהבתם❤
תגיבו ותצביעו!
אוואו פרק מותח במיוחד .
מילים 926
תגיבו ותצביעו! אוהבת אתכם💜
YOU ARE READING
מי אתה?(ספר שני)
Romanceקוראים לי זיו ברקת, אני שחצן יהיר מעצבן סטציונר ומאפיונר מדרגה ראשונה.. אני לא בוחר איך לחיות, החיים בוחרים לי איך לחיות אותם,ואני לא מתלונן. לא חשבתי שאני אמצא את עצמי בגיל 27 עם ילדה מלאכית בת 7 עם קוקיות קטנות ועניים כחולות ענקיות.. וגומות שיכולו...
