His Princess (1)

פרק 12

רפאל:

אחרי שהוצאתי את הזכוכית מרגלה של אורורה היא נכנסה להתקלח ואני הלכתי לחדר שלי. הוצאתי חולצת טי שאני כבר לא לובש וגם לקחתי בוקסר ומכנסיי טרנינג אפורים ארוכים.
נכנסתי למקלחת בשקט והנחתי את הבגדים ליד המגבת, ראיתי את הצל שלא אורורה במקלחת והייתי כל כך קרוב להיכנס ולהיות איתה שם בפנים.

המקלחת הייתה מלאה באדים, על כמה מעלות המים שתהיה בריאה הילדה הזאת רק שלא תתבשל ותמות מחום שם.
יצאתי החוצה אחרי היסוס אם כדאי לי להישאר ולהיות שם למקרה שיקרה לה משהו, הלכתי לקומה למטה ונכנסתי לסלון, ראיתי את שני האחים שלי.
שניהם ישבו על הספה אחד ליד השני ודיברנו ביניהם ״מה העניין?״ שאלתי בקול קר ושניהם הסתכלו עליי.

״זאת אורורה נכון?״ שאל דייגו ולוקאס הנהן אליו.
״יואו היא שווה רצח.״ דייגו אמר ואם הוא לא היה אחי הקטן כנראה הייתי מוריד לו את הזין. ״כן זאת אורורה.״ אמרתי ודייגו הנהן, ״מה אנחנו הולכים לעשות איתה כאן?״ לוקאס קם ושאל אותי, האמת היא שאין לי מושג למה הבאתי אותה לפה.

״אני אתקשר לאביה חכו רגע,״ אמרתי ויצאתי למרפסת שבחדר שינה שלי, חייגתי לדן והוא ענה בבהלה.
״היא בסדר?״ הוא שאל בלחץ.
״כן היא בסדר, היא אצלי בבית.״ אמרתי ונשמעה הקלה מהצד השני של הטלפון.

״רפאל רציתי לשאול אותך משהו...״ דן אמר ונשמע מתוח.
״מה זה?״ שאלתי בחוסר סבלנות, הוא לקח נשימה עמוקה ואז דיבר, ״בגלל שמרקו מת אולי אחיך לוקאס או דייגו ירצו להתחתן עם אורורה?״ כשהוא אמר את זה התחשק לי לזרוק את הטלפון מהמרפסת, היא לא תתחתן עם אף אחד מהם.

רק לחשוב על לראות אותה בבית שלי שוכבת לצד אחד מאחיי זה גורם לי לאבד עשתונות. לקחתי נשימה והסברתי לו.
״לוקאס לא בנוי למחויבות כרגע ודייגו צעיר.״ אמרתי בקול קר, שמעתי את דן נאנח בטלפון ״טוב תודה בכל מקרה.״ הוא אמר ובא לנתק אבל משהו בי היה חייב לדעת עם מי היא תתחתן.
״רגע דן עם מי אורורה תתחתן?״ שאלתי וידעתי שדן מתלבט עם להגיד לי או לא.

״היא תתחתן עם טוני כמו שהיה צריך להיות מההתחלה.״ ברגע שהוא הוציא את השם של המזדיין הזה מהפה שלו עניתי, ״אני אתחתן איתה.״ אמרתי ורק לאחר כמה שניות הבנתי מה אמרתי.
פאק.

״אתה בטוח?״ דן שאל ואני לא ידעתי מה להגיד.
מצד אחד לא בא לי להתחתן עם אף אחת אבל מצד שני אני לא אתן לאורורה להתחתן עם המזדיין הזה.
״כן.״ אמרתי בקול חסר רגשות וניתקתי.
למה הנסיכה הזאת הכניסה את עצמה.
שמעתי צעדים עדינים וידעתי מיד שזו אורורה.

״היי אממ יש לך אולי כסף למונית להביא לי? הארנק שלי פשוט לא פה.״ היא אמרה בשקט.
אלוהים היא באמת חשבה שאחרי זה אני אתן לה ללכת ועוד במונית. ״את נשארת פה.״ אמרתי ואפילו לא טרחתי להסתובב אליה.